"בישראל מסתובבים אלפי חולים בקורונה"

מדינת ישראל מתמודדת היטב עם התפרצות מגיפת הקורונה?

“הגישה לבודד חולים בחומרה קלה באשפוז הגנתי בבתי החולים היא שגויה בעיני. אין בכך היגיון, אישפוז חולים ממש קלים בבתי החולים שורף משאבים. הם יכולים לעבור ניטור במערכות קהילתיות, ולהיות באשפוז בית מחוץ לבתי החולים הכללים”.

הבידוד האגרסיבי שעליו הוכרז השבוע מספק?

“זה לא יכול לבוא במקום יכולת רחבה לביצוע בדיקות שמדינת ישראל צריכה לערוך. מצד אחד ישראל צריכה לבצע יותר בדיקות בקהילה; מצד שני לאפשר לבתי החולים לבצע בדיקות באופן עצמאי — כדי לאשש אבחנה או לשחרר לבידוד ביתי חולים שמצבם הקליני מאפשר שחרור. עד היום ברוב בתי החולים אין יכולת עצמאית לבדיקות ויש תלות במעבדה ארצית או מחוזית.

“יותר בדיקות יאפשרו תמונת מצב טובה יותר, קבלת החלטות מושכלות ואימות מוקדם יותר של בעל סימפטומים. בנוסף: חולה קורונה שמצבו הקליני מצוין אפשר תוך פרק זמן מקסימלי של 24 שעות לשחרר אותו הביתה. אם יש לי אדם במערכת קרטית למשק עם חום ושיעול היום בבית — ובהנחה שיש תחלואה בקהילה שלא קשורה רק לחזרה מחו”ל — והאיש הזה נניח עובד במרכז השליטה של חברת החשמל: בלי שאדע ממה הוא סובל לא אוכל לשחרר אותו לעבודה. אבל אם אני יכול בפרק זמן קצר לבצע בדיקה ולתת לו תשובה שאין לו קורונה, אז כשיורד לו החום, שיחזור לעבודה. כל זמן שאני לא יכול לשלול מחלה של מישהו עם חום ושיעול אני חייב כרגע להשבית אותו, וזה לא נחוץ”.

סין הכניסה את כולם לבתים ונעלה את הדלתות. זו גישה נכונה?

“הגישה שלה היא ‘נחכה כך מספיק זמן לימי דגירה של הנגיף — מי שיחלה יחלה. מכיוון שאין סיכוי להדביק מחוץ לבית כשאין שם תנועה — נשרוף את המחלה בצורה כזאת’. בינתים, ואני אומר את זה בזהירות, הגישה הסינית מוכיחה את עצמה. אם הנתונים שאנחנו מקבלים משם נכונים אז יש רושם שבאזורי התחלואה הקשה בסין קיימת ירידה משמעותית בקצב החולים החדשים ובשיעור התמותה. המסקנה שלי שכנראה בסין יש השתלטות על המגפה. לפחות על הגל הראשון. הנחת העבודה שלנו צריכה להיות שגם אם משתלטים על גל ראשון — צפוי גל שני. והשאלה היא מה יקרה כשהסינים יסירו את ההגבלות על האוכלוסיה, בפרט אם יסירו אותן בצורה מהירה מדי”.

ד"ר ליאון פולס צילום: אוראל כהן

אנחנו צועדים לעבר בידוד נוסח סין? זה השלב הבא?

“השקפה שלי היא שאנחנו צריכים להגיע למצב שלפרק זמן נתון — לא רוצה להגדיר אם חודש או חודש וחצי — יהיו רק ארבע מערכות עובדות: מערכת הביטחון, מערכת הבריאות, מערכת אספקת השירותים החיוניים (מזון, תרופות, חשמל ותחבורה) ומערכת התקשורת, כדי שאפשר יהיה להעביר מסרים ומידע לציבור. אלה המערכות שצריכות לעבוד בכל מחיר. לכל האחרות אין שום קדימות מבחינתי. זה מה שצריך לעשות אם רוצים להשתלט בהצלחה על ההתפרצות”.

אתה אומר לשתק מערכות שבהן מתקבצים בני אדם בחללים סגורים, אבל מה הבעיה עם שטחים פתוחים. מה הבעיה עם פארקים וים?

“נכון שבאוויר הפתוח הסיכון נמוך. הבעיה היא שאנשים נפגשים. ברגע שאנשים נפגשים זה עם זה אז נוצר מגע בין אנשים בריאים לבין אנשים עם סימני מחלה קלים — ומזה אני מוטרד”.

דרום קוריאה קיימה ניטור ועשרות אלפי בדיקות. בישראל הממשלה מפעילה את השב”כ כדי לעקוב אחרי חולים. במה זה עוזר אם יש הערכות שהמספר האמיתי של חולי הקורונה בישראל מגיע לאלפים. לא ברור אם יותר לכיוון 2,000 או יותר לכיוון 10,000.

“בישראל יש אלפי חולי קורונה בדרגת חומרה קלה, לצד מאות מאומתים. הניטור היה מאפשר לנו לדעת אם צעדי משרד הבריאות — צעדי הבידוד המחמירים שאני מצדד בהם עקרונית — יעילים או לא. היום אין לנו שום דרך לדעת מי חולים למעט האנשים שמגיעים לבתי החולים. כרגע אין לנו מושג אם המחלה ממשיכה להתפרץ באוכלוסיה או לא. אנחנו רק מנחשים את זה. לו ידענו מתי אנשים עם קורונה קלה מגיעים לבית החולים יכולנו להזהיר את הצוות הבריאותי מבחינת מידת המיגון”.

“אין תמונת מצב אמיתית”

ישראל מבצעת מעט מאוד בדיקות וחולים רבים שמבקשים להיבדק נענים בסירוב.

“העובדה שאין חולק עליה היא שאין לנו מושג מהי תמונת המצב האמיתית של התחלואה בישראל. אני מקנא ביכולות שדרום קוריאה מפגינה בתחום האבחון. אני לא מדבר בשם משרד הבריאות כאן — אבל אני לא יודע מדוע אנחנו מצויים ביכולות שדרום קוריאה מפגינה. האם זאת בעיה תקציבית? התארגנותית? אין לי מושג. זה גם לא חשוב. החשוב הוא שכרגע אנחנו לא יודעים מה תמונת המצב האמיתית של רמת התחלואה במדינת ישראל”.

איך זה באמת שיש מדינות שבהן יש מספר גבוה של חולים וכאלה עם מספר נמוך?

“כי יש עוד מדינות שלא בודקות, או לא חושפות תוצאות של בדיקות. לכן אנחנו רואים מדינות מסוימות באירופה שרואים בהן היקף חולים מאוד מצומצם, מה שמאוד לא סביר — כמו רוסיה לדוגמה — ולעומת זאת מדינות שמקפידות על ניטור מאוד מאסיבי של האוכלוסיה ובהן יש תחלואה מאוד גבוהה, כמו בדרום קוריאה. ברור שאם אתה בודק הרבה אתה מוצא הרבה חולים. אז השאלה היא לא אם מצאת הרבה חולים, אלא האם איתרת את מי שבחומרה בינונית וקשה, שהם האתגר של המערכת האשפוזית”.

כל חולי הקורונה צריכים להתאשפז?

“החולים במצב קל צריכים להישאר בבית ולהיות מטופלים או מנוטרים על ידי המערכת בקהילה. 80% מהחולים בקורונה בכלל לא צריכים לראות בית חולים”.

לאיזה תרחיש בתי החולים צריכים להיערך?

“בתי החולים צריכים להכין את עצמם למצב קשה שבו מגיעים אנשים עם דלקת ריאות במצב איום ונורא — לזה אנחנו צריכים להכין את עצמנו כרגע.

“כיום אנחנו מבזבזים משאבים על חולים שלא צריכים להיות שם. בתי החולים הכלליים צריכים להכין את עצמם למצב שבו יש פחות צוות רפואי וסיעודי, פחות אמצעי טיפול והרבה יותר חולים במצב בינוני וקשה”.

מסכות הפנים עוזרות למניעת התפשטות המחלה?

“אין שום בסיס מדעי למנהג השגור במקומות אחרים בעולם ללכת עם מסכה — כי אין שום הוכחה שזה מגן על אנשים בריאים.

“לעומת זאת יש הגיון מדעי להמליץ לאנשים שיש להם את סימני המחלה ושחייבים לצאת מדל”ת אמותיהם כן לחבוש את המסכה. לזה יש בסיס מדעי מובהק: מי שחולה ולו בסימנים קלים של מחלה כלשהי, ולא יודעים אם היא קורונה או לא — והוא לא רוצה להדביק אחרים — שיחבוש מסכה. זה בהחלט מסכן פחות את הציבור. אבל לציבור הבריא אין שום היגיון להסתובב עם מסכות. זה כן חשוב לחולים כי זה חוסם את מעבר הטיפות הנגועות מדרכי הנשימה של האדם החולה אל סביבתו”.

האלכוג’ל נעלם מהמדפים.

“על פי מחקרים בערך 30% מההידבקות בווירוס נגרמת דרך הידיים. אדם נוגע באף, בפה, לוקח משם חלקיקי רוק עם הנגיף וכשהוא לוחץ ידיים של מישהו אחר הוא מעביר לו את הנגיף — כמו הדבקה בכל שפעת. הנגיף הזה נשאר על משטחי פלסטיק ואחרים שעות ארוכות אחרי שבאו במגע אתם — לפי מחקרים מסוימים לעתים גם ימים. לכן חשוב מאוד לרחוץ ולחטא ידיים כל הזמן, ולא ללחוץ ידיים לאף אחד!

“אחרי שעולים או יורדים מהאוטובוס נוגעים במעקה או בכיסא — חייבים לחטא ידיים, ואם אין אלכוג’ל, לרחוץ ידיים במים וסבון, או במטליות לחות שאפשר להשליך לפח הקרוב. כי כרגע כמעט שאין להשיג אלכוג’ל, גם באירופה או בארה”ב. המחיר האמיר בצורה מטורפת, והמוצר עצמו כמעט נכחד ולא ניתן להשיג אותו. ניקוי ידיים אם כן יקטין את הדבקה מאדם לאדם בערך ב־%30 אחוז. לכן כדאי לעבור להיות קצת יפנים בגינונים שלנו, והרבה פחות סחבקים שמתחבקים ומתנשקים — לפחות לחצי השנה הקרובה”.

“הבריטים הסתכנו מדי”

בניגוד למדינות אחרות בריטניה החילה בתחילה מודל אחר של בידוד של בני 60, וניסיון לייצר חסינות המונית בהדבקה חופשית בקרב האוכלוסיה. רק השבוע היא חזרה בה ועברה למודל המסורתי. מה דעתך על כך?

“אני סבור שהמודל הראשוני שלהם היה הימור מסוכן מדי. אני לא יודע מה הסיבה שנסוגו מהקו הקודם. אני מניח שזה שילוב של הפעלת לחץ של ארגון הבריאות העולמי; ויתכן שהיו קולות נוספים — פנים בריטיים פוליטים או מקצועיים — שהוביל להבין במה זה יכול להיות כרוך.

“בנתונים של הסינים והקוריאנים התמותה היא בקבוצת הגיל המבוגר. אבל מידע לא רשמי מאירופה וארה”ב מדבר על תחלואה ותמותה גם בקרב קבוצות גיל צעירות יותר, לא בקרב ילדים אבל כן בקבוצות גיל הבינים. זה לא מידע רשמי שמופיע בפרסומים, אבל אנחנו שומעים את זה יותר ויותר באופן בלתי רשמי. המשמעות היא שלו הבריטים היו ממשיכים לנקוט בגישה המרחיבה הם היו מגיעים למצב שאנשים צעירים — שלכאורה אמידים יותר ממבוגרים — היו נתקלים במחלה בחומרה רבה והיה נוצר לחץ גדול בדרישה למיטות טיפול נמרץ במערכת הבריאות הבריטית, מעבר למה שהם יכולים לספק”.