פרשנות
מדוע מתנגד מנדלבליט למינוי דן אלדד?
היועמ"ש הודיע אתמול כי תיתכן בעיה משפטית בבחירת עו"ד דן אלדד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה. מה עשויה להיות הסיבה להתגדותו הנחרצת של אביחי מנדלבליט למועמד השני שמציע שר המשפטים אמיר אוחנה? להלן שלוש אפשרויות
אמש (ב') יצאה בת קול מסביבתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והודיעה שתיתכן מניעות משפטית בבחירת עו"ד דן אלדד על ידי שר המשפטים, אמיר אוחנה, לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה. מדוע מתנגד מנדלבליט למינויו של אלדד? הנה כמה סיבות אפשריות.
הראשונה: מנדלבליט מסרב להשלים עם מינוי פוליטי לתפקיד כה בכיר ורגיש במערכת אכיפת החוק, על ידי שר בממשלת מעבר. נכון שהחוק מסמיך את אוחנה למנות ממלא מקום זמני לשלושה חודשים, אבל בישראל החוק הוא לא תמיד סוף פסוק. יש סבירות, יש פסיקה, יש דיני ממשלת מעבר, ויש את היועץ המשפטי שהוא פרשנו המוסמך של החוק, גם אם החוק מסמיך את השר.
- בניגוד לעמדת מנדלבליט: שר המשפטים החליט - עו"ד דן אלדד ימונה למ"מ פרקליט המדינה
- מנדלבליט בדיון בחסינות לחיים כץ: "פעולותיו היו מתוכננות וכללו הסתרה ומצג שווא"
- אחרי הגשת כתב האישום: הכדור חוזר לנשיא ולבג"ץ
השנייה: מנדלבליט לא חושב שאלדד מתאים. בסיבוב הראשון, כאשר אוחנה הציע ארבעה מועמדים, הציע מנדלבליט מועמד אחד ויחיד מטעמו – המשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר. בהמשך, הרחיב היועץ את הרשימה והציע שישה נוספים – אורית קוטב, נורית ליטמן, ליאת בן-ארי, עמית איסמן, ליאורה חביליו וציון אילוז. אלדד לא נמנה אפילו ברשימה זו.
וכך אנו מגיעים לסיבה המשוערת השלישית: אלדד היה ברשימה הראשונה של אוחנה, שסירב להסיר את מועמדותו. שיתוף פעולה עם אוחנה נתפס אצל מנדלבליט כ"הרמת יד" על מנהיגותו. אוחנה, בסיבוב הראשון, הציע חמישה מועמדים: למברגר, רז נזרי, אורלי בן ארי-גינזברג, אושרה גז-איזנשטיין ואלדד. מיד לאחר פרסום שמותיהם הגיב מנדלבליט בהתנגדות חריפה והודיע שרק שם אחד ייכון מבחינתו - למברגר. ומה קרה אז? גז-איזנשטיין הסירה את מועמדותה, לאחר שנזרי עשה זאת עוד קודם לכן. ומה עשה אוחנה? מינה את בן ארי-גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז שדרגתה בהיררכיה נמוכה מפרקליט מחוז, מנהל מחלקה, משנה לפרקליט המדינה או משנה ליועץ. והדוגמא כבר גולגלה לעייפה: זה כמו להקפיץ תת אלוף ולמנותו לרמטכ"ל.
לאחר שנזרי וגז-איזנשטיין הסירו את מועמדותם, יכול היה אוחנה לבחור באלדד, אולם הוא לא עשה זאת מהסיבה הקטנונית והמתריסה שבן ארי-גינזברג נתפסה בעיניו כלעומתית והעויינת ביותר לשי ניצן, פרקליט המדינה היוצא, ול"פרקליטות שבתוך הפרקליטות", כינוי הגנאי שהדביק אוחנה לחבורה ששולטת במשרד המשפטים ויזמה לשיטתו את ה"הפיכה השלטונית" כנגד נתניהו. אוחנה, שמונה בידי ראש הממשלה כדי לערער מבפנים את אמון הציבור בפרקליטות ולערער אגב כך את תיקי נתניהו, סבר כנראה שבן ארי-גינזברג תהיה הסייענית הבכירה שלו.
אלדד הסביר אז למקורביו מדוע לא הסיר את מועמדותו - משום שסירב להניח למנדלבליט וניצן להעמיס על גבו את צלב שיתוף הפעולה עם אוחנה. היום, בדיוק בגלל זה, מתנגד מנדלבליט לאלדד. די בעובדה שנענה לבקשת השר ליטול עליו את התפקיד כדי להכתימו בשיתוף פעולה פסול עם הדרג הפוליטי. אלדד מסרב לקבל על עצמו את הסטיגמה הזו.
חוש הומור לא מוצלח
מועמדותה של בן ארי-גינזברג סוכלה לבסוף בידי בית המשפט העליון, בצו ביניים שהוציא השופט מני מזוז, דקות ממש לפני טקס חילופי הפרקליטים. מנדלבליט, כאמור, הרחיב את רשימת המועמדים המקובלים עליו, אבל חלק מהשמות שהציע – ליאת בן-ארי, איסמן וכמובן למברגר - הם מבכירי הפרקליטים בתיקי נתניהו, כשבן ארי מיועדת להוביל את התביעה באולם. להציע אותם לאוחנה זה אפילו לא לתקוע אצבע בעין, זה סתם חוש הומור לא מוצלח.
כעת מעניין יהיה לראות אם מנדלבליט יילך עד הסוף נגד מינוי אלדד, שנמנה מבחינת דרגתו וניסיונו על שכבת הבכירים, "האלופים הוותיקים", במשל שהושאל מהצבא. אם צלחה דרכו עד כאן, יתקשה היועץ למצוא חוסר התאמה מקצועי מובהק. למעט, כאמור, טענת המינוי הפוליטי.
אלדד הוא מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בירושלים, ה"מתחרה" של מחוז מיסוי וכלכלה בתל אביב, לשעבר בראשות ליאת בן-ארי, על התיקים הכלכליים הגדולים. המחוז התל אביבי זכה בשנים האחרונות לעדנה בדמות תיקי דגל יוקרתיים כהולילנד, נוחי דנקנר, פסגות, בר רפאלי וכעת תיקי נתניהו. אבל, גם המחלקה הירושלמית בראשות אלדד איננה קוטלת קנים וטיפלה בין היתר בתיקי "ישראל ביתנו".
בכל מקרה, ליאת בן ארי היא המועמדת המועדפת על מנדלבליט וניצן, ולא אלדד. כשהשניים חששו שפרקליטות מחוז ירושלים תתקשה לשאת בעול תיקי נתניהו הם העבירו אותם לבן-ארי - ולא לאלדד. כנראה שגם בפוליטיקה הארגונית של המשרד בן-ארי חזקה יותר אצל היועץ ופרקליט המדינה - וזו בדיוק הסיבה שאוחנה בחר באלדד.
מנדלבליט מתקשה לשאת את המחשבה שפרקליט המדינה, ואפילו ממלא מקומו, ימונה ללא הסכמתו. כיועץ המשפטי לממשלה הוא גם ראש התביעה הכללית וממונה על פרקליט המדינה. בימים כבשגרה, את הפרקליט בוחרת ועדת איתור בראשותו. המסורת בישראל היא שיועץ משפטי מתמנה מחוץ למשרד המשפטים (למעט מני מזוז שמונה מתוך המשרד), ואילו פרקליט המדינה ממונה מבפנים, כמינוי מקצועי נטו ללא מעורבות פוליטית.
מהמצב המוזר אליו נקלענו - ממשלת מעבר מתמשכת, ראש ממשלה נאשם בפלילים שממנה שר משפטים לעומתי - נולד עימות מר ומתמשך בין השר לבין הצמרת המקצועית. אלדד מאמין שביכולתו למלא את התפקיד במקצועיות נטולת פניות; הבעיה היא שמעל ראשו מתנהל קרב של אגו בין השר ליועץ, כאשר כל אחד מתעקש על כך שמינוי ממלא מקום פרקליט המדינה יהיה רשום על שמו.