בריאות העם או בריאות רה"מ

בריאות העם או בריאות רה"מ? אין אזרח שקשוב יותר להנחיות משרד הבריאות בנוגע להגבלת מספרי אנשים במקום העבודה, לשמירת המרחק ביניהם (רצוי במיוחד מהערבים), מאשר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. הכנסת היא אפילו לא "מפעל חיוני" שהפעלתו נדרשת. מבחינתו, שכולם ייצאו לחל"ד - חופשה ללא דמוקרטיה. לא רק המשק משותק, גם הכנסת, גם הדמוקרטיה. כי ככה הכי נוח והכי מתאים לראש הממשלה.

"גם בתקופת חירום, הרשות המחוקקת והעצמאית שנבחרה כדין והמייצגת את הריבון – ציבור האזרחים – לא מפסיקה לפעול. אין ולא יכול להיות ואקום שלטוני. אין בסמכותו של יו"ר הכנסת למנוע מן הרוב הנבחר לפעול במסגרת הכנסת", כתבו לאדלשטיין 47 המומחים הגדולים ביותר בישראל למשפט חוקתי.

בנימין נתניהו צילום: Ariel Schalit

באמצעות שר המשפטים, מנסים לתקוע כאן את בתי המשפט. באמצעות יו"ר הכנסת תוקעים את הכנסת. דיקטטורה בחסות הקורונה. בתי המשפט לא ממש נסגרו. נכון ש-31 שופטים בבידוד, והעבודה היא בווליום מינימלי – רק מקרים דחופים – אבל הבג"ץ עדיין פועל, והוא כרגע הכתובת לשחרור הכנסת משבייה.

ראש כחול לבן בני גנץ כבר סימן את הכיוון – עתירה נגד אדלשטיין שיושב על השאלטר של הדמוקרטיה, כאילו היה יו"ר ועד חברת חשמל. לעתירה כזו יש את הסיכויים הטובים ביותר להתקבל משלל הבג"צים שהוגשו – נגד הטלת הרכבת הממשלה על נאשם (תפוח אדמה לוהט שתמיד נמצא מוקדם מדי), נגד תקנות סגירת בתי המשפט של אוחנה, נגד מעקבי השב"כ. ומדוע לעתירה הזו הסיכויים הטובים ביותר?

ראשית, בגלל שחוק יסוד הכנסת גובר על תקנות שעת חירום. גם מצב חירום אינו אמור לשתק את הכנסת.

שנית, כי דווקא מצב החירום מחייב ביתר שאת כנסת פעילה.

שלישית, כי בכל העולם הדמוקרטי פרלמנטרים ממשיכים לפעול במצב דומה של מגיפה משתוללת.

רביעית, כי מושתק כאן קולו של רוב שנבחר בבחירות.

חמישית, כי היועץ המשפטי של הכנסת מפרש את השתקת הכנסת כמנוגדת לעקרונות המשפטיים החוקתיים שלנו. ינון הורה לאדלשטיין להפעיל את הכנסת בתקופה שלפני בחירות (להקמת ועדת החסינות), קל וחומר שכעת, לאחר הבחירות.

שישית, כי המקרה הזה נופל לגדר המקרים המועטים שבהם גם הבג"ץ השמרני ביותר היה מתערב בעבודת הכנסת ובהחלטות הפרוצדורליות של היו"ר - לגבי כינוס המליאה, בחירת יו"ר, הקמת ועדות.

ישנן שני סוגי התערבויות בעבודת הכנסת – בחקיקה, כשבג"ץ בוחן האם חוק אינו סותר חוק יסוד, ובסדרי העבודה של הכנסת. למשל, בהענקת או הסרת חסינות, או בהפעלת סנקציות משמעתיות חמורות מדי על חבר כנסת. בכל מקרה, ההתערבות בסדרי עבודת הכנסת, בתקנונה, בהחלטות שהיו"ר מקבל לגבי פעילותה, היא מצומצמת ביותר.

"הגישה שנהגה עד כה באשר להתערבות בהליכי עבודתה של הכנסת צמצמה עצמה לשמירת 'כללי המשחק' הדמוקרטיים", כתב שופט בית המשפט העליון מני מזוז, "בהתאם לכך נקבע, עוד לפני יותר משנות דור, כי בית המשפט יתערב בהחלטות פנימיות של הכנסת רק מקום שמדובר בפגיעה קשה 'בערכים מהותיים של משטרנו החוקתי'".

הדברים נאמרו בבג"ץ שביטל את חוק מס דירה שלישית בגלל פגמים פרוצדורליים בהעברת החוק. מזוז היה אז בדעת מיעוט כי לשיטתו, גם אם התהליך היה רחוק מלהיות מושלם, לא חרגה הכנסת ממבחן שמירת/שבירת הכללים, וכאן, אנו עדים לשבירתם.

ולא רק הכללים נשברים, אלא גם הכנסת וגם הדמוקרטיה שמותנית בפיקוח פרלמנטרי על הממשלה. אדלשטיין התגלה כמועמד מצויין לתפקיד פקח בכיר במשרד הבריאות, אבל עליו להרפות מהשיבר ולאפשר לדמוקרטיה לשוב ולזרום בעורקים.

לאחר כתיבת הדברים, הוגשו שלוש עתירות לבגץ שדורשות מיו״ר הכנסת לכנס את הכנסת. העותרות: התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות והאגודה לזכויות האזרח.