חוזרים לדיונים: בבתי המשפט מתכננים החזרת התיקים האזרחיים

בהנהלת בתי המשפט מתכננים כרגע את הצעדים הבאים: החזרת המשפטים האזרחיים לאחר התאמות חקיקה וטכנולוגיה ובתיאום לשכת עורכי הדין.

בתחום הפלילי אושרו כבר הליכים פליליים לעצורים שאינם רק הארכות מעצר, כמו הקראות, הכרעות דין, טיעונים לעונש, גזרי דין. דיוני הוכחות לא יתקיימו. באשר להליכים דומים לנאשמים שאינם עצורים "הפילה" הממשלה, ביוזמת השר יריב לוין הצעה ליישם גם מולם את המהלך שהיה מאפשר את פתיחת משפטו של ראש הממשלה נתניהו. לוין הסביר שאין קשר וזו עמדתו הערכית לאורך שנים, שלא לקיים דיונים פליליים בלא נוכחות פיזית של הנאשמים.

יגאל מרזל צילום: עטא עוויסאת

"הרשות השופטת בישראל ברמת מוכנות גבוהה. אנו מכוונים לכך שלאחר התאמות נדרשות של חקיקה וטכנולוגיה נגדיל את כמות ואיכות ההליכים המשפטיים, ונחזיר בהקדם את המשפטים האזרחיים", אומר ד"ר יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט. ההנשמה לתיקים האזרחיים זו הבשורה כרגע, לאחר שנפח הפעילות במערכת ירד. "ההיקף", אומר מרזל, "ירד כמו שכל הפעילות ירדה כמתבקש מאילוצי המצב, הצורך למניעת התקהלות, לשמירת מרחק, לבידוד. אבל לא בגלל שמישהו סגר אותנו. אנו נותנים את כל השירותים החיוניים, בבג"צים בהארכות מעצר, בצווים דחופים, ונוסיף ונרחיב ככל שניתן".

בשלב הראשון הופעלו ההליכים החיוניים בלבד – הבג"צים והארכות מעצר שחלקם מתנהל באמצעות וידיאו קונפרנס, שזה בעברית 'היוועדות חזותית' - השופט ועורכי הדין באולם, והעצור בכלא, מחובר טכנולוגית לדיון. "כמו מכונות הנשמה, גם הביקוש למערכות וידיאו קונפרנס גדול כרגע בכל העולם", אומר מרזל, "אבל אני מאמין שנוכל לתת את המענה הנדרש אצלנו".

השופטים ממשיכים לתת החלטות בעניינים דחופים שאינם דורשים "היוועדות אנושית". למשל צווים בענייני משפחה שדורשים הרחקת של בעלים אלימים הרבה מעבר לשני המטרים שממליץ משרד הבריאות. עלייה משמעותית נרשמה בערוצים המקוונים של נט-המשפט שבהם נותנים השופטים החלטות בבקשות דחופות בהליכי קדם משפט ועוד.

נתח מהפעילות נמצא עדיין בהקפאה, בעיקר ערכאות צפופות ועמוסות כמו בתי המשפט לתעבורה ותביעות קטנות. בית הדין לעבודה שבקרוב יועמס בתביעות ביטוח לאומי, אבטחת הכנסה ועוד נותן כבר היום סעד למקרים דחופים. כך בית הדין האזורי לתל אביב הורה על החזר הוצאות נסיעה למטפלים של נכי צה"ל בשעות שהתחבורה הציבורית לא עובדת. בהחלטה אחרת "סייע" לביטוח לאומי להחזיר לערביה תושבת לוד הנשואה לפלשתינאי מהשטחים את הזכות לטיפול רפואי שעמדה לאבד. ובמקביל, מסייע בית הדין למשרד הבריאות. ביה"ד בבאר שבע הורה לוועד עובדי רותם אמפרט נגב לציית להנחיות ההגעה המצומצמת, לאחר שהוועד הורה לכל העובדים להגיע למקום העבודה בניגוד להנחיות משרד הבריאות.

השופטים אינם חסינים מאימת המחלה והבידוד. שופט אחד, מרדכי פירר, אובחן כחולה. 24 מצויים בבידוד, ו-13 בבידוד מניעתי – כלומר לוקים במחלות רקע שמגבירות את הסיכון לגביהם. מיום חמישי האחרון עברו רוב השופטים למתכונת עבודה מהבית.

ההערכה היא שהפעילות שמתקיימת ירדה ל-30-40 אחוז מהרמה הרגילה. בהנהלת בתי המשפט מתכננים, כאמור, להגדיל בהדרגה את הנפח.

שלא בטובתה, הפכה הרשות השופטת כלי במאבק הפוליטי והאידיאולוגי נגד ראש הממשלה. חלק מהטענה שנתניהו סוגר את הדמוקרטיה – את בתי המשפט ואת הכנסת. היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון בתשובה לעתירות נגד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הסביר שגם בתי המשפט וגם הכנסת לא כפופים לסגר שהטיל משרד הבריאות. "בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות", כתב ינון, "איסור ההתקהלות בצו הקורונה לא הוחל על הכנסת ועל מערכת בתי המשפט, ועריכת ההתאמות הנדרשות הובאה לפתחן של רשויות אלה". כלומר חיות ואדלשטיין (או מחליפו) הם המוסמכים לנהל את ממלכותיהם.

אלא שנראטיב הסגירה השתלט על השיח. בבתי המשפט כועסים ועושים כל מאמץ להכחישו ולהפריכו. דוברות בתי המשפט פרסמה שבארבעת הימים לאחר הודעת "הסגירה" נפתחו בכל בתי המשפט בארץ 10,004 תיקים חדשים ונסגרו 10,210 תיקים. הוגשו 34 עתירות לבג"ץ ונפתחו 144 הליכים נוספים בבית המשפט העליון. ובדיוק שבוע לאחר תקנות אוחנה, פרסמה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי "בתי המשפט ובתי הדין אינם מושבתים ואינם סגורים וזאת מתוך מודעות ומחויבות לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות לא רק בימים כתיקונם אלא גם - ובנושאים מסוימים בפרט - בימים חסרי תקדים כימים האלה. כמי שעומדת בראש הרשות השופטת, הצורך לשמור על עצמאותה של רשות זו הוא בראש מעייניה בימי משבר כמו בימי שגרה. על כן כל צמצום בפעילות בתי המשפט ובתי הדין בשל מגפת הקורונה נעשה עד כה - וככל שיידרש ייעשה גם בעתיד - בראש ובראשונה על דעתה ועל פי החלטתה".