סימון המזון: דרושה השלמת הרפורמה
משרד הבריאות, שעושה בינתיים עבודה מצוינת, צריך לתקן פה ושם עיוותים, לפעול להפעלתה גם בבתי קפה ובמסעדות ולהשלים את את הצעדים החוקיים כדי להגן על הילדים מפני מזון לא בריא
לפי כל הסימנים, רפורמת סימון המזון, שמוביל משרד הבריאות, היא הצלחה. בשבוע האחרון של דצמבר, ובשבועיים הראשונים לכניסתה לתוקף, מאז 1 בינואר, כבר עשרות אלפי מילים פורסמו ושודרו בעניינה.
- הטעות של רפורמת סימון מוצרי המזון
- ליצמן על רפורמת סימון המזון שתצא מחר לדרך: "השלב הבא - אכיפה על רשתות ההסעדה"
העיסוק התקשורתי הרב נע בין קצוות שונים. מצד אחד, הנגשת מידע לציבור, כמו: מהי הרפורמה? מידע ופרטים אודותיה. מצד אחר, ביקורת ספקנית על כינונה. בין היתר: "מה פתאום משרד הבריאות מתערב ברגל גסה בשוק המזון? אולי בכלל נולדה מתוך כוונה נכלולית להסיט את התקשורת מסדר יום עמוס משברים: עומסים בבתי חולים, תורים ממושכים לרופאים ועוד"?? וכן, "מה פתאום צ'ילה (המדינה הראשונה בעולם, שהנהיגה סימון מזון), היא מודל החיקוי? מה, אין מדינות מערביות אחרות, שרלבנטיות יותר לחיינו בישראל"?
חלק אחר בכיסוי התקשורתי נוגע בהערכות לגבי סיכויי הצלחתה להוביל לשינוי בתרבות האכילה בארץ, כחלק מהמאבק בתופעת השמנת היתר.
כך או אחרת, תצלומי המדבקות האדומות מעטרים זה מספר שבועות את מדורי הכלכלה, הפרסום והשיווק, מככבים בתוכניות אירוח, ונוכחים כמובן גם בתקשורת בתחום המזון. וזה לגמרי לא מובן מאליו.
תנאי ראשון לשינוי חברתי הוא הצבת נושא על סדר היום. עם החלת הרפורמה, נוספה מטרה חדשה וישימה: הפחתת משקל מוצרי המזון הלא בריאים, עם המדבקות האדומות, בסל הקניות.
סימן שני להצלחת הרפורמה הוא התהליך הדרמטי, שארע בפועל בחברות המזון. ההתחלה לא נראתה מבטיחה. נעשו ניסיונות רבים לסכל את הרפורמה, לכרסם בה, או לפחות לדחותה בתירוצים שונים, בעיקר בטענה כי הסימון יוביל לייקור עלויות המזון, שתושתנה על הצרכן.
אלא שבמקביל למאמצים, שהושקעו בהתנגדויות למהלך, בפועל, החברות השקיעו בשקט, מתחת לרדאר, משאבים אדירים בשינוי לטובה של תכולת מאות ואלפי מוצרי מזון. בהפחתת רכיבי הסוכר המוסף, הנתרן והשומנים הרוויים, וזו כבר הצלחה אדירה מבחינתנו כציבור.
עם זאת, במקביל, חלק מאותן חברות מתאמצות להסוות את המדבקות האדומות, כך שייטמעו בצבעוניות ובמלל על גבי האריזות. למה? כדי שאנחנו לא נבחין בהן. מאמצי ההסוואה מלמדים על כך שהחברות בלחץ מירידה בנתוני המכירות, וזה מחייב את משרד הבריאות להתמיד ולהשקיע בהגברת המודעות
עיקר מוטביה של מהלך הרפורמה הכוללת שהנהיגה צ'ילה בשנת 2016, הם הילדים וקשישים.
בנוסף, חל שם איסור פרסום מזון מזיק בשעות צפיית ילדים, מתחת לגיל 14. כמו כן חל איסור ממכר מזון בריא במוסדות החינוך.
בארץ, משרד הבריאות די תקוע עם החקיקה בנושאים הללו.
הבאגים של הרפורמה
ברפורמת סימון המזון שנכנסה לתוקף החודש יש "באגים" לא מעטים. למשל: החרגת אריזות מזון קטנות מהצורך בסימון, או ההחלטה לסמן במדבקה אדומות מוצרי מזון שבפורמולציה שלהם יש יותר מרכיב אחד עתיר בסוכר, או בנתרן, או בשומן, ואפילו כאשר אלו רכיבים טבעיים ובריאים. התוצאה היא, למשל, שגם
חטיפי בריאות, המבוססים על טחינה, תמרים, שקדים ואגוזים ורכיבים בריאים אחרים, סומנו באדום. אבל גם הבאגים הללו, שיש תקווה שהם רק זמניים, לא פוגמים בעצם חשיבות הרפורמה.
זאת ועוד. משרד הבריאות, שעושה בינתיים עבודה מצוינת, צריך להשלים את הרפורמה. לתקן פה ושם עיוותים, ובמקביל: לפעול להפעלתה גם בבתי קפה ובמסעדות. בצד זה, עליו להשלים את חוק איסור פרסום המזון הלא בריא בשעות צפיית ילדים, וגם לדרוש אכיפת איסור ממכר מזון לא בריא במוסדות החינוך.
אבל, עם כל הכבוד, משרד הבריאות אינו פועל בוואקום. שינוי אמיתי יקרה כאשר משרדי ממשלה נוספים יצטרפו למאמץ, ובעיקר משרד ראש הממשלה ומשרדי האוצר, הכלכלה והחינוך.
הכותבת היא יועצת תקשורת. בעבר שימשה דוברת אפשריבריא – התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, וכיום משמשת יועצת התקשורת של עמותת 'מהיום – לאורח חיים בריא ומניעת סוכרת'