דרישות המפלגות לממשלה של גנץ: 11־13 מיליארד שקל

עלות הדרישות התקציביות שהעלו המפלגות שעשויות לתמוך בהקמת ממשלת מיעוט בראשות יו"ר כחול לבן בני גנץ נאמדת כעת ב־13-11 מיליארד שקל בשנה - כך נודע ל"כלכליסט".

מדובר במפלגות ישראל ביתנו, העבודה־גשר מרצ והרשימה המשותפת (ללא בל"ד). הגירעון החריג בתקציב המדינה ומשבר הקורונה צפויים להקשות על גנץ להיענות לדרישות, אלא שדרישות אלה עומדות בינו להקמת ממשלה בראשותו.

מימין: יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה צילומים: אוהד צויגנברג, אוראל כהן

גנץ מנסה כעת לגייס 59 חתימות שיוגשו בשבוע הבא לנשיא כדי שיטיל עליו את הרכבת הממשלה, מול 58 החתימות שהשיג עד כה ראש הממשלה בנימין נתניהו. אתמול הודיע גנץ שהוא נענה לכל הדרישות של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. אלה כוללות העלאה מיידית של הקצבאות לכל הגמלאים החיים מהבטחת הכנסה ומקצבת זקנה למינימום של 70% משכר המינימום במשק — בעלות של כ־2 מיליארד שקל בשנה.

בנוסף, ישראל ביתנו מתנה את תמיכתה בממשלה של גנץ גם בכך שהמפלגות החרדיות לא יהיו חלק ממנה, בהעברת כל הסמכויות בנושא תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת לשלטון המקומי, ובחוק נישואים אזרחיים וגיור על ידי רבני עיר, לצד דרישות נוספות.

הדרישות התקציביות שהעמידה העבודה־גשר־מרצ לתמיכה בממשלת גנץ כוללות העלאת שכר המינימום מ־5,300 ל־6,000 שקל בחודש, העלאת קצבת זקנה גם כן ל־6,000 שקל בחודש והעלאת קצבת הנכות ל־6,000 שקל בחודש. העלות הכוללת של שלושת המהלכים הללו נאמדת ב־8—9 מיליארד שקל בשנה.

ואילו ברשימה המשותפת דורשים לממן את תוכנית החומש לאוכלוסיה הערבית שאושרה בעבר בממשלה בהיקף כ־3 מיליארד שקל בשנה. נוסף לכך דורשת המשותפת להקים מרכז רפואי לאוכלוסיה הערבית וכן שהממשלה תבטל את חוק קמיניץ שהגביר הענישה על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי. בניגוד לדרישה התקציבית של ליברמן, אם ייענו הדרישות של העבודה ומשותפת הן יצטרכו להיפרס על כמה שנים.