לקראת משפט נתניהו: דרושים שופטים מנוסים, משעממים, נטולי פניות

להלן סצנה שלא היתה כמותה בתולדות המשפט הישראלי, אך היא בהחלט אפשרית אם בנימין נתניהו יגיע למשפט כראש ממשלה. נתניהו מעיד על דוכן העדים. לפתע נכנס לאולם המזכיר הצבאי ולוחש משהו על אוזנו של הסנגור. הסנגור פונה לשופטים: "כבודכם", הוא לוחש, "הגיע מידע ביטחוני על אירוע שמחייב דיון חירום. המצב אף עלול לגלוש למשבר. נבקש דחייה של שבועיים בשלב זה של המשפט".

מה יעמידו השופטים בראש בסדר העדיפויות? את מצב החירום הביטחוני או את שיבוש לוח הזמנים של המשפט? בהחלט דילמה שבפניה לא עמד מעולם שופט בישראל.

צילום: רויטרס

בימים אלה מתלבט נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים אהרון פרקש בשאלה את מי לצוות להרכב תיק נתניהו. איננו שותפים להתייעצויות, ובכל זאת נציע כאן כמה שיקולים וקריטריונים לבחירת ההרכב.

1. בעלי פס רחב

רצוי לשבץ לתיק הזה שופטים בעלי רקע פלילי־כלכלי, ובעלי ניסיון בין תחומי במגה תיקים. הכישורים לכך אינם רק מקצועיים אלא גם מנהלתיים. שופטים אלו יידרשו להשתלט על כמויות גדולות של חומרים. הבירוקרטיות של תיק כזה הן סבוכות, ולא יזיק ניסיון תפעולי ולוגיסטי מתאים.

2. מתרחקים מתקשורת

שופטים במשפט מסוג זה יידרשו להיות בעלי מזג שיפוטי. כלומר, לדעת להכיל ולנהל התפרצויות, פרובוקציות וחילופי "מחמאות" קולניים בין עורכי הדין מבלי להסתבך בהערות מיותרות. בכלל, במשפטים מסוג זה ישנם שופטים שאוהבים לדבר לתקשורת ופולטים הערות שהופכות מיד לכותרות שפותחות מהדורות. בדיוק משופטים כאלה מומלץ להימנע. נכון שהמלצה זו מנוגדת לציפיות התקשורתיות, אבל הכי טוב לבחור שופטים משעממים נטולי יצר ודחף פרסום. כאלה שלא יספקו חומרי גלם ליונתן אוריכים של המרשתת.

מימין: נשיא המחוזי אהרון פרקש והשופטות רבקה פלדמן פרידמן וחגית מאק־קלמנוביץ' צילומים: עטא עוויסאת, דוברות הרשות השופטת, חגית מאק קלמנוביץ שופטת

3. חפים מניגודי עניינים

בבחירת השופטים כדאי לסרוק היטב את עברם, לזיהוי קשר מקצועי או חברי לעורכי הדין והנאשמים. לא מדובר רק במקרים של "חשש ממשי" לניגוד עניינים בין שופט לעורך דין או צד בתיק - קרובי משפחה או בעלי זיקה כלכלית - אלא גם בזיקות רחוקות יותר שמקימות חשש לניגוד עניינים אתי. הכל על השולחן ובהתחלה.

למשל, נשיא המחוזי פרקש היה מתמחה של שושנה נתניהו שנישאה לאלישע נתניהו, דודו של בנימין. כמובן שזיקה זו אינה יוצרת פסלות, אך כדאי שנדע. שופטים רבים היו בעברם עורכי דין במשרדים שאולי ייצגו את בזק או את ידיעות אחרונות. גם כשמדובר בקשר שאינו פוסל מוטב לדווח עליו, ואף להותיר לעורכי הדין אפשרות לבקש פסילה.

סריקה נוספת שהתקשורת תעשה היא של פסקי הדין שניתנו בעבר בידי השופטים כדי לאתר נטייה להרשעות או לזיכויים. כמובן שאין להסיק ששופט שפעם הרשיע תמיד ירשיע ולהיפך, אך בתקשורת דימוי יכול להתקבע גם ממקרה אחד.

השופטת רבקה פלדמן־פרידמן היתה בהרכב אולמרט השני שהכריע בתיק טלנסקי לאחר שנוספו אליו הקלטות הסתר של שולה זקן. בסיבוב הראשון, בראשות הנשיאה מוסיה ארד, זוכה אולמרט בתיק הזה, ובגלגול השני, לאחר שארד פרשה, הוא הורשע. פרידמן־פלדמן שהחליפה את ארד העירה שגם בסיבוב הראשון, ללא ההקלטות, ניתן היה להרשיע. הערה שאולי נכונה, אבל לא ממש קולגיאלית, ועשויה להעיד על נטייה להרשיע. השופטת חגית מאק־קלמנוביץ זיכתה בבית המשפט השלום את אביגדור ליברמן בתיק מינוי השגריר. נניח ששתיהן תשובצנה לתיק נתניהו האם זה אומר שפלדמן תהיה נגדו ומאק־קלמנוביץ בעדו? בוודאי שלא, אבל יהיו כאלה שיגזרו ציפיות, הערכות ומסקנות מהסיפורים האלה.

4. ערוכים לאוריכים

הקריטריון האחרון, אולי החשוב מכולם, הוא עמוד שדרה יציב ויכולת לקבל החלטות באותם צמתים שבהם יאתגרו עורכי הדין את השופטים בבקשות דחייה, בבקשות מקדמיות או בטענות חסינות מהותית. אתמול כבר שמענו על האפשרות שהעלה עו"ד אורי קורב לביטול או מחיקת כתב האישום בגלל חומרים שלא הועברו להגנה בשל היעדר תעודת חיסיון. החלטה צפויה במקרה כזה שלא לבטל את כתב האישום ודאי לא תתקבל בתשואות אצל האוריכים. רעיונות מסוג זה עוד צפויים לצוץ, ולכך הרכב השופטים צריך להיות ערוך מראש.