$
בחירות 2020

בלעדי לכלכליסט

כך עבדה מערכת דרבון הבוחרים של הליכוד, שעה אחר שעה

מההתחלה המגומגמת ועד השליטה המוחלטת בשטח ודרבון המצביעים ביום הבחירות: ראש מטה אלקטור בליכוד נמרוד אלירן סבח חושף כיצד פעלה האפליקציה ביום הבחירות

עומר כביר 07:1005.03.20

ביום הבחירות, בשעה 17:30, נכנס נמרוד אלירן סבח למשרד מבודד, כמה קומות מעל מטה הבחירות של הליכוד באיירפורט סיטי, סגר אחריו את הדלת והתפרק לרסיסים. "בכיתי", הוא סיפר אתמול לכלכליסט. "בכיתי כמו תינוק". זה היה הרגע שבו הבין סבח, כמה שעות לפני סגירת הקלפיות ופרסום המדגמים, שאת הבחירות האלו הליכוד כבר ניצח, ושההימור הגדול שלו השתלם.

 

 

 

ביום הבחירות, אחרי חודשים של עבודה מאומצת, ראה סבח את המספרים זורמים למטה הליכוד מקלפיות ברחבי המדינה, והבין: המיזם שהוביל כמעט לבד – להפוך את אפליקציית אלקטור לחלק מרכזי בקמפיין הליכוד – הצליח מעבר לכל הציפיות, ואולי הבטיח את המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה.

 

 

למעלה: ליד קלפי בת"א וחברות ועדת קלפי ברעננה למעלה: ליד קלפי בת"א וחברות ועדת קלפי ברעננה צילומים: ענר גרין, דנה קופל, נמרוד גליקמן

 

כמה הצליח? לדברי סבח, ראש מטה אלקטור בליכוד, קרוב ל־60 אלף תומכי ליכוד, שהם כמעט שני מנדטים, שנשארו בבית בבחירות הקודמות הגיעו הפעם לקלפיות בזכות אלקטור.

 

"כשראינו את כל הנתונים יאיר רביבו (מנהל מטה הבחירות של הליכוד וראש העיר לוד, ע"כ) הסתכל לי בעיניים ואמר לי: 'תראה מה זה, אם היו מאמינים בנו מהקמפיין הראשון היינו חוסכים את כל מערכות הבחירות האלה'".

 

נמרוד אלירן סבח, ראש מטה אלקטור בליכוד נמרוד אלירן סבח, ראש מטה אלקטור בליכוד צילום: נמרוד גליקמן

 

"זה עצבן אנשים"

 

ההתחלה נראתה הרבה פחות מבטיחה. האמון של המפלגה ביכולות של אלקטור היה קטן: "כשבאתי למטה הקצו לי חדר קטן, אמרו לי 'זה מטה אלקטור'. אמרתי 'בסדר'. אמרו לי 'יש לך שני עובדים'. אמרתי לעובדים, תמר ועמרי, 'אתם יודעים שאלקטור צריכה להעסיק 300 עובדים. אבל התחלנו שלושה, נכפיל את מספר העובדים שלנו. כמו שאנחנו רוצים להכפיל את המצביעים לליכוד'".

 

לליכוד היו סיבות טובות לחשוש מאלקטור, אחרי שבשתי מערכות הבחירות הקודמות נכוותה המפלגה מעבודה עם אפליקציות של חברות אחרות. "בבחירות אפריל 2019 הביאו מערכת אחרת שקרסה בבוקר הבחירות", סיפר סבח. "שעה אחרי פתיחת הקלפיות היא נפלה. אנשים התבלבלו, לא היו נתונים. גם מערכת הבחירות השנייה היתה אסון בליכוד מבחינת הנתונים. נתנו הוראות לאנשים בשטח לעבוד עם האפליקציה ולדווח למטה, אבל ב-10 בבוקר היא נפלה. היה תוהו ובוהו. אף אחד לא הצליח לשדר נתונים, ניסו לתקן, עלה נפל, ניסו להעביר עדכונים בכתב יד ובשלב מסוים אף אחד לא שלט בזה. כל הנושא של המידע והדיווחים קרס בליכוד. שתבין, ב-8:30 שלחו SMS ל-1.5 מיליון אנשים לצאת להצביע. ב-21:00 שלחו עוד פעם SMS ל-1.5 מיליון כי לא ידעו מי הצביע. זה עצבן את האנשים".

  

אבל סבח לא הרים ידיים. הוא הכיר את המערכת והיה זה שהכניס את השימוש בה לקמפיין הבחירות של יאיר רביבו לראשות העיר לוד בבחירות המוניציפליות ב־2018. "הבנתי שצריך לעשות מיקוד על בוחרים ולדעת שהם מגיעים להצביע. החלטנו לעבוד עם אפליקציית דרבון בוחרים". הגורם שהכריע מבחינת סבח את הכף לטובת אלקטור היתה האפשרות שהציע לו מייסד ומנכ"ל החברה, צור ימין, לעבוד בצמוד אליו כדי לפתח תכונות ויכולות ייחודיות שיתאימו לצורכי הקמפיין. "הבאנו לו הרבה מאוד שדרוגים. תרמנו לא מעט פיתוחים מהותיים בממשק, התחלנו לפתח דברים שלא היו בקונספט של האפליקציה", אמר סבח.

 

יחד עם מנכ"ל אלקטור ביקש סבח לשכלל את האפליקציה – על פי צורכי הליכוד, כפי שזיהה אותם: "הדגש היה על ממשקים שמקלים על הזנת ואיתור מידע. אם זה נגיש, ידידותי ומהנה זה הופך למשחק. אז מה עשינו? נתנו דרגות לאנשים בהתאם לכמות הפעילים שגייסו. כל משתמש מתחיל כטוראי. אם הוא מביא עשרה תומכים הוא הופך לרב"ט, וכך הלאה עד שהוא מגיע לרמטכ"ל עם 200 תומכים. וכולם רוצים להיות רמטכ"ל. זה משהו שנכנס לפעולה בבחירות האחרונות".

 

אז, בבחירות בלוד, רשם השימוש באלקטור הצלחה מרשימה: "מתוך 8,000 איש שהזנו באפליקציה, 7,900 הגיעו לקלפי. זה אפשר ליאיר לעלות מארבעה לשבעה מנדטים". מצויד בתובנות האלו, סבח החל לפעול להגדלת מטה אלקטור: "הגעתי לישיבות מטה הבחירות. אמרתי 'חברים, אלקטור צריכה 300 אנשים'. יאיר הגיע והסביר שצריך רכזי יישובים, רכזי אשכולות, מנהלי אלקטור בסניפים, ראשי קבוצות תומכים. יש פירמידה עצומה שצריך לבנות'. הגדלנו את המטה לעשרה עובדים".

 

אבל אז הגיע מה שמכנה סבח "השבר הגדול". סבח מתייחס לשורת החשיפות ב"כלכליסט" על כשלי האבטחה באלקטור ובאתר הליכוד שהביאו לחשיפת פנקס הבוחרים המלא של אזרחי ישראל, ולחשיפת מידע רגיש נוסף שהזינו פעילים באמצעות האפליקציה – כמו סטטוס תמיכה בליכוד או מצב רפואי וכו'.

 

"המטה התפרק. ראש הממשלה הפסיק לדבר על אלקטור. הליכוד התחיל לעבוד על חלופות, ואני הייתי שותף לבחינה שלהן. אבל אמרתי שכל עוד לא קורה שום דבר משמעותי – ממשיכים. האנשים של ראש הממשלה הסכימו אתי ואמרו 'כל עוד זה לא פוגע באופן מיידי ומשמעותי בסיכוי שלנו לנצח אנחנו אתך עד הסוף, אבל אם זה גורם לנזק מתעצם נעבור לתוכנית ב''. דווקא חשיפת "כלכליסט", שלפיה המסרונים המזויפים שנשלחו לפעילי ליכוד וקראו להם להסיר את אלקטור ממכשיריהם, לא נשלחו בעקבות פרצה למערכת משלוח ה־SMS של המפלגה, החזירה את אפליקציית דרבון הבוחרים למשחק. סבח מספר שאז גם בכירי המפלגה התגייסו לפרויקט. "לראש הממשלה נפל האסימון שבוע לפני הבחירות. בישיבה שעסקה בהיערכות ליום הבחירות הוא אמר, 'אנחנו לא עובדים על אותם אנשים שבאים להצביע בכל מקרה. אנחנו עובדים על תומכים פוטנציאלים. כאן זה הכוח של אפליקציית דרבון בוחרים'. ישראל כץ (שכיהן כיו"ר מטה הבחירות של הליכוד, ע"כ) גיבה אותה. הוא איש שטח אדיר והקים מטה שגייס 5,000 פעילים שעברו בית בית כדי להזין תומכים לאפליקציה. הוא גייס את כל מנהלי המטות וראשי הסניפים. זה נתן לנו בוסט אדיר". אבל כאן לא הסתיימו הקשיים. בצד התפעולי של האפליקציה, פחות משבועיים לפני הבחירות, עדיין היו תקלות לרוב. "המטה שלנו ישב מבוקר עד לילה כדי להתמודד עם בין 3,000 ל־4,000 פניות שהגיעו מדי יום".

 

סבח הבין שבלי לטפל בכל הפניות שהצטברו העבודה שלו תהיה לשווא, והצליח לחשוב רק על פתרון אחד: הקמת מוקד תמיכה טכני של עשרות טלפנים. "טלפנתי למנכ"ל הליכוד צורי סיסו ואמרתי לו 'אנחנו צריכים לעשות את המעשה הכי גדול של מערכת הבחירות'. אמרתי שאני צריך 50 טלפנים, בעלות של 400 שקל לטלפן, ועוד 2,000 שקל לציוד. הוא השיב 'אין לי כסף'. אמרתי 'זה מה שיביא את הקולות שחסרים לנו'. לא ויתרתי, אמרתי שאני לא מנתק את הטלפון, שהוא לא הולך לשום פגישה עד שיתן לי תשובה. אמר לי 'אתה יודע מה? אני מאשר לך 30 טלפנים. קדימה תתחיל לרוץ'. הייתי מסתדר גם עם 20".

 

סבח החל לגייס אנשים למוקד התמיכה. "חברים, מכרים, בני משפחה – בלי זרים. אני הבאתי את החבר מהצבא, הוא הביא את הדוד. 'תקשיבו טוב', אמרתי להם, 'אתם תעשו היסטוריה. תניחו בצד את הפגישות, את הדברים האישיים, אני אספק לכם אוכל וכל מה שצריך'. שבע או שמונה שעות אחרי שיצאנו לדרך הטלפנים הראשונים החלו לעבוד, וכל עשר דקות או רבע שעה הצוות של הטלפנים גדל. 24 שעות מאוחר יותר הצוות אויש במלואו. לפני יום הבחירות הגענו לאפס תקלות".

 

אבל סבח הבין שכל מה שעבר עד עכשיו הוא רק קדימון לרגע האמת, יום הבחירות עצמו. המשימה הגדולה מבחינתו היתה להגיע ל־14 אלף חברי ועדות קלפי ומשקיפים שיאשו כ־8,000 קלפיות ברחבי הארץ, ולגרום להם לא רק להתחבר למערכת אלא לעדכן אותה בקביעות לאורך כל היום.

 

"זו ביצת הזהב"

 

הסימנים הראשונים לא היו מעודדים. "יומיים לפני הבחירות עשינו סימולציה לבדיקת התפקוד של המערכת ביום הבחירות. שלחנו הודעות לכל יושבי הקלפי, אבל מתוך 14 אלף איש התחברו רק 1,500. ביום הבחירות ב־5 בבוקר כל הצוות של אלקטור היה במטה. התחלנו להעיר אנשים וביקשנו מהם להתחבר למערכת לפני שהם נכנסים לקלפי. ב־9 בבוקר מתוך 8,000 קלפיות בכמעט 7,100 היו אנשים מחוברים. זה מספר שיא". אבל לחבר אנשים למערכת זו אפילו לא חצי עבודה. "הבנו שבסוף מתעסקים עם אנשים, שהם יושבים בקלפי ועסוקים בלבדוק מי מצביע ולנהל את ההצבעה, ושוכחים שצריך לדווח. לא תמיד זה בראש שלהם, הם באו כדי לפקח על הבחירות. החלטנו שאיש שיושב בסוכה מחוץ לקלפי מעכשיו לא רק מחלק פלייארים. אנחנו נשדרג אותו, נהפוך אותו למפקד של כל חברי ועדות הקלפי והמשקיפים מטעם הליכוד באשכול שלו. זו העבודה החשובה. לא הרפנו מיושבי הקלפיות אף פעם".

 

כדי לאפשר התערבות מיידית במקרה של כשלים בדיווח מהקלפי יצרו אנשיו של סבח מערכת שכינו שם "מערכת 10 הדקות". "היא התריעה מי האיש ה'סורר' שלא מדווח כבר 10 דקות על הגעת מצביעים לקלפי. זה הקפיץ לי חלון אדום: 'שמעון יוסף, קלפי 510 בית ספר במודיעין, לא דיווח 10 דקות'. ואז מי שאחראי על מודיעין מתקשר למפקד האשכול ואומר לו 'יושב הקלפי לא מדווח. כנס אליו'. הוא נכנס לקלפי, אומר לו, 'שמעון, אתה לא מדווח', ושמעון לוקח את המספרים והמערכת חוזרת לירוק. זו המערכת שהצילה לנו את הדיווח".

 

לדברי סבח, הדיווחים זרמו בקצב אדיר. "החזקו באחוזי ההצבעה הכי מדויקים. כל אזרח שנכנס לקלפי, המערכת שלנו קיבלה עדכון כמעט מיד. ביום הבחירות היו לנו אלף טלפנים ממריצים. המערכת יצרה להם טלפונים של אלו שלא הצביעו, הם לא התקשרו למישהו שכבר הצביע, וקישרה אותם אוטומטית לתומכים. בכל שיחה הוצגו לטלפן נתונים כמו שם, כתובת, מתי התומך אמר שהוא רוצה להצביע. אם אמר שהוא רוצה להצביע ב־10:00 המערכת התקשרה אליו ב־9:30". ב־11:00, כשראה שהמערכת פועלת הבין סבח שהמשחק נגמר. כתבתי בקבוצה פנימית, 'ניצחנו בפער חבל על הזמן'. בערב אמרתי לרביבו, 'כשעם ישראל יראה את המדגם, תזכור שזה בעיקר בזכותנו. למרות שאיש לא האמין בנו'. זה מה ששינה את המשחק".

 

מבחינת סבח, המספרים הם ההוכחה הטובה ביותר להצלחת "מבצע אלקטור". מתוך כ־260 אלף תומכי ליכוד שהוזנו לאפליקציה על ידי פעילים או באמצעות רשימות אמינות (כמו מתפקדי המפלגה), 230 אלף הגיעו לקלפי. "זו ביצת הזהב. אבל התרנגולת שמטילה את הביצים זה כמעט 60 אלף תומכי ליכוד שלא הצביעו בבחירות הקודמות, ושהוזנו למערכת ושהגיעו לקלפי. ידענו שהם לא הצביעו, הגענו אליהם, ובהסכמתם דאגנו שהמערכת תנדנד להם בצורה נכונה ומבוקרת כדי שיבואו להצביע. פה הצלחנו". והלקחים של הקמפיין הזה, סבור סבח, גם ימשיכו לשנות את פני הליכוד: "כשמפלגה נכנסת לתרדמת, מרגישה ששום דבר לא מצליח לעבוד, צריך להיות פתוחים לדברים חדשים. לדעת כבר ב־11 בבוקר שניצחת את הבחירות זו הבשורה של העידן החדש".

 

x