נמשכות ההכנות לסגר: הממשלה אישרה חוק ותקנות לגיוס חרום של עובדים

נמשכת ההיערכות להטלת מצב סגר בישראל. הממשלה אישרה הצעת חוק המקנה לשר העבודה והרווחה סמכות להוציא צווים המחייבים לעבוד בשעת חרום גם בשל מגפה ולא רק מסיבות ביטחוניות. עד שתאושר הצעת החוק בכנסת על פי התקנות יוכל השר לגייס את העובדים מתוקף תקנות לשעת חרום שאישרה הממשלה ל-90 יום. גיוס החובה יוטל רק על עובדי מפעלים קיומיים, הגדרה מצמצמת ולא על ההגדרה הרחבה יותר של מפעלים חיוניים, הכוללת גם מפעלים החיוניים ליצוא.

ביום חמישי פתח משרד העבודה והרווחה בהליך חקיקת בזק. הוא פרסם תזכיר חוק שמציע לאפשר גיוס חרום של עובדים בשעת הכרזה על מחלה מדבקת מסוכנת ולא רק במצב חרום בטחוני או אזרחי. בשל הדחיפות המשרד אפשר להגיב על התזכיר רק עד מוצ"ש. היום הממשלה כבר אישרה אותו וההצעה תוגש לכנסת. במקביל אישרה תקנות לשעת חרום שמאפשרות לרתק עובדים למפעלים קיומיים עוד לפני אישור החוק.

שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס צילום: גיא אסיאג

היום רשאי שר העבודה והרווחה לחתום על צו גיוס עובדים במצב חירום בטחוני שעליו מכריז משרד הביטחון ובמצב חירום אזרחי עליו מכריז המשרד לביטחון פנים. החוק החדש מאפשר לשר לחתום על צו גיוס עובדים גם במצב חירום עליו מכריז משרד הבריאות. שם הסעיף שמבקש השר אקוניס לשלב בחוק הוא "סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת". סרוב של עובד שגויס לעבוד למלא את תפקידו הוא עבירה פלילית.

רשות כוח אדם לשעת חרום שבראשה עומד רביב מלאכי אחראית למזעור הפגיעה בשירותים חיוניים של המשק. בשעת מלחמה היא אחראית להבטיח את המשך מתן השירותים למרות גיוס המילואים. בשעת מגפה היא תצטרך לעשות זאת למרות הבידוד של כמויות גדולות של עובדים ובייחוד של עובדי רפואה. הרשות היא זו שמכריזה על מפעלים חיוניים וקיומיים, אבל משום מה הצעת החוק כוללת רק את האפשרות של הכרזה על מפעל קיומי ולא את האפשרות הרחבה יותר של מפעלים חיוניים.

מפעל חיוני מוגדר כ"כל מפעל, או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה, ביטחון הציבור, הבטחת המשך היצוא ולהספקת ומתן שירותים חיוניים למשק". כלומר זו הגדרה רחבה יחסית שלוקחת בחשבון גם פגיעה במשק.

מפעל למתן שירותים קיומיים מספק שירותים כדוגמת "תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), הספקת מזון קיומי, מוסדות רווחה ושירותים תומכים קיומיים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מפעלים התומכים את הצבא וכד', אשר לדעת השר הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה". כן הם כוללים "שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו", כלומר ההתחשבות בצרכים הכלכליים קטנה בהרבה.