נדחתה העתירה: המפלגות יוכלו להשתמש באלקטור ובאפליקציות בחירות דומות

הליכוד ושאר המפלגות יוכלו להשתמש ללא הגבלה באלקטור ואפליקציות בחירות דומות, אחרי שוועדת הבחירות המרכזית דחתה הבוקר (ג') עתירה שהוגשה נגד פעילותן בטענה שהחוק לא נותן לה סמכות לאסור את השימוש בהן. יו"ר ועדת הבחירות, השופט ניל הנדל, כתב בהחלטתו: "מתן צו מניעה אינו מצוי בסמכותי העניינית, וזאת גם אם הייתי מניח כי נפלו פגמים שונים בהתנהלות המשיבים".

העתירה הוגשה בשבוע שעבר על ידי עוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם, בעקבות חשיפת כלכליסט את פעילות אפליקציות אלו ועוסקת גם בדליפות

המידע  מאפליקציית אלקטור שנחשפו אחרי הגשתה. הליכוד ואלקטור טענו בתשובתן שיש לדחות את העתירה מהעדר סמכות, והיועץ המשפטי לממשלה מסר תשובה ובה עמדה דומה.

עתה כאמור החליט השופט הנדל לקבל את טענות המשיבים. "קריאה וקריאה חוזרת של העתירה מבהירה בבירור כי היא עוסקת, למעשה, בפגיעה בפרטיות של האזרחים המופיעים במאגר, הגישה שיש לגורמים שונים למידע האישי שלהם, וטענות בדבר פרצות האבטחה המצויות באפליקציה", כתב השופט בהחלטתו. "אלה סוגיות חשובות ואף חשובות מאוד. כך במדינה דמוקרטית, כך במדינה יהודית. ברם, וכפי שטענו העותרים עצמם, דברי החקיקה שהפרו המשיבים מצויים בחוק הגנת הפרטיות או בתקנות מכוחו. דברי חקיקה אלה אינם מנויים בדברי החקיקה שנקבעו ושפורטו בחוק דרכי תעמולה, ולכן לפי הלשון אין ליושב ראש ועדת הבחירות סמכות להוציא צווים למניעת הפרתם".

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל צילום: אלכס קולומויסקי

הנדל מוסיף עוד שהעותרים לא מיצוי הליכים אחרים לפני שהגישו את העתירה, ומציין שהגורם המוסמך בהקשר זה הוא הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. "כולי תקווה כי הרשות תמצה את הליכי הבדיקה והפיקוח, ביעילות וביסודיות הנדרשת בסד הזמנים של מערכת הבחירות ועל הצד הטוב ביותר", הבהיר.

"האם המגבלות הקיימות כיום מספיקות?"

הנדל גם דן בהחלטתו בשאלת השימושים שעושות המפלגות בפנקס הבוחרים, כמו העלתן לאפליקציות דוגמת אלקטור. "התפתחויות טכנולוגיות מן השנים האחרונות מעלות את השאלה האם אין צורך באסדרת אלמנטים נוספים של המידע: האם המגבלות הקיימות כיום מספיקות, האם ראוי להגביל את אופן

השימוש בפנקס... האם ניתן להוסיף לפנקס נתונים וליצור מאגר עשיר יותר על בסיס הפנקס... השימוש ההולך וגובר באפליקציות ומאגרי מידע, שמגדיל גם את החשש מפני פגיעה בפרטיות, מצריך לשקול חשיבה נוספת בנושא, לשם קביעת הסדרים נוספים על אלה הקבועים בחוק".

ואולם, בסופו של דיון קצר שעיקרו העלאת סוגיות שונות (כמו, למשל, ההשפעה האפשרית של דיווחי משקיפים מהקלפי באמצעות האפליקציות על הגעת אזרחים להצבעה על עיקרון חשאיות הבחירות), אך בסופו לא מגיע לקביעה כלשהי לכאן לכאן. "אין מקום לפעול בעניין כבר בבחירות הקרובות", הוא מסביר. "הסוגיות סוגיות הן, ומצריכות הליך חשיבה כולל ומורכב. סבורני אפוא כי נכון שאשקול למנות לאחר מערכת הבחירות הקרובה ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שתבחן לעומק נושאים בדיני הבחירות המקיימים ממשק עם דיני הגנת הפרטיות על כל ענפיה".