שאלות ותשובות: מי נחשב עובד חיוני וכמה אנשים יכולים להגיע למשרד?

הממשלה אישרה היום את התקנות לשעת חירום שלפיהן מספר העובדים במגזר העסקי והציבורי יצומצם ל-30% בעקבות התפרצות הקורונה. כלכליסט עונה על כמה מהשאלות הבוערות. 

מה השתנה היום?

תקנות החירום שאושרו אתמול קיבעו את ההנחיות של משרד הבריאות הקובעות מתי מותר לצאת מהבית - ומאפשרות למשטרה לאכוף אותן. התקנות שאושרו היום קובעות לאילו עסקים מותר להמשך ולפעול - ובאיזו מתכונת.

אז למי אסור לעבוד?

מי שהגדיר את זה היה למעשה משרד הבריאות אתמול - כל מוסדות החינוך ומקומות הבילוי והפנאי כמו קניונים ובתי קפה (להוציא טייק אווי), תיאטראות ובתי קולנוע לא יכולים לפעול בשלב זה עד להנחיות חדשות.

בית קפה סגור ברחוב דיזנגוף בתל אביב צילום: יריב כץ

מה ההשלכות על המגזר הפרטי?

ישנם בעצם שלושה סיווגים: אלו שאסור להם לעבוד, אלו שמותר להם לעבוד באופן חלקי ואלו שיכולים להמשיך לעבוד כרגיל. אלו שאסור להם לעבוד הוגדרו כבר על ידי תקנות החירום שאושרו ביום חמישי וכוללים את מקומות הבילוי למשל.

מה ההנחייה כלפי כלל המגזר העסקי?

כלל העסקים נדרשים לצמצם את הגעת העובדים שלהם ל-30% בלבד, או לחילופין עד 10 עובדים (מתוך הבנה כי בעסקים קטנים 30% מהעובדים לא יוכלו לבצע את כל המשימות). זאת בכל מקרה תחת הקפדה על הנחיות משרד הבריאות - מרחק של 2 מטר ולא יותר מ-10 אנשים בחדר.

האם יתר העובדים נדרשים לצאת לחל"ת?

לא. יתר העובדים, לפי החלטת העסק, יכולים להמשיך לעבוד מהבית. בכל מקרה, במגזר הפרטי לא מדובר בהכרח באותם 30% בכל יום, עסק יכול להחליט לעשות רוטציה בין העובדים שלו.

האם עובדים במשק בית כמו מטפלות ומנקות יכולים להמשיך לעבוד?

כן, כל עוד הם שומרים על הנחיות משרד הבריאות בנוגע ל-2 מטר מאנשים אחרים ועד 10 אנשים בחדר.

אז מי ממשיך לעבוד כרגיל?

רק מי שנכנס תחת ההגדרה של ענף חיוני בתקנות, מה שנקבע במסגרת דיונים מרתוניים בממשלה יחד עם נציגי המגזר העסקי יכול לעבוד כרגיל. זה כולל את ענפי:

הבנקאות, הגופים המוסדיים, משק החשמל, משק המים, ענף המזון והמשקאות (כל שרשרת הייצור כמו ייצור, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, מכירה קמעונאית וכו'), ענף החקלאות (כל שרשרת הייצור), תחבורה (תחבורה ציבורית מצומצמת ומוניות) טואלטיקה, ניקיון ותמרוקים (כל שרשרת הייצור כולל חברות התרופות), שירותי תקשורת - כמו שירותי טלפוניה, אינטרנט, דואר, טלוויזיה ועיתונים. בנוסף שירותי שליחות יישארו פתוחים. עוד מוגדרים חיוניים גם נמלים וספנות, שירותי הובלה אחסנה ועמילות מכס, מפעלים ואתרים לסילוק פסולת. עבודות הבנייה והפיתוח של שכונות מגורים ותשתיות כבישים, ענפי הכרייה והחציבה החיוניים לענף הבנייה (מלט, חצץ, פלדה, בטון, ברז וכו') יישארו פתוחים גם כן. בתחום המיסוי ייצוג של נישומים מול רשות המסים יוכלו להמשיך לפעול כרגיל.

אתר פסולת צילום: חיים הורנשטיין

במסגרת שירותי רווחה יישארו פתוחים מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבוגרים עם מוגבלות, שירותי תמיכה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ולמשפחות במצוקה, פנימיות ומועדוניות לילדים בסיכון, מרכזי יום לאזרחים ותיקים גופים המטפלים ועוד וכן עובדים העוסקים בזכויות ניצולי שואה (כמו סיעוד או טיפול נפשי). חברות לניהול בתי גיל זהב, חברות לדיור ציבורי וחברות לניהול סיוע בשכר דירה יוותרו גם כן פתוחות.

מה יישאר פתוח במערכת הבריאות?

בתי חולים (כולל בתי חולים פסיכיאטריים, גריאטריים ושיקומיים), קופות החולים, שירותי השיקום, מרפאות (כולל בריאות הנפש), מכוני דיאליזה, מרכזים רפואיים גריאטריים, מוסדות סיעודיים, בתי מרקחת, מכוני אופטיקה, שירותי רפואת שיניים דחופים, שירותי חירום רפואיים, אמבולנסים פרטיים, טיפות חלב, יחידות התפתחות הילד, מעבדות, גופי מחקר ועוד.

מה יישאר פתוח במגזר הציבורי?

ככלל, ההנחיה היא כי רק 30% מהמגזר הציבורי יישארו בעבודה והיתר ייצאו לחופשה על חשבון ימי החופש שלהם. במגזר הציבורי המוסד לביטוח לאומי יוותר פתוח וכן פינוי אשפה, מוקדים עירוניים ומוקדי ביטחון. מוקד הפניות של המשרד לשוויון חברתי, שירותי סיוע פסיכו-סוציאלי ועוד שירותים של המשרד לשוויון חברתי. וכן כ-30% מכלל משרדי הממשלה שאמורים לתת שירות. בתחום הדת - שירותי קבורה, מקוואות נשים ושירותי כשרות.

מה יוותר פתוח במערכת החינוך?

שירותי למידה מרחוק והוראה מקוונת, שירותים ועובדים העוסקים בתפעול בחינות הבגרות, מרכזים חינוכיים בבתי חולים, שירותים לחינוך המיוחד, מועדוניות ומרכזי חירום לילדים בסיכון, פנימיות לתלמידים ללא עורף משפחתי ועוד.

מה נכלל תחת סעיף - מפעל מועדף בחוק לעידוד השקעות הון שגם כן נכנס לרשימת הענפים החיוניים?

מדובר למעשה בהרחבה משמעותית שמכניסה תחת העסקים החיוניים גם חברות יצואניות, כלומר כאלו ש-25% מהמחזור שלהן, לפחות, מקורו ביצוא.