תביעה נדירה: התעשייה האווירית נגד משרד הביטחון ואלביט

תביעה שהגישה באחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תע"א סביב חוזה האחזקה והתמיכה הלוגיסטית של מטוסי האימון המשמשים את בית הספר לטיסה של חיל האוויר ואת הצוות האירובטי שלו, חושפת סכסוך בין התעשייה הביטחונית הממשלתית הגדולה ביותר לבין משרד הביטחון.

חילוקי דעות בין התעשיות למשרד אינם נדירים, אבל בתעשיות הביטחוניות מתקשים לזכור מתי הגיע אחד מהם לבית המשפט, בגלל היחסים הרגישים בין הגופים: משרד הביטחון הוא הלקוח הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות, וגם מי שקובע אילו מערכות יוכלו לייצא לחו"ל, ועם מי יוכלו לשתף פעולה.

מאז שהגיעו ב-2009 כ-25 מטוסי הביצ'קראפט T-6 טקסן לחיל האוויר כמחליפים של מטוסי הצוקית הישנים, "עפרוני" בכינויים בארץ, מתחזקת אותם אלביט מערכות, לפי חוזה עם משרד הביטחון, המתחדש אחת לחמש שנים. שווי כל חוזה: יותר מ-10 מיליון דולר.

מטוס עפרוני. בית הספר לטיסה של חיל האוויר צלום: אתר חיל האוויר

בסוף 2019 פנה מנהל הרכש במשרד הביטחון (מנה"ר) לארבע חברות במכרז סגור, בבקשה לקבל הצעות לתחזוקת המטוסים ולניהול רכש החלפים עבורם, במקום חברה אמריקאית שעסקה בכך עד כה. במקור נדרשו החברות להעביר את הצעותיהן עד ה-23 באוקטובר. תע"א ביקשה זמן נוסף. המועד נדחה ל-14 נובמבר, אך מנה"ר הבהיר שהזוכה עדיין יהיה חייב להיות מוכן להתחיל לעבוד חודש וחצי אחר כך בלבד, ב-1 בינואר, עם תום החוזה של החברה האמריקאית.

בתע"א טענו כי המתמודדות לא יספיקו להתארגן עם חוזי אספקה מול ספקיות החלפים בחו"ל בתקופה כה קצרה, הכוללת את חופשת חג המולד.

במשהב"ט. דחו בתחילה את הבקשה. כאשר נפתחה תיבת המכרזים היו בה רק הצעות מאלביט ומתע"א. חודש אח"כ הודיע משרד הביטחון לשתיהן כי החוזה מול החברה הזרה המספקת את השירותים הלוגיסטיים יוארך עד לאמצע מרץ, וכי הוא מאפשר לחברות להגיש מחדש את הצעותיהן. בסוף הגישה אלביט הצעה מחודשת ותע"א נותרה עם הצעתה המקורית וועדת המכרזים בחרה באלביט כזוכה במכרז.

תע"א עתרה לבית המשפט נגד משהב"ט ואלביט בדרישה שיורה לבטל את האפשרות להגיש הצעה נוספת למכרז, ויחייב את משרד הביטחון לקבל החלטה על סמך ההצעות המקוריות של החברות. אולם השופטת רחל ברקאי דחתה את בקשותיה, אם כי ביקרה את התנהלות משרד הביטחון.

"כזכור המכרז פורסם בתוך לוח זמנים מאוד צפוף וקצר, שאך מן הראוי היה כי לא כך ינוהלו הדברים", כתבה השופטת, אך הוסיפה "שוכנעתי, כי לוח זמנים צפוף אשר הכתיב מועד תחילת מתן שירותים בתוך פרק זמן קצר חשף את המציעים אל מול ספקים אשר יש להניח כי תמחרו סחורתם בהינתן הדחיפות המתבקשת. כך בהתאם, כאשר נדחה מועד מתן השירותים, יש להניח כי עלויות התמחור השתנו וספקים של המציעות יכלו לקבוע מחירים נמוכים יותר באופן אשר יכול היה לאפשר למציעים להוזיל מחירים. בנסיבות דנן, שוכנעתי כי ועדת המכרזים פעלה בזהירות הנדרשת ובחנה מקרוב את טענות הצדדים בנדון. דעתי הינה סבירה ושקולה ולא מצאתי כל בסיס איתן להתערב בה".

על התעשייה האווירית הוטלו הוצאות משהב"ט ואלביט בתיק, בסך 60 אלף שקל. 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון ניהל את המכרז באופן שוויוני ומקצועי, על פי דיני המכרזים. בית המשפט דחה את טענות העותרים וכתב בהחלטתו כי "ועדת המכרזים פעלה בזהירות הנדרשת" וכי החלטת גורמי המקצוע במנהל הרכש הייתה "סבירה ושקולה ולא מצאתי כל בסיס איתן להתערב בה".

בתעשייה האווירית ובאלביט בחרו שלא להגיב.

את התעשייה האווירית ייצג עו"ד רן שפרינצק. את אלביט ייצג עו"ד צבי פירון.