הפתרון למשבר במערכת הבריאות - בינה מלאכותית

המשבר במערכת הבריאות בישראל הוא לא חדש. כמעט מדי ערב אנו רואים במהדורות החדשות את מחדלי המצב הקיים, החל מהקיפאון המדיני וחוסר בתקציב ועד התפשטות הקורונה. הבעיות רבות ומגוונות ולא ניתן לפתור אותן בקלות. אולם, במקביל למערכת הבריאות החולה בישראל צומחת סצינת סטארטאפים בתחומי הבריאות השונים, שיכולה להקל רבות על הרופאים.

בשנים האחרונות צמחו בארץ מאות חברות בתחום זה, רובן צעירות מאוד. מיפוי שביצעה קרן ההון סיכון ורטקס מעלה כי בשנים 2011־2017 צמח מספרן של חברות העוסקות בבריאות דיגיטאלית מ־189 ל־498. זוהי סצנה ישראלית חיה ובועטת שכבר קונה לה שם בעולם.

מיטה במסדרון בבית חולים ברזילי צילום: הדר גיל עד

המטרה של כל אחד מהסטארטאפים הוא לא לייתר, חלילה, את הצוות הרפואי. אותם לא ניתן להחליף. המטרה היא לסייע להם לעשות יותר עם מה שקיים בפועל. לגרום לניצול מיטבי יותר של המשאבים הקיימים שגם יהיה איכותי יותר וטוב יותר ומכך גם החולים ירוויחו. אין חולה שלא יעדיף לקצר את זמני האשפוז ואין רופא שיתנגד לכך שבדיקות הדם או בדיקות אחרות יגיעו אליו מהר יותר.

הרופאים בישראל נחשבים לטובים בעולם, ולא בכדי. אולם, מרבית הרופאים משתמשים באותן שיטות כבר שנים ארוכות כמו גם באינטואיציה שלהם. אני חלילה לא מזלזל; האינטואיציה היא כלי חשוב שנרכש אחרי שנות ניסיון מעשיות. אולם המידע שהם יכולים לקבלת ממערכות ביג דאטה המכילה מידע וניתוח של 10 מיליארד רשומות רפואיות הוא אדיר והטיפול שרופא יוכל לתת לחולה לאחר שקיבל את המידע הזה יהיה טוב יותר ומותאם לכל חולה וחולה. רופא מטפל בממוצע בכ-50 איש ביום, לצורך העניין ב-2,000 איש מדי חודש. גם אז, כמות המידע והניסיון שבראשו לא מתקרבת למידע שהוא יכול לקבל מניתוח של מאות אלפי מקרים דומים.

הבינה המלאכותית לעולם לא תחליף רופא אבל היא תסייע לו ותהווה מערכת תומכת החלטה. הבינה המלאכותית משלימה את היכולות האנושיות, למשל ביכולת חישוב שעולה בהרבה על המוח האנושי. רופא שישתמש במערכת כזו יקבל מסקנות המבוססות על מידע אמיתי ותמונת מצב שעל פיה הוא יכול לקבל החלטה קלינית מבוססת נתונים. אי אפשר להקל בכך ראש. אני מאמין שאם ניתן לרופאים כלים נוספים, טובים יותר מאלו הקיימים כיום איכות הטיפול שלהם בחולים יהיה טוב יותר, מבוסס על מידע רב ומדוייק יותר ובכך ייחסכו מאות אם לא אלפי ימי אישפוז בשנה. זה טוב לחולים וזה טוב לרופאים וכמובן למדינה שתחסוך הון עתק.

דברים אלה יכולים לקרות אם נטמיע טכנולוגיות חדשות שמתאימות למערכת הבריאות. זה לא רק להכניס כסף, אלא מה עושים איתו. אם נסתכל רגע על ארצות הברית נוכל לראות שמערכת הבריאות האמריקאית התנפחה לממדים מפלצתיים ומהווה כמעט 20% מהתל"ג. זה המון. בארה"ב, נבנו בשנים האחרונות מאות בתי חולים חדשים ונוספו מיטות חדשות אבל זה לא העניק רפואה טובה יותר אלא יצר 80-90 בתי חולים טובים מאוד וכל השאר הם בינוניים עד חלשים מאוד.

מבט גלובלי יותר יראה לנו שבכל העולם תקציב הבריאות מוגבל ולכן בפני שר הבריאות הבא עומד אתגר, שלצידו הזמנות גדולה. התקציב למשרדו יישאר, פחות או יותר, אותו הדבר ולכן נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא ורפורמה במערכות הישנות. ישראל היא מעצמה טכנולוגית כמעט בכל תחומי החיים – עכשיו דרוש שר בריאות אמיץ וחדשן שיחבר אותה למערכת הבריאות.

מייסד חברת הסטארטאפ CLEW שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי מוקדם של התדרדרות חולים בטיפול נמרץ