מבקר המדינה יוזם ביקורות לאיתור פרצות המעודדות שחיתות בארגונים
במסגרת הביקורות המונעות שיוזם מתניהו אנגלמן, ייבחנו תהליכי אישור של הטבות ותמריצים, קיומן של רוטציות בתפקידי מפתח, תהליכי תשלומים לספקים ועוד
משרד מבקר המדינה ייזום ביקורת מונעות לאיתור פרצות המאפשרות עבירות שחיתות דוגמת שוחד, הונאות ומעילות במשרדים וארגונים. בין היתר ייבדקו ההנחיות והנהלים שמיועדים לסכל פגיעה בטוהר המידות, תהליכי אישור של הטבות, תמריצים, הנחות ומענקים שונים, קיומה של רוטציה בתפקידי מפתח, תהליכי תשלומים לספקים ולעובדים ועוד.
- מתניהו אנגלמן: "אנחנו לא מצנזרים ולא מטייחים"
- המבקר הודף הביקורת על צינזור דוחות: "אף דוח לא נגנז או צונזר"
- "מבקר המדינה גמר אומר לסרס כליל את המוסד עליו הוא מופקד"
כזכור, כוונת המבקר להפחית משאבים שיעסקו במאבק בשחיתות ובטוהר המידות עוררה ויכוח ציבורי רחב. נראה כי המהלך החדש מיועד להעביר את המסר שהמאבק בשחיתות ייעשה, בין היתר, באמצעות חסימת פרצות.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן צילום: עמית שאבי
ממחקרים של איגוד חוקרי ההונאות הבין-לאומי (ACFE) עולה בין היתר כי כ-50% מאירועי ההונאות והמעילות שנתגלו ברחבי העולם מקורם בהיעדר מנגנוני בקרה מספקים בארגון. העלות הכספית לארגון בשל אירועי הונאות ומעילות מוערכת על ידי האיגוד באובדן של כ-5% ממחזור ההכנסות השנתי של הארגון. כאשר מדובר בחברות ממשלתיות, תאגידים, רשויות מקומיות ועוד שלהן מחזורי פעילות שנתיים בהיקפים כספיים של מיליארדי שקלים החשש מנזק כספי גדול חמור בהרבה.
הביקורת שתהיה רוחבית במשרדים וארגונים שונים תתריע על פרצות ו"חורים" שיכולים לאפשר מעילות, הונאות ומעשי שוחד. דוגמה לפרצה כזו היא כהונה ארוכה מדי של אותם אנשים בתפקידי מפתח. כן יבדקו ההנחיות והנהלים שמיועדים לסכל פגיעה בטוהר המידות, תהליכי אישור הטבות ותמריצים, הנחות ומענקים שונים, תהליכי תשלומים לספקים ולעובדים ועוד.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר כי "מחובתנו לוודא כי הגופים הציבוריים מפעילים בקרות ומנגנונים לאיתור מבעוד מועד של 'פרצות' או ליקויים מערכתיים ובכך לחסום חשיפה של הגופים המבוקרים למעילות והונאות".
סקר של חטיבת הביקורת הפנימית של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' גילה ב-2017 כי יש עלייה משמעותית בשנים האחרונות בשיעור מקרי השוחד והשחיתות שנחשפו ברשויות מקומיות ותאגידים עירוניים וחברות מ–11% ב–2014 מהגופים שנבדקו ל–38% ב–2017. רוב מקרי השוחד והשחיתות נחשפים על ידי עובדים או באמצעות קבלת מידע מגורם אנונימי.
מנתוני הסקר עלה עוד כי ב־60% מהמקרים היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מאירועי הונאות ומעילות גבוה ממיליון שקל, בכ־10% מהמקרים היקף הנזק נע בין 500 אלף למיליון שקל, ובכ־30% מהמקרים היקף הנזק הכספי נמוך מ־500 אלף שקל.
