מנדלבליט: אלדד לא פעל משיקולים פוליטיים בפרשת המימד החמישי

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב היום (ב') על פרשת המימד החמישי וניקה את מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד מכל שיקול זר, פוליטי או אחר. "אני משוכנע, ואני רוצה להגיד את זה כאן בצורה ברורה, כי ממלא מקום פרקליט המדינה איננו פועל מתוך שיקולים פוליטיים. זוהי טענת כזב. היא נועדה לפגוע באמון הציבור בפרקליטות, ויש לדחות אותה בכל תוקף", אמר מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה אישר וחיזק את הודעת אלדד לתקשורת ביום שישי: "אני גם רוצה לומר פה בצורה הברורה ביותר - ממלא מקום פרקליט המדינה ואני נחושים לעבוד בשיתוף פעולה מלא למען קידום שלטון החוק במדינה, ולמען ביצור מעמדה העצמאי של התביעה הכללית".

לגבי השתלשלות העניינים סיפר היועץ: "מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת בנושא התקשרות המשטרה עם חברת המימד החמישי", אמר בכנס "בשבע" בירושלים, "לאחר שדוח מבקר המדינה פורסם, ובמסגרת בחינת פניות שהתקבלו אצלנו בנושא, ביקשנו ממשרד מבקר המדינה לקבל לידנו חומרים הקשורים לאותה התקשרות של המשטרה עם חברת המימד החמישי, זאת כדי לשקול האם יש הצדקה לבדוק את הדברים במסגרת פלילית.

מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד צילום: משרד המשפטים

"עד לחודש ינואר השנה עוד המשכנו לקבל מסמכים. לאחר קבלת החומר ולימודו קיימתי ישיבה בשלהי חודש ינואר. ממה שהוצג בפניי עלו שני דברים: הראשון הוא שלפי חומר הראיות הקיים אין נבחר ציבור מעורב בפרשה, והשני הוא שהנושא טרם בשל להכרעה סופית משום שיש עוד דברים שנכון לברר לפני קבלת החלטה.

"לפיכך קבעתי בפניי ישיבה נוספת בנושא, לסוף פברואר. לפני הישיבה הנוספת, נדרש מ"מ פרקליט המדינה לדברים וגיבש עמדתו בעניין. הוא הציג בפניי שוב כי אין נבחר ציבור מעורב בעניין, וכן הציג בפניי את עמדתו כי לאחר הידרשותו לדברים, הוא סבור כי ניתן לקדמם. לפיכך, כפי שגם פורסם, הודעתי כי מדובר בנושא שעל פי הנהוג מוכרע בפרקליטות המדינה ולא על ידי היועץ המשפטי לממשלה. באותו היום הודיע מ"מ פרקליט המדינה כי החליט לפתוח בחקירת משטרה".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צילום: שלו שלום

מנדלבליט הגיב על ההקלטות שפורסמו בפרשת מסמך הרפז. "התייחסותי המפורטת ביחס להתנהלותי הוצגה הן בפני ועדת האיתור, בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, והן בפני בית המשפט העליון, שדן בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירות הקשורות למינוי שלי לתפקיד. חמשת חברי ועדת האיתור סברו שאין בטענות כדי למנוע את המינוי שלי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כך גם סברו כל חמשת שופטי בג"ץ.

"החקירה בענייני נסגרה בחוסר אשמה; כי לא נפל רבב בהתנהלותי; וכי לא נפל פגם במינוי". הטענות, הוסיף מנדלבליט, נבחנו פעם שלישית במסגרת הבקשה של ערוץ 13 להסרת צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל. "בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נדחתה פה אחד הבקשה להסרת הצו, זאת לאחר שהשופטים עיינו בתמלילי השיחות עצמן והיו מודעים היטב לכלל הטענות הממוחזרות הנשמעות כיום בתקשורת".

מנדלבליט קשר את העניין הממוחזר בפרשה למצב שבו "גורמים בכירים בדרג המדיני מתבטאים על כך כי ניתן להימנע מלכבד את פסיקת בית המשפט העליון; כאשר גורמים בדרג המדיני מבהירים כי אין בכוונתם לשקול ולכבד את חוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה; כאשר החלטה על כתב אישום שמתקבלת לאחר תהליך שלם וסדור, של בחינה מעמיקה של ראיות, קיום הליך של שימוע, ושקילת כל הטענות באופן ענייני ומקצועי, מתוארת כ"הפיכה שלטונית". בכך מתחשבן היועץ עם ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים אמיר אוחנה על תשלובת מהלכים והתבטאויות שנועדו לערער את הלגיטימציה של המערכת המשפטית בכלל ומעמד היועץ בפרט – מהטענות להפיכה שלטונית ועד חסינות כץ, מינוי אלדד והקמת ועדת הבדיקה למח"ש - כולם בניגוד לדעת היועץ. "כל הדברים האלה מביאים להחלשת המעמד של שלטון החוק. ויש להצר על כך", אמר מנדלבליט.