נגיף הקורונה: דרושה תרופה להיסטריה

מאז שארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום גלובלי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, ההיסטריה חוגגת, גם בישראל.

בינתיים משרד הבריאות בארץ מנהל את האירוע בצורה אחראית למדי, והוא שומר עד כה על עיקרון חשוב - ההדרגתיות: לא מיישמים את הצעדים הקיצוניים ביותר כבר בהתחלה.

משה בר סימן טוב" מנכ"ל משרד הבריאות צילום: יאיר שגיא

אמנם ההחלטה להותיר בכפייה בבידוד ביתי במשך שבועיים אזרח ישראלי ששהה בסין ואין לו כל תסמין להידבקות למחלה, היא עדיין חריגה, ויש בה הגבלה משמעותית על חירויות הפרט, אבל היא עדיין רחוקה מרחק ניכר מיוזמת מתקני הבידוד.

ההנחה של חלק מהישראלים שלפיה יהיו כאלה שיעבדו על המערכת ולא יצייתו לבידוד הביתי היא חסרת תוקף, בעיקר אחרי שמשרד הבריאות הבהיר שהפרה כזו מהווה עבירה פלילית של ממש, שיכולה לגרום לעד שש שנות מאסר ותביעת נזיקין אזרחית ענקית.

היוזמה שננקטה על ידי מדינות אחדות להקים מתקני בידוד, שהם הלכה למעשה מתקני כליאה, היא בעייתית מאוד מבחינה מוסרית אך בעיקר איננה יעילה בעליל כאשר ייתכן כי רב הנזק על התועלת: אנשים בריאים ללא תסמינים עלולים להידבק מאחד הכלואים שכן נושא את הנגיף. ואחרי הכליאה, מה הצעד הבא? גירוש?

אין ספק כי ישנן מדינות שמנצלות את האירוע כדי לפגוע בסין ובעוצמתה: הקורונה יכולה להשיב אותה כמה שנים לאחור מבחינה כלכלית, וזה משרת כמה מעצמות.

חשוב לכן להכניס את הנגיף לפרופורציות: מדובר בנגיף ששיעור התמותה ממנו עומד כעת על 0.68%, כשמביאים בחשבון את המקרים מחוץ לסין.

כעת הרי אין אפשרות להסתמך על הנתונים מסין שכן מדובר במדינה שמעולם לא הצטיינה בשקיפות, לכן יש להסתמך על נתוני יתר 23 המדינות שבהן נמצאו נשאים: 146 חולים – ורק אחד שמת. כדאי גם שהסינים ישתפו פעולה עם היוזמה להשיב את הנורמליות לקורונה: ההשוואה של הדיפלומט הסיני בין הקורונה לשואה לא ממש סייעה בכך.