השבתת מערכת החינוך בשל התפשטות הקורונה תוביל לפגיעה אדירה במשק

כל כך התרגלנו בימים האחרונים שעוד ועוד פעילויות נחסמות לנו בגלל התפשטות הקורונה, עד שהדיון על האפשרות שהלימודים בבתי הספר בגנים ובאוניברסיטאות יבוטלו כמעט לא מתקיים.

ממשלת ישראל ללא ספק נקטה מתחילת המשבר קו שמרני מאוד. זאת תוך ניצול העובדה שאין מערכת פוליטית מתפקדת. הנזק שיגרם למשק מסגירת מערכת החינוך אדיר. נזק למשק איננו סתם איזה מונח מאקרו שלא נוגע לאנשים. הוא מתרגם תמיד לפגיעה ולעיתים הרס החיים של המונים.

כיתת לימוד ריקה צילום: שאטרסטוק

את העדר הדיון הציבורי אפשר להסביר בכך שאנשים לא רוצים להצטייר כמי שמסכנים חיים. אבל לא קמה מחאה אפילו מול ההחלטה ההזויה שילדים לא יבקרו את הוריהם הסיעודיים בבתי אבות. אחת הסיבות לכניעות של הציבור מול כל הגזרות היא התחושה שזה בוודאי תיכף עובר וחוזרים לשגרה. אז כדאי לשרש (לעקור) את המחשבה הזו. כלל לא ברור מתי ימצא טיפול יעיל ולכן כלל לא ברור מתי חוזרים לשגרה. על רקע זה יש לשקול כל החמרה נוספת.

אנשים ללא ספק יכולים להסתדר בלי לנסוע לחו"ל כמה חודשים. אנשים יכולים להתגבר גם על שבועיים בידוד בבית. אבל המשמעות של השבתת מערכת החינוך היא השבתה של חלק גדול ממה שעוד עובד במשק שלנו. כשמספרים לנו למשל שיש בישראל מלאים מספיקים מתכוונים כמובן לאפשרות שהייצור ימשך, אבל אם ההורים יישארו בבית מי ימשיך לייצר ולמכור? ובהיבט אחר, מה יעשו האמהות החד הוריות שלא יהיה להן כל פתרון ועלול לאבד את עבודתן?

המאבק בקורונה מתנהל בצורה שמתעלמת לגמרי מעסקים שנרמסים ואנשים שמפוטרים. במקביל החסכונות שיש לאנשים הולכים ונעלמים. מי שהעבודה שלו תשמר יוכל לחכות להתאוששות של הבורסות. אבל מי שמפוטר ויצטרך להשתמש בחסכונות עולמו יחרב פעמיים. סביר להניח שחלק גדול מהעובדים במשק שמחים כל זמן שמקום העבודה שלהם ממשיך לפעול.

יכול להיות שיגיע רגע שהממשלה תגיע למסקנה שהשבתת מערכת החינוך הכרחית, שבאמת אי אפשר לעצור את המחלה בלי לסגור את בתי הספר וגני הילדים. בינתיים אפילו משרד הבריאות שיוצא כל יום עם מגבלות חמורות חדשות שלא העלינו על דעתנו שאפשריות, לא דורש לסגור את בתי הספר.

גם הקלות שבה דנים באפשרות לסגור את האוניברסיטאות מדאיגה. מדובר ב-300 אלף אנשים צעירים שמציעים פשוט לקחת חצי שנה מהחיים שלהם. יכול להיות שאין ברירה אלא להפחית דרמטית את כמויות האנשים בקמפוסים. אבל הדיון צריך להיות שונה לגמרי – איך מוודאים שהסטודנטים לא יפסידו סמסטר למרות צעדי הזהירות.

לא ברור למה במלחמות ברור לנו שצריך לעשות הכל כדי לשמור על השגרה ובמאבק בקורונה אנחנו מוותרים עליה כל כך בקלות. ויתרנו על חלק גדול מזכויותינו במאבק בקורונה. יש לוודא שוויתורים נוספים יהיו הכרחיים.