בדרך לקלפי: הרשימה המשותפת בדרך להגדלת מספר המנדטים

לאף מפלגה אין עניין בהגדלת כוחה של הרשימה המשותפת כמו לכחול לבן. אבל ח"כ לשעבר דב חנין מהרשימה המשותפת סבור שהבעיה העיקרית של המשותפת בדרך לתוספת קולות היא בדיוק הפסילה הגורפת שלה על ידי כחול לבן.

כתבות נוספות בסדרה:

• הבונוס לחרדים משיעור ההצבעה הגבוה: 2 מנדטים
• הקרב הקשה על מצביעי הימין הרך
• הלא־מצביעים שוב יכריעו את הבחירות
• איחוד השמאל: ישלמו על הוודאות בהתכווצות
  

"המסרים של כחול לבן, שהיא לא סופרת את הציבור הערבי, מאוד מייאשים את הבוחרים הערבים", אומר חנין. "ברור שכשמעליבים אותך כל יום ויורקים עליך, זה מדכא את ההצבעה".

איימן עודה יו"ר רשימה משותפת צילום: יואב דודקביץ

חנין מצביע על בעיה נוספת שעלולה לפגוע בהצבעה, והיא פרוזאית למדי - גשם. "היישובים הערביים זה לא תל אביב", הוא אומר. "ביישובים שבהם הכבישים לא עבירים בגשם, זה עלול להשאיר אנשים בבית". שאלה נוספת נובעת מכך שהמסלול של קבוצת תיירי הקורונה הקוריאנים עבר בעיר הערבית הגדולה ביותר נצרת: אם יתגלו חולים בנצרת עד הבחירות, תיווצר בהלה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 16% מבעלי זכות הבחירה, שהם 945 אלף איש, הם ערבים. אם היו מצביעים בהתאם לאחוז ההצבעה הכללי בציבור שעומד על 70%, היו מכניסים לכנסת 18 מנדטים. אולם על פי החוקר אריק רודנציקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, המתמחה בהצבעת הערבים, אחוז ההצבעה ביישובים הערביים עמד בבחירות אפריל על 49% וזינק בבחירות ספטמבר ל־59%. זה אומר שגם אחרי העלייה בסיבוב השני, הערבים הכניסו בפועל רק כ־15 מנדטים לכנסת, מתוכם 13 של הרשימה המשותפת.

בכל העולם אוכלוסיות מודרות וחלשות ממעטות להגיע לקלפי, וכך גם הערבים בישראל. עם זאת, לאורך שנות ה־90 עמד שיעור ההצבעה במגזר הערבי על 70% או יותר, כמו אצל היהודים. מאז מערכת הבחירות ב־2003 הוא עומד בממוצע על 57%, לעומת שיעור הצבעה כללי ממוצע של 67%. הירידה נבעה כנראה בעיקר מהניכור בין המגזר הערבי למדינה שיצרו מהומות אוקטובר.

שפל של כל הזמנים נרשם בבחירות של אפריל 2019, 49%, במקרה זה דווקא בגלל כעס בציבור הערבי על הפילוג ברשימה המשותפת. המפלגות הערביות מיהרו להסיק מסקנות והתאחדו לקראת הבחירות הבאות. התוצאה - הרשימה המשותפת השוותה את שיא המנדטים שקבעה בכנסת ה־20, 13, אחרי עשרה ח"כים בלבד באפריל.

מתברר שבניגוד לציבור החרדי שבו דווקא פילוג מביא מנדטים, האחדות מועילה למפלגות הערביות. גם ההתקפות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עזרו. ניתוח מעברי הקולות שערך איש הסייבר אריק גומנובסקי מגלה שהמשותפת קיבלה כ־120 אלף קולות בספטמבר 2019 ממצביעים שלא השתתפו בבחירות באפריל — פי 8 מכל מפלגה אחרת.

השאלה היא האם לאור העובדה ש־59% זה עדיין רחוק מאחוז ההצבעה הכללי בספטמבר (70%), הרשימה המשותפת יכולה להגדיל את ההצלחה שלה עוד יותר. עצם העובדה שהיא הפכה לגורם מרכזי שיכול להכריע איזו ממשלה תקום בישראל, מגדילה את כוח המשיכה שלה, וגם האיום של תוכנית המאה להעביר 400 אלף ערבים מוואדי עארה לרשות הפלסטינית מחזק את הרשימה. יש גם ציפייה למעבר עוד קולות יהודים לרשימה בשל איחוד העבודה־גשר ומרצ.

אחוזי ההצבעה של הערבים בבחירות

רודניצקי מעריך שהמשותפת תעלה ל־14 מנדטים. הוא מסביר שלא היו מריבות פנימיות והקמפיין הצליח להחדיר את המסר שמה שחשוב זה כמה מנדטים יהיו למפלגה. החישובים שלו מראים ששיעור הצבעה של 63% אצל הערבים, כמו ב־2015, יספיק ל־14 מנדטים. מנכ"ל מכון הסקרים סטאטנט המתמחה במגזר הערבי, יוסף מקלדה, אומר שהסקר האחרון שערך ביום ראשון מגלה שהערבים עומדים לחצות לראשונה מזה 20 שנה את המחסום של 64% ההצבעה. גם לדבריו זה יספיק למשותפת ל־14 מנדטים, ובתנאים מסוימים אפילו ל־15.

בבחירות 1992 עוד הצביעו 52% מהערבים למפלגות יהודיות, בספטמבר האחרון ירד שיעורם ל־18% בלבד וסביר להניח שרבים מהם במגזר הדרוזי. נראה אם כן שהמגזר הערבי הולך ומבצע התנתקות פוליטית מהמפלגות היהודיות. לכחול לבן היו בסיבוב השני 39 אלף קולות במגזר, אבל מקלדה אומר שהיא הולכת ונעלמת בסקרים. זה נובע כנראה במידה רבה מההתבטאויות של ח"כ יועז הנדל מכחול לבן על התרבות הערבית.