מכתב פתוח לשופטי ישראל בעידן קורונה

מוגש מטעם DUN'S 100

צונאמי של הליכים משפטיים המתרגשים ובאים על המערכת המשפטית כבר בפתח. שוכר שלא שילם אל מול המשכיר. לווה שלא שילם אל מול הבנק. יצרן שלא סיפק אל מול הלקוח. מעסיק שהוציא לחל"ת אל מול העובד, ועוד כהנה וכהנה.

בסוגיית "כוח עליון" נתקלתם לראשונה באוניברסיטה, בשיעור מנומנם (ממנו כל מה שנותר בזיכרון הוא שבישראל "מלחמה היא דבר צפוי"), ואולי עוד מספר פעמים בודדות באולם בית המשפט, על פי רוב כסרח עודף – כזה אשר אפילו הצד הטוען, לא ממש חושב שהטענה תתקבל. בודדים מכם, אולי, התמודדו באמת עם סוגייה זו בקשר לאירועי מלחמה (או "מבצע" או "סבב לחימה" – כל אחד לפי טעמו), אך על פי רוב דובר בסוגייה מקומית או נקודתית.

אבל כזה עוד לא היה. בכל שנותיה של המדינה.

רבותיי השופטים – זו שעתכם היפה. זו הזדמנות של פעם בחיים לעשות את הישר והטוב בעיניכם. בכוחכם לעשות "אתחול" לחברה הישראלית, ולקבוע לדורות הבאים מה יהיו הערכים עליהם יגדלו ולאורם יצעדו. הרשו לי להציע את ערך הערבות ההדדית.

לבתי המשפט שלכם יזרמו בקרוב הרבה מאד אנשים צודקים (כך לפחות יעידו החוזים שבידיהם). חופשיים מכבלים של תקדימים משפטיים, אותם תוכלו לאבחן בקלות – כי כזה עוד לא היה – הביטו על המצב במבט רחב: מה חטא לווה שהפסיק לשלם משכנתא כי סגרו לו את מקום העבודה? מה חטא שוכר שהפסיק לשלם שכירות כי פוטר בשל המגיפה? מה חטא היצרן שלא סיפק סחורה כי המוצר לא הגיעו בטיסה? מה חטא מעסיק שסגרו לו את המסעדה ונאלץ להוציא את עובדיו לחל"ת?

האם יש סיבה להעדיף את אלו על אלו? או ההיפך?

נוכח גודל האירוע – אין צודקים יותר וצודקים פחות. אל תחפשו מי צודק. תחפשו מה נכון לעשות.

איש לא אשם במגיפה שהתרגשה עלינו. והיא פגעה בכולנו. קשה. אין שום סיבה להטיל את מלוא הנזק ממנה על צד אחד, או על הצד השני. הנזק צריך להתחלק בין הצדדים. כל הצדדים. כולנו.

זו משמעותה של ערבות הדדית.

עו"ד אייל אורן צילום: יח"צ

מאת עו"ד אייל אורן, שותף בכיר ומנהל המחלקה המסחרית, הרפז, אורן, אדלר ושות', עורכי-דין