ערן יעקב: "בעיית החשבוניות הפיקטיביות היא לא של רשות המסים בלבד"

"באכיפה, לא משנה כמה טוב תהיה - אף פעם לא תוכל לאכוף את הכל. זה נכון לגבי כל הגופים. היכולת שלנו להיות בכל מקום מוגבלת, גם אם נקבל עוד 6,700 עובדים. הדרך להתמודד עם חשבוניות פיקטיביות היא לעבור לתהליך של מניעה"; כך אמר היום (ב') מנהל רשות המסים ערן יעקב, בכנס ים המלח למסים וכלכלה של לשכת רואי החשבון.

יעקב התייחס בדבריו לתוכנית של רשות המסים להעביר את כל החשבוניות המונפקות בין עסקים, בסכומים של מעל ל-5,000 שקל, למערכת שתאשר אותן באופן אוטומטי.

מנהל רשות המסים ערן יעקב צילום: אוראל כהן

לדברי יעקב, "הבעיה של החשבוניות הפיקטיביות היא לא של רשות המסים בלבד, היא של המשק הישראלי. זו בעיה של כולנו, היא פוגעת בנימים הקטנים של המשק הישראלי. זה הכסף של הציבור. אם כל אדם לא לגיטימי מנסה לממן את הפעילות שלו באמצעות חשבוניות פיקטיביות זה אומר שצריך לטפל בזה. כשמישהו שם קוף שינהל לו את החשבוניות הפיקטיביות, לוקח לנו כמה חודשים להגיע אליו, ועד אז כולנו נגזלים, נקודה.

"לפני שנים כתבתי שלושה עמודים על המודל המקוון הקיים היום, גם אז היו התנגדויות ואף אחד לא רצה. זה לא חיסל את החשבוניות הפיקטיביות אך סייע למשק לגבות מס ולהתמודד טוב יותר עם התופעה הזו".

יעקב המשיך ואמר: "איך מטפלים בתופעה? היום יש טכנולוגיה. אנחנו רוצים להיות שם בעת שהעסקה מתרחשת. יש מודל הכולל מערכת שיודעת לזהות שחשבונית היא פיקטיבית, ולא לאפשר קיזוז שלה. אם היא לא פיקטיבית, יסדירו את זה אח"כ. אם החשבונית בסדר הוא יקבל מספר ואישור להמשיך, ואם יזהו שיש בעיה, יהיה גם מענה של 24 שעות בו הוא יוכל להסביר את הבעיה, ובכל מקרה אם הוא יחליט הוא יוכל לעשות את העסקה, לא נפריע לו. זה מתבצע היום בעולם של כרטיסי האשראי, אנחנו לא ממציאים פה כלום".

יעקב מבקש להדגיש כי מדובר באחוז קטן של חשבוניות. לדבריו, "בעולם שבין עסקים - כמה חשבוניות בסכום של מעל ל-5,000 שקל? 10%-15% אולי. משמעות הדבר היא שלא נפריע למרבית החשבוניות. מה נשאר? חשבוניות בין עסקים שיש בהן מסוכנות של עולם פיקטיבי. כיום המשק הישראלי מפסיד מיליארדים".

יעקב מדגיש כי בשלב זה מדובר על תוכניות עקרוניות בלבד. "אני פקיד מקצועי, זה צריך עוד לעבור את השרים ואת הכנסת. אנחנו רואים את תפקידנו ואת השליחות שלנו בכך שאנחנו רוצים להזיז את הגבינה. כשאני מעביר את האשראי וקונה בתחנת דלק, או רוכש משהו שנראה חריג, מתקשרים אלי. למה שזה לא יקרה עם חשבוניות פקטיביות? למה כולם נזעקים? בסוף זה של כולנו, זו בעיה משקית עמוקה. הפתרון הזה לא עומד לבד. צריך להסתכל על זה בצורה הוליסטית כדי לתת מענה לעולם הכלכלה השחורה".

בנוסף סיפר יעקב בכנס כי לאחר שהרשות שלחה מכתבים ל-270 אלף ישראלים בהם היא דרשה מהם להגיע לפקידי השומה ולדווח על הכנסותיהם, נאספו שלושה מיליארד שקל - כאשר האפקט הכלכלי המשמעותי יותר הוא מההכנסות שיגיעו בטווח הארוך.

נשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק אמרה כי "לשכת רואי חשבון מתנגדת למהלך וסבורה שהוא עלול לפגוע בכלכלה בישראל. מי שיישא בנטל הם העוסקים הנורמטיבים, כאשר העבריינים יימצאו את הדרכים להמשיך ולהפיץ חשבוניות פיקטיביות. לשכת רואי חשבון תומכת במלחמה בהון השחור ומיגור תופעת הפיקטיביות, ואנו מציעים פתרונות חלופיים".

רו"ח ועו"ד ליאת נויבריט, סגנית נשיאה ויו"ר משותף של ועדת המסים לענייני מע"מ, אמרה: "אנו בלשכת רואי חשבון הצענו פתרונות אלטרנטיביים מידיים למיגור התופעה. בין היתר היפוך נטל בענף הבנייה וכוח האדם, סיוע מרשם התאגידים והעברת מידע במקרה של רכישת חברות לא פעילות ו/או רישומים כוזבים וגניבת זהויות, הקפדה ובחינת עוסקים חדשים ועוד מגוון של יישומים במערכות הדיווח המפורט שהופעל בשנת 2010 במטרה למגר את התופעה. חשוב לציין לעניין היפוך הנטל שהדבר הוכיח את עצמו בענף פסולת המתכת והזהב וחיסל שם את התופעה. יישום המהלך מהווה נטל בירוקרטי לא סביר על אותם עוסקים נורמטיבים שידרשו להשקיע שוב בהתאמת מערכות אחרי שעשו זאת בשנת 2010, לגייס כוח אדם נוסף ולסבול מעיכוב בדיווחים ובהתנהלות השוטפת".