די בהבטחות פופוליסטיות למערכת החינוך
במקום זאת מן הראוי היה למקד את המשאבים במנופי שינוי אפקטיביים כמו שיפור איכות המורים שיועילו בתהליך ריפוי תחלואיה של מערכת החינוך הישראלית
ביום שני הקרוב נלך בפעם השלישית לבחירות, ורוב הקמפיין עסק בשלל נושאים ובראשם הביטחוניים והמדיניים. דווקא מערכת החינוך נדחקה לקרן זווית, זאת למרות התוצאות העגומות של ישראל במבחנים הבינלאומיים ופערי ההישגים המתרחבים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
- ה-OECD למשרד החינוך: צמצמו את בחינות הבגרות למינימום
- שיעורים מוקלטים ומערך למידה מקוונת: כך נערכת מערכת החינוך להתמודד עם הקורונה
- התנאי של החרדים לליבה: שליטה
כאשר מתעקשים לחפש מה אומרות המפלגות השונות על חינוך ילדינו, מוצאים בעיקר תוכניות פופוליסטיות חסרות כיסוי תקציבי שאינן תואמות את הידע המחקרי העדכני. זאת, מעבר לספק המתעורר לגבי היכולת לגייס את מיליארדי השקלים הנחוצים למימוש ההבטחות, דוגמת ביטול תשלומי ההורים או הפחתת שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה.
הבטחה שחוזרת על עצמה שוב ושוב במצעי המפלגות היא חינוך חינם מגיל לידה, או מגיל שלושה חודשים, כפי שעולה ממצעיהן של ש"ס וישראל ביתנו.
מחקרים מלמדים כי שלוש שנות החיים הראשונות הן בעלות השפעה מכרעת על ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית שלנו. לאיכות הטיפול, החינוך והטיפוח בשנים אלו יש חשיבות חברתית וכלכלית רבה. לפיכך, נכון להשקיע במערכת החינוך של תינוקות ופעוטות. עם זאת, נדמה כי יותר משנדרש להעניק חינוך חינם בגילאי לידה עד שלוש לחינמית, נחוצה בקרה אמיתית שאינה קיימת על איכות החינוך ורמת המטפלות שאחראיות על התפתחות הילדים בגילאים קריטיים אלה.
אילוסטרציה צילום: אפי שריר הבטחה נוספת היא העלאת שכרם של מורים מתחילים. הבטחה זו כלולה בין השאר במצע של ימינה והעבודה-גשר-מרצ. גם הבטחה זו נוגעת בבעיה אמיתית של מערכת החינוך הישראלית: בתוך פחות מעשור, פערי השכר בין מורים ותיקים וחדשים כמעט והכפילו את עצמם. אלא שהעלאת השכר לא תיתן מענה מספק, כי חלק מרכזי מהבעיה נובע מפערים גדולים בהיקפי המשרה: לרוב, מורים חדשים מועסקים במשרה חלקית, ורק למורים ותיקים יש משרה מלאה. לכן, עוד לפני העלאות השכר, מערכת החינוך צריכה לבצע שינוי מבני שיבטיח למורים בתחילת דרכם היקף העסקה מספק.
אחת מהבטחות הפופוליסטיות שחוזרת על עצמה מדי מערכת בחירות ומופיעה גם הפעם בחלק ממצעי המפלגות דוגמת הרשימה המשותפת, היא הפחתת מספר התלמידים בכיתה, כשגם כאן נחיצות המהלך מוטלת בספק רב; בספרות המחקר נחשבת הקטנת כיתות לרפורמה יקרה במיוחד, שאינה תורמת כלל לשיפור הישגים או לצמצום פערים.
לסיכום, כשאנו קוראים בעיון את מצעי המפלגות בתחום החינוך שאחראי על עיצוב וחינוך הדורות הבאים, מאכזב מאוד לראות את ההתייחסות השטחית של מרבית המפלגות לתחום החינוך שכוללת הצעות פופוליסטיות חסרות כיסוי תקציבי או מחקרי. במקום זאת מן הראוי היה למקד את המשאבים במנופי שינוי אפקטיביים כמו שיפור איכות המורים שיועילו בתהליך ריפוי תחלואיה של מערכת החינוך הישראלית.
הכותב הוא ראש המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום ליד נתיבות
