כאפיה על הראש היא רק מקדמה לכדור בגב

זו היתה רק שאלה של זמן מתי יופיעו הכאפיות. לאחר שהכאפיות הכניסו 15 מנדטים לכנסת, קיבלנו את התגובה הציונית ההולמת. תחילה מחק אותן נתניהו ממניין הנבחרים, ואחר כך הן הולבשו על ראשם של פוליטיקאים יהודים. וכאפיה על ראשו של פוליטיקאי יהודי – כמו זו שהולבשה על ראשו של יצחק רבין המנוח – היא הזמנה להתרת דמו כבוגד ומחבל. הכאפיה על הראש היא המקדמה לכדור בגב. העיתונאים מקבלים מכתבי התראה, והפוליטיקאים כאפיות התראה. על העיתונאים מאיימים בהזמנה לדין ועל הפוליטיקאים בגזר דין.

והתמונות האלה הן הסנוניות שמבשרות את השלב הבא בריסוק החברה והדמוקרטיה. הבחירות האחרונות לא היו רק על הדמוקרטיה ומערכת המשפט. הן היו גם ובעיקר על המשך שלטונו של נתניהו – "רק ביבי" מול "רק לא ביבי". והנה, ה"רק לא" זכה לרוב של 62 מנדטים מול 58 בלבד ל'רק ביבי".  

תמונת הכאפיות שהופצה ברשתות החברתיות

ואת המתמטיקה הזו אמורים להבין גם מי שמתמטיקה לא כלולה בלימודי הליבה שלהם. הגוש המנצח מבקש עתה להגשים את רצון בוחריו והדרך היא שילוב קשה בין ממשלת גנץ־ליברמן־ערבים לבין החוק שמונע מנאשם להרכיב ממשלה. שתי האפשרויות מסובכות ומחייבות את אלטרנטיבת גנץ לרדת מעצים וגם מערכים שהיא מבקשת להנחיל כתחליף לנתניהו.

אבל כ"דמוקרטיה מתגוננת" אין ברירה, כי מעולם לא היתה כאן ממשלה שמהדהדת סכנה ברורה וממשית להרס הדמוקרטיה. זרעי ההרס טמונים בפולחן האישיות סביב מנהיג שמנסה לבטל את הדמוקרטיה כדי להיחלץ ממשפט פלילי. מעולם לא היה נאשם בפלילים שהפך למאשים ולגוזר דינם של המשטר והחברה.

נכון, תמיד אפשר ללכת שוב לבחירות. לסיבוב רביעי. ומה אז? אם נחזור לאותו מצב, המשחק יחזור שוב למשולש גנץ־ליברמן־ערבים. אז שיואיל המשולש הזה להחליט עכשיו – חוק ההרחקה, ממשלת מיעוט או – הכי טוב – שילוב ביניהם. והליכוד יצטרף בהמשך.