משה טרי ימונה ליו"ר וינסה לתקן את מכון התקנים

משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, אמור להתמנות לתפקיד יו"ר מכון התקנים בהמלצת שר הכלכלה אלי כהן. המינוי מתבצע בעת כהונתה של ממשלת מעבר ולפיכך היה טעון אישור ממשרד המשפטים, שניתן. השאלה הקריטית היא האם טרי יצליח להשלים את הרפורמה החיונית במכון התקנים שיצאה לדרך לפני כשנתיים ומאז מקרטעת.

השפעה וכוח לא דורך על בהונות: דרכו של טרי למינויים בכירים יו"ר מכון התקנים הבא כיהן בתפקידים שלא הניבו לו שכר גבוה, אך העניקו לו השפעה וכוח רחלי בינדמן ודיאנה בחור־ניר לכתבה המלאה 

להשלמת מינויו של טרי דרושה כעת חתימה של שר האוצר משה כחלון ואישור אחרון של ועדת גילאור לבדיקת מינויים בכירים בחברות ממשלתיות. במשרד הכלכלה צופים שאישורים אלה יינתנו. מכון התקנים מתפקד ללא יו"ר — תפקיד שאינו נושא שכר — מאז נפטר לפני כשנה היו"ר הקודם אורי דורי. לאחרונה מונה גם מנכ"ל חדש למכון, גלעד גולוב, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. אילן כרמית שכיהן לפניו כמנכ"ל בפועל הסתבך בפרשת מצלמות המהירות ונפסל מלכהן בתפקיד.

האתגר של טרי יהיה לקדם את הרפורמות המתוכננות במכון התקנים ששנים נהנה ממונופול על בדיקות התקן בהן מחויבים יבואנים — בדיקות שנטען כי הן חסם ליבוא המגן על יצרנים מקומיים וכי הן מכבידות על יוקר המחיה בישראל.

משה טרי צילום: שאול גולן

לפני כשנתיים הכריז השר כהן על רפורמה בתקינה, שהיתה אמורה לראשונה לשבור את המונופול של המכון על הבדיקות ואישורי תקן ליבואנים וליצרנים, במטרה להוזיל את מחירם ולשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר בשל ההמתנה הממושכת לתוצאות הבדיקות שעליה מתלוננים היבואנים. כך למשל הורשו לראשונה שתי מעבדות פרטיות לבדוק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, אך למרות זאת מכון התקנים עדיין אחראי על יותר מ־95% מהבדיקות. ועדת טרכטנברג שמונתה בעקבות המחאה של קיץ 2011 קבעה כי לחסמים בתחום התקינה יש השפעה ניכרת על יוקר המחיה, והמכון הואשם בעבר שהוא נשלט על ידי התעשיינים ומשמש כחסם ליבוא תחרותי לישראל.

האישור למינוי טרי ניתן על ידי משרד המשפטים למרות שעל פניו מינוי כזה סמוך כל כך לפני הבחירות, על ידי שרי האוצר והכלכלה המכהנים בממשלת מעבר, הוא בעייתי. הסיבה לאישור המינוי למרות העיתוי היא שמכון היצוא סבל מחילופי מנכ"לים ומתפקד ללא יו"ר כבר יותר משנה. בנוסף, טרי נחשב למינוי מקצועי עם ניסיון רב בתפקידים ציבוריים, גם בגופים ממשלתיים, והמינוי נחוץ כדי שהפעימות הנוספות של הרפורמה יתבצעו, הן בתחום התקינה והם בתחום מינוי מעבדות פרטיות נוספות שיקבלו סמכות לבדיקות.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה צילום: אוראל כהן

בנוסף, מינוי יו"ר למוסד נדרש לאור העובדה שבמכון התקנים פעל בשנה שעברה צוות של מבקר המדינה שבדק את תקינות הממשל התאגידי במכון, אחרי שני דו"חות רצופים בשנתיים שקדמו לכך שבהם הועלו ממצאים חמורים על מחדלים בממשל התאגידי במכון ונמתחה ביקורת על תפקוד הדירקטוריון שלו דאז.

מכון התקנים מעסיק כיום 900 עובדים לאחר שבשיא הועסקו בו 1,200 עובדים. על מצבו הכספי של המכון אין נתונים עדכניים. הדו"ח האחרון שפורסם היה ב־2015. על פי דו"ח זה הכנסות המכון מבדיקות היו אז 403 מיליון שקל, כולל סבסוד ממשלתי, וההוצאות שלו עמדו על 398 מיליון שקל.

חבר בוועדת המינויים

טרי, כיום איש עסקים שהיה שותף בתחנת הכוח בבאר טוביה, ובעלי חברת האנרגיה אי.פי.אם, מילא בעברו שורה של תפקידים ציבוריים: מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, יו"ר רשות ני"ע, מנכ"ל רשות הדואר ועוד. כיום הוא משמש גם כנאמן מניות השליטה של קונצרן אי.די.בי וחבר בוועדת האיתור של חברי הוועדה המוניטרית והמועצה המנהלית של בנק ישראל וחבר ועדת גולדברג למינויים בכירים בשירות המדינה.

פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: תומי הרפז

מכון התקנים שהוא בעל מונופול על התקינה הישראלית ועל בדיקת עמידתם של מוצרים מיובאים בתקן הישראלי, היווה במשך שנים חסם ליבוא לישראל. בוועדות התקינה בהן הוגדר התקן עבור המוצרים ישבו נציגי התעשיינים, והתוצאה היתה תקינה ייחודית למוצר הישראלי. אחת הדוגמאות המוכרות היא התקן לשקיקי תה שחייב הימצאות סיכה ושהיה מותאם לתהליך הייצור של שקיקי התה במפעלי ויסוצקי. דוגמה נוספת היא קטשופ היינץ, שעל פי דרישת אסם נאסר עליו להיקרא בארץ קטשופ אלא מטבל עגבניות, משום שהכיל רכז עגבניות בשיעור שונה מהמותר בתקן הישראלי — ובקטשופ של אסם. גם התקן הזה בוטל בינתיים. בנוסף יש התמרמרות רבה של יבואנים על התור הארוך לבדיקות של המוצרים המיובאים ועל המחיר הגבוה המושת על היבואן בעבור הבדיקות (עד 10,000 שקל לבדיקה) ומגולגל לצרכן.

במשך שנים כל ניסיון לבצע רפורמה בתקינה סוכל מאחורי הקלעים על ידי התעשיינים שהפעילו לחץ פוליטי, בשם ההגנה על תוצרת הארץ, ועל ידי ההסתדרות בשם הגנה על עובדי המפעלים, שהיו לטענת התעשיינים, עלולים היו לאבד את מקור פרנסתם — בנוסף להתנגדות של ראשי המכון ועובדיו.

שר הכלכלה אלי כה ושר האוצר כחלון שגיבה אותו פעלו במסגרת הניסיונות להוריד את יוקר המחיה, לקידום רפורמה בענף בדיקות התקינה שקתטין את התלות הגבוהה בתקן הישראלי ובמכון התקנים. במיוחד במה שנוגע לאותם מוצרים מיובאים שיש להם אישור תקינה של מוסדות תקינה מאושרים בחו"ל, אבל גם כדי לפתוח את תחום הבדיקות לתחרות באמצעות הסמכה של מעבדות פרטיות שיתחרו במכון ויוזילו את מחיר הבדיקות.

במסיבת העיתונאים בתחילת 2018 בה הציג כהן את הרפורמה לביטול המונופול של המכון בתחום הבדיקות, טען שר הכלכלה כי זו תחסוך למשק 550 מיליון שקל. באותו מעמד הצהיר כהן שהרכב הוועדות שקבעו את התקנים השונים שונה וכעת הן כוללות נציגים אובייקטיבים, כי חלקם של תעשיינים בעלי אינטרס בועדות דולל וכי נוספו גם נציגי צרכנים.

תקנים עוכבו יותר משנה

עד כה בוצעו שתי פעימות ברפורמה שבמסגרתן נפתחו לתחרות בדיקות של מוצרי חשמל לבנים לבית, מוצרי אלקטרוניקה בידורית, גופי תאורה, מוצרי ניקוי ועוד. הפעימה השלישית תבוצע בחודש דצמבר והאחרונה מתוכנתת למרץ 2021. אלא שהמעבדות הפרטיות שנבחרו הוסמכו לתת אישורים רק לשני סוגי בדיקות — "בדיקות מחמירות" ו"בדיקות פחות מחמירות" — מתוך חמש קטגוריות של אישורים, כך שיבואן שמביא מגוון של מוצרים הנזקקים לכמה קטגוריות של אישורים מעדיף לבצע את כל הבדיקות הכרוכות בכך באותו מכון – מכון התקנים, ולא לפצל והתרוצץ בין שני מקומות. התוצאה: המכון ממשיך בינתיים לבצע כ־95% מהבדיקות.

רפורמה נוספת שקידם כהן היתה לחוקק חוק, שאכן עבר, המאמץ את התקינה הבינלאומית, כלומר שתקנים רשמיים מחו"ל יאומצו כלשונם ולא תידרש התאמה ייחודית לישראל. בדו"ח מבקר המדינה ל־2016 נאמר כי במקרים מסוימים סירבו ועדות התקינה לאמץ תקן בינלאומי, בניגוד למדיניות הממשלה, וכי במקרים מסוימים עוכבו תקנים בינלאומיים על ידי פקידי המכון והוועדות במשך יותר מ־19

חודש. ההקלות שיזם כהן בבדיקות למוצר מיובא שיש לו אישור תקינה ממוסד מאושר בחו"ל נתקלו במכשול גם מכיוון שמספר המוסדות בחו"ל שבהם הכיר מכון התקנים היה קטן ולמוצרים רבים לא נמצא מענה.

ריבוי הלחצים למניעת רפורמות במכון, במטרה לנסות לבלום את היבוא המתחרה, הביא את כהן להעמיד בראש המכון מועמד שמחויב לקידומו ולרפורמות שאמורות להתבצע בו. במובן זה טרי אכן לא ידוע בקשרים הדוקים עם מוסדות התעשיינים שמהם מגיעים עיקר הלחצים. היות שתפקיד יו"ר מכון התקנים אינו נושא שכר, התגמול העיקרי שבו טרי עשוי לזכות, אם אכן יצליח לקדם את הרפורמות לאחר שנים בהם ניסיונות דומים לא צלחו, הוא אהדת כל היבואנים, ביניהם חברות גדולות. אם הרפורמה גם תסייע להורדת יוקר המחיה הוא צפוי להכרת תודה גם מהציבור.