מאפיינים של הסדרי פשרה
מהות הפשרה בתביעות נזקי גוף, שיקולים, יתרונות וחסרונות
מוגש מטעם DUN'S 100
בישראל מתנהלות אלפי תביעות לפיצויים עבור נזקי גוף. חלקם בהתכתבות מול חברות ביטוח או מוסדות מדינה, וחלקם במסגרת הליכים משפטיים. הסיבות לנזקים מגוונות. פציעות תוצאת תאונות דרכים ותאונות עבודה הן השכיחות ביותר. גם פעולות רפואיות שונות גורמות לנזקי גוף קשים, וכך גם מפגעים ברשות הרבים.
ההליכים לקבלת פיצויים מגוונים. המשותף ביניהם הוא, שהם חייבים להגיע לסיום כלשהו, ומבחינת הנפגע סיום מהיר עם פיצוי נאות תמיד עדיף על ניהול הליך ממושך ומייגע. מרבית ההליכים מסתיימים בהסדרי פשרה ומיעוט מסתיים בפסקי דין. חלק מהתביעות נדחות והנפגע לא מפוצה בכלל. במאמר זה ננסה לתת סקירה קצרה והסבר בדבר מהות ומאפיינים של הסדרי הפשרה, כדאיות, שיקולים, עיתוי, חשיבות של הניסיון, הכרה טובה של העובדות, ידע בניהול סיכונים וטקטיקות למיצוי נכון של ההליך.
פשרה מוקדמת
פשרה מוקדמת או מהירה היא סגירת ההליך במו"מ מהיר (לאחר פנייה ראשונית) בזמן שהוא סמוך לאירוע. פשרה מוקדמת דורשת הכרה מצויינת ומעמיקה של הנסיבות ומצב רפואי שקשה להניח שישתנה או יחמיר בעתיד.
פשרה המושפעת מנטילת סיכון
לא בכל תביעת נזיקין הזכייה מובטחת. ישנם מקרים רבים בהם ניתן להפסיד תביעות בגין נזקי גוף, לא לקבל פיצוי ואפילו לשלם הוצאות משפט לצד השני לאחר הליך משפטי קשה. כלל יסוד הוא, שהתובע חייב להוכיח את תביעתו כדי לקבל פיצוי. אם הוא לא הוכיח- הוא לא יפוצה. בשלבים ראשוניים של ההליך, עשוי להתנהל מו"מ לפשרה, בין במישרין מול הגוף המפצה (חברת ביטוח או מוסד מדינה), ובין באמצעות שופט שדן בתביעה במסגרת הליך משפטי. בשלבים אלה עדיין לא הגיע זמן שמיעת הראיות, והנחה מקובלת היא, שהתביעה תוכח. הכרה מעמיקה של ההליך על ידי פרקליטו של התובע, עשויה להיות גורם מכריע לכיוון הסכמה לפשרה כבר בשלב הראשוני. פרקליט מנוסה מכיר את הסיכונים שקיימים בניהול ההליך, ויכול לכוון לפשרה טובה כבר בשלב כזה. במקרים כאלה יש בהחלט מקום לניהול הסיכון באופן מושכל וסיום בפשרה, גם אם היא לא משקפת את מלוא הנזק שנגרם, אבל מונעת מהלקוח את הסיכון להפסיד את מלוא תביעתו.
יתרונות וחסרונות של הסדרי פשרה
קיימת נטייה לחשוב שאם חברת הביטוח מסכימה לשלם סכום מסויים כפשרה, בוודאי ניתן לקבל סכום גבוה בהרבה בפסק דין או בהמשך ניהול ההליך. ההנחה שהסדר פשרה שחברת הביטוח מסכימה לשלם הינו תמיד נמוך יותר ממה שניתן לקבל לעומת פסק דין, אינה נכונה במקרים רבים. פשרה שחברת ביטוח מציעה עשויה אמנם להיות נמוכה מהמגיע, אולם פרקליט מנוסה יודע זאת, וככל הנראה ידחה הצעה כזאת. אבל ישנם מקרים שבהם הסדר פשרה טוב עשוי להוות הישג גדול, שאין כל סיכוי "לשפר" בפסק דין או בהתמשכות ההליך. לכן, יש להיות קשוב מאוד להצעת הפרקליט המייצג ולהסבריו, ולעולם לא לדחות או לסרב להצעת פשרה טובה המשקללת סיכונים גם אם היא מגיעה בשלב מוקדם.
פשרה בבית המשפט לעומת פשרה בניהול מו"מ ישיר
ייתכנו הבדלים בין הסדרי פשרה שהושגו לאחר פנייה ישירה בכתב וניהול מו"מ ישיר עם חברת ביטוח או מוסד מדינה, ובין פשרה שהושגה לאחר הגשת תביעה משפטית.
הצעת פשרה של חברת ביטוח במסגרת מו"מ ישיר טרם הגשת תביעה משפטית, עשויה להיות נמוכה ממה שניתן להשיג לאחר הגשת תביעה. הסיבה העיקרית לכך נובעת בעיקר מניסיון צפוי לחסוך כסף במצב שבו עדיין אין הליך משפטי ואין "חרב על הצוואר".
הסדר פשרה לעומת פסק דין
הסדר פשרה הוא חוזה בין הצדדים ודורש הסכמה. פסק דין לעומת זאת, הוא הליך מחייב של ערכאה שיפוטית ולא ניתן לסירוב (מלבד זכות הערעור כמובן). היתרונות של הסדר הפשרה ברורים. הסדר הפשרה מונע ניהול משפט ארוך ומסוכן עם תוצאות לא וודאיות, מונע סיכונים להפסיד את ההליך כולו, נותן וודאות וחוסך זמן. כמו כן, הוא גם מונע עוגמת נפש, התעסקות והטרדה בחקירות בבית המשפט. לפשרה טובה יש יתרונות כלכליים ומשפטיים.
מצד שני, יש גם לפסק דין שניתן בהליך שהתנהל עד הסוף יתרונות חשובים. ראשית, הוא מאפשר לתובע למצות את ההליך המשפטי עד הסוף, לטעון את כל טענותיו ולא לוותר על כלום. בהרבה מקרים פסק הדין מעניק פיצוי גבוה יותר מכל הצעות הפשרה שהוצעו בדרך.
העדיפות להגיע לפסק דין סופי ולא להתפשר בדרך, היא בעיקר במקרים שבהם אין סיכונים גדולים להפסיד את ההליך כולו ובמקרים של נזק מוכח וברור. במקרים גבוליים, הכוללים ספקות או שאלות קשות שבעובדה ובמשפט או סיכון להפסיד את ההליך כולו, יש לשקול בחיוב את אופציית הפשרה, בעיקר עקב הסיכונים להפסיד את ההליך כולו ולהיכנס לתחום אי הוודאות.
הסדר פשרה מהווה "סוף פסוק" ולא ניתן לתבוע מחדש או לערער.
אספקט חשוב נוסף של הסדר הפשרה הוא היותו חוזה מחייב וסופי. לאחר מיצוי ההסדר וקבלת תשלום אין חזרה. שכן, לא ניתן לתבוע מחדש, לטעון להחמרת המצב או לערער. המון ניסיונות "לפתוח" הסכמי פשרה נעשו וניסיונות להתנער מהם בשיטות שונות ומשונות נכשלו. המערכת המשפטית דחתה ניסיונות אלה שוב ושוב, שאחרת לא היה מגיע סוף לאף מקרה, היציבות היתה נפגעת והנתבעים היו נרתעים לחתום ולקיים את הסדרי פשרה.
לסיכום, הסדר פשרה הוא סוף פסוק מוחלט להתדיינות סביב המקרה נשוא התביעה.