רופאה, חולה מספר 1250: "התקשרתי כמה פעמים ביום עד שעשו לי בדיקה"

ד״ר ימית תמם, מתמחה ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות שבימים אלו עובדת במחלקה פנימית ברמב״ם במסגרת ההתמחות שלה, ידועה למערכת כחולה מספר 1250. תמם, שמקור הדבקתה לא ידוע נמצאת בבידוד מאז ה-14.03.20, ממתינה בימים אלו לבדיקה שתאשר לה שהיא החלימה מהנגיף.

תמם היא אחת מ-107 רופאי קופת חולים מכבי שנמצאים כרגע בבידוד, אלא שהמקרה שלה מיוחד למדי. "התחלתי את הבידוד בעקבות קשר לחולה אחרת שהייתה במגע עם אחד הילדים שלי", היא מספרת, "לא הייתי במגע ישיר עם אף חולה". ביום שבו תמם נכנסה לבידוד החלו אצלה תסמינים שמעידים על כך שככל הנראה נדבקה: "התחלתי להרגיש לא טוב. הסימפטומים שלי לא היו אופייניים לסימפטומים שהגדירו מראש: חום ותסמינים נשימתיים כמו שיעול. היה לי כאב ראש וכאבי גב, איבוד תחושה של הטעם ועייפות. היו לי דברים לא שכיחים למרות שבארץ יש עוד כמה עם אותם תסמינים".

מהרגע שבו היא נכנסה לבידוד ועד לרגע שהודיעו לה שהיא חולה עברו עשרה ימים. "לקח בערך שבוע עד שעשו לי את הבדיקה", אומרת תמם, "במד"א התעקשו ללכת על התסמינים שנתנו להם מראש, אבל התעקשתי על בדיקה. הם לא עשו לי לבד, התקשרתי מדי יום כמה פעמים עד שבסוף התייעצתי עם בכירים במערכת שהסכימו שצריך לקבל את הבדיקה ואז שלחו לי אותה. כשעשיתי את הבדיקה כבר הרגשתי טוב והכל חלף. אמורים לעשות לי בדיקה כל 48 שעות, רק כאשר שיצאו שתי בדיקות שליליות אני אוכל לצאת החוצה. הבדיקה האחרונה שעשו לי הייתה ביום שבת – מאז עברו כבר ארבעה ימים".

תמם מתוסכלת מאוד מהמצב שנוצר: "אנחנו נמצאים בבית, מרגישים טוב ולא יכול ללכת לעבודה. קשה לקבל את זה", היא מסבירה, "בזמן שאתה מרגיש הכי חיוני אתה גם הכי חסר תועלת. יש לי את כל הכלים לעזור ואני לא יכולה לעשות כלום. זה כמו לראות מישהו טובע ואתה לא יכול להיכנס להציל אותו כשיש לך מצופים".

התפרצות הקורונה תפסה את מערכת הבריאות לא מוכנה בכל הקשור להתמודדות עם מגפות. "אין מספיק מסכות", מתארת תמם. "בשוטף לא הייתה בעיה. לא היה מחסור לפני, אם היינו צריכים משהו תמיד היה. ברגע שהתחיל העניין עם הנגיף התחילו לעשות איזושהי סלקציה כדי שישתמשו בציוד מתי שבאמת צריך ולא סתם כך, לספור מסכות ולספור ציוד".

למרות המחסור בבדיקות ובציוד רפואי מתאים לתמם אין תלונות על מערכת הבריאות. "בדיעבד כולם חכמים", אומרת תמם, "אבל בהשוואה למקומות אחרים ישראל פעלה בצורה נכונה. באוסטרליה יש הדבקה ולא עשו סגר והמצב החמיר. הסגר שהמליצו פה היה הדבר הכי נכון לעשות כי רק ככה אפשר לבודד. מנקודת מבט אפידמיולוגית אם יבוא במכה אחת עשרת אלפים חולים או מאה אלף חולים המערכת תקרוס, אבל אם נעשה את זה בהדרגה ויידבקו אותו מספר חולים אבל במשך זמן ארוך יותר המערכת איכשהו תשרוד. אני חושבת שגם הכלכלה תשרוד. אני יודעת שכולם מודאגים וגם לי יש בעל בבית עצמאי שכרגע לא עובד. אני מבינה את הנטל הכלכלי אבל אין מה לעשות".

"אנחנו כרופאים לא מעניין אותי בן כמה החולה". אומרת לסיום תמם, "בין אם הוא בן 100 או בין הוא בן 6 אני חושבת על הבריאות של כולם. אני לא רוצה להיות זו שתחליט את מי להנשים. זה הסיוט הכי גדול של כל רופא. מי שאומר שמבחינת הכלכלה לא לעשות את הבידוד והעוצר, אז אני שואלת: זה יהיה הומני מצדנו לתת לכל האוכלוסייה המבוגרת למות ואנחנו נשרוד את זה בשביל הכלכלה?! אני מוכנה לשים את כל הכסף שלי בשביל להציל כמה מבוגרים".