ריבוי הורים לאותו ילד בעידן המודרני

אמנם החקיקה בישראל טרם הגדירה את מגוון הסוגיות הקשורות במבנה המשפחה החדש, אך נראה כי בתי המשפט מכירים יותר ויותר בשינויים החברתיים והתרבותיים ובתמורות שחלו בחברה הישראלית ובעולם, ובתוך כך החלו להשוות, במקרים המתאימים לכך, את מעמדם, זכויותיהם וחובותיהם המשפטיים של ההורים הלא ביולוגיים לאלו של ההורים הביולוגיים ביחס לילדים.

ניתן לומר כי קביעת מעמד הורי והענקת סמכויות משפטיות ניתנת במקרים בהם אין קשר גנטי בין אותו הורה לילד/ים- מכוח המציאות ומבנה המשפחה החדש.

בהעדר חקיקה מוסדרת "וכללי אצבע", התא המשפחתי החדש הכתיב מודלים שונים ואף הרחיב את הגדרת ההורות, כגון הורות פיסיולוגית, הורות חברתית-פונקציונלית (או בשם אחר "הורות פסיכולוגית"), ומודלים אחרים שהתפתחו בשנים האחרונות המוכיחים כי המודל הגנטי אינו מצוי עוד לבדו, ויתכן כי קשר גנטי זה אינו חזות הכל" (ראו ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2) 578, 605-599 (1995).

יחד עם זאת, לא בכל מקרה של מבנה תא משפחתי "חדש" יוענקו סמכויות הוריות משפטיות על דרך הנקלה. בית המשפט יבחן כל מקרה וכל משפחה לפי נסיבותיה ומאפייניה. בהסתמך על המצב המשפחתי של אותו מקרה המובא לפניו, יעמוד על היחסים ההוריים בין ההורה הלא ביולוגי לבין הילד, וכך יוכל לקבוע באם להורה הלא ביולוגי קיים מעמד הורי משפטי כלפי הילד ובאם לאו, וכן יגדיר את הזכויות והחובות ההוריות שיחולו עליו כלפי הילד.

במסגרת בדיקתו יעמוד בית המשפט מס' שיקולים מהותיים:

השיקול החשוב ביותר יהיה בחינת טובת הילד. בית המשפט יבחן האם יהיה זה טובתו של הילד להעניק מעמד משפטי מחייב להורה שאינו ביולוגי כלפיו כשל ההורה הביולוגי. כך למשל – האם יהיה זה טובת הילד לגדול ו/או לשהות במחיצת ההורה הלא ביולוגי, להיות תחת טיפולו, חינוכו, השגחתו ואחריותו, לגדול ולחיות יחד עם שני הורים במקום עם ההורה הביולוגי בלבד.

שיקול נוסף יהיה טיב מערכת היחסים בין ההורה הלא ביולוגי לילד. כך למשל – האם ההורה הלא ביולוגי חב באחריות כלפי הילד בשמירה על ביטחונו וחייו, דואג לו למזון, קורת גג, ביגוד והנעלה, לוקח אותו למסגרות החינוך, לוקח חלק בחינוכו, לוקח אותו לרופאים, מטפל בו בעת מחלה, משתתף בהוצאות הכספיות עבור הילד, מתגורר באותו בית מגורים יחד עם הילד, מתפקד כהורה משמורן והילד נמצא במחיצתו, וכיו"ב. אין ספק כי להורה הלא ביולוגי צריכים להיות כוונה ורצון אמיתיים ליטול על עצמו את ההורות והאחריות על כל המשתמע מכך כלפי הילד, וכי הוא מוכן ליטול על עצמו את ההוצאות הכלכליות ואת כלל החובות והזכויות ההוריות הנוגעים לילד.

בבדיקתו נעזר בית המשפט במומחים מתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. לא פעם המומחים חיוו את דעתם המקצועית בכך שיהא זה מוטב לילדים לגדול עם שתי דמויות הוריות על פני האלטרנטיבה של דמות הורית אחת בלבד. לשיטתם, לנוכחות שני הורים בגידול ילדים יש יתרונות כלכליים ורגשיים, והיא משפרת תפקודיים הוריים רבים.

עוד הבהירו המומחים את המשמעות הפסיכולוגית עבור הילד בהסדרת יחסיו עם ההורה הלא ביולוגי מבחינה משפטית חוקית, תוך העברת המסר לילד כי הוא אהוב ורצוי עבור שני ההורים, ובפרט עבור ההורה הלא ביולוגי. מסר שכזה מעניק חוסן פסיכולוגי עבור הילד, שמלכתחילה גדל במבנה משפחתי שונה ומורכב.

וחשוב מכל, המומחים הבהירו כי על מנת להביא למימוש שלמותו של התא המשפחתי במקרים המתאימים, עולה הצורך להעניק זהות משפחתית שווה בין ההורה הביולוגי לילד ובין ההורה הלא ביולוגי לילד, דבר אשר יעלה בקנה אחד עם טובת הילד לגדול עם שני הורים באופן שוויוני ללא הבחנה בניהם מבחינת הקשר הביולוגי שלו עם כל אחד מהם.

לזכויות ההוריות המשפטיות נלוות גם חובות הוריות, ולא ניתן ליהנות רק מהזכויות תוך התנערות גמורה מהחובות. הזכויות והחובות שלובות ושזורות זו בזו ואינן ניתנות להפרדה ביחס להורה המגדל את הילד והם יוגדרו ע"י הערכאה המשפטית.  

עו"ד אילנית האס-ארד צילום: יח"צ

במקרה בו בית המשפט החליט לתת להורה הלא ביולוגי צו הורות פסיקתי כלפי הילד. צו הורות זה יהווה הכרה של המדינה מבחינה משפטית בסטטוס האישי המשפחתי של ההורה הלא ביולוגי כהורהו של הילד, והוא מעגן באופן מוחלט את הורותו של ההורה הלא ביולוגי באופן המאפשר את רישומו כהורהו של הילד במרשם האוכלוסין. במקרה שבו ההורה הלא ביולוגי יקבל צו הורות פסיקתי המכיר בהורות שלו באופן חוקי, הזכויות והחובות ההוריות הנלוות להורותו יחולו במלואן.

"הזכות להורות ולמשפחה הוכרה כזכות חוקתית, המצויה במדרג גבוה בסולם הזכויות, הנשאבת מחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו", ומהווה את אחד מיסודותיו המרכזיים של הקיום האנושי".

אחד מפסק הדין הבולטים בסוגיה זו הינו פרשת דורון ממט (בג"ץ 6569/11, בג"ץ 566/11) – במסגרת פרשה זו לילד הורה אחד ביולוגי, וחרף זאת בית המשפט הורה כי גם ההורה הלא ביולוגי ירשם כהורהו של הילד במרשם האוכלוסין.

כב' הנשיאה נאור בבג"ץ ממט עמדה על החשיבות של ההכרה וההסדרה המשפטית של הורותו של ההורה הלא ביולוגי, וציינה כך: "קביעה משפטית ברורה של בית משפט לענייני משפחה כי יחסיהם של ההורה הלא ביולוגי והילד הם יחסי הורות לכל דבר ועניין – בין אם היא נעשית בצו אימוץ או בצו הורות פסיקתי – תמנע כל טענה עתידית שהיחסים אינם יחסי הורות".

יפים אף לעניין זה דבריו של כב' השופט ג'ובראן: "מערכת היחסים ההורית אינה תוצר בלעדי של המעשה הפיזי, דוגמת לידה, והיא מושתתת על הזיקה הרגשית שבין המטפל (Care Giver) לילד".

ריבוי הורים לילד- האם זה טוב או רע?

לצד התמורות שחלו במבנה התא המשפחתי בחברה הישראלית, נשאלת גם השאלה – כמה הורים יכול בית המשפט להכיר לאותו ילד? בפסק דין שניתן רק לאחרונה קבע בית המשפט כי לזוג תאומים שנולדו לזוג הומוסקסואלים, כל אחד מזרעו של גבר אחר ובעזרת אם – נקבעה הורות משולשת לכל אחד מהילדים, כל אחד מהאבות ( החיים בזוגיות בתא משפחתי אחד) והאם.

ואי אפשר שלא לתהות מה יהא דינו של ילד שנולד למשפחה של הורים חד מיניים, כאשר קצת לאחר לידתו יחליטו בני הזוג להיפרד? שהרי כבר בשלב זה יכול שיהיו לו כבר שלושה הורים. ומה אם לכל אחד משלושת ההורים הללו יהיה בעתיד בן/ בת זוג חדשים ,איתם יגדל הילד כל חייו, האם גם הם יוכרו כהוריו? אם כן, כמה הורים יוכרו בסופו של דבר על ידי בית משפט ביחס לאותו ילד? שישה? חמישה? ארבעה?

לסיכום יהיה זה מוקדם לקבוע באם ריבוי הורים לילד אחד יעניקו לו בהכרח חוסן פסיכולוגי, בטחון ויציבות או שמא ריבוי הורים עלול דווקא לפגוע בילד ולגרום לו לבלבול זהות ותחושת אי שייכות.