ישראל ממשיכה להידרדר במדד תפיסת השחיתות העולמי

עוד ביטוי להידרדרות שומרי הסף ומעמדם בתקופת ממשלת נתניהו הרביעית: ישראל ממשיכה לרדת במדד תפיסת השחיתות העולמי זו השנה השלישית ברציפות. היא נפלה מהמקום ה־28 ב־2016 למקום ה־35 השנה. בין המדינות שנתפסות כפחות מושחות: קטאר במקום ה־30, איחוד האמירויות במקום ה־21, בהוטן במקום ה־25 ואיי הבהאמה במקום ה־29.

היום מתפרסם ברחבי העולם מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2019 של ארגון שקיפות בינלאומית. המדד נערך מאז 1995. בישראל מתפרסם המדד מדי שנה על ידי עמותת שבי"ל ‑ שקיפות בינלאומית ישראל — שהיא אחד מ־100 הסניפים של הארגון.

ישראל מדורגת במקום ה־35 מבין 180 מדינות כש־180 הוא המקום המושחת ביותר, ועם הציון 60 מתוך 100, כש־100 הוא המקום הישר ביותר. מ־2014 ועד 2016, כלומר בתקופה של ממשלת נתניהו־לפיד, טיפסה ישראל מ־60 נקודות ל־64 ומהמקום ה־37 למקום ה־28. בתקופת הממשלה הנוכחית, היא שבה והידרדרה ל־60 נקודות. עם ישראל בניקוד זהה ממוקמות ברוניי, ליטא וסלובניה.

ישראל לא צונחת לבד

הדמיון בין פרשיות השחיתות בישראל ובארצות הברית מתבטא במדד תפיסת השחיתות. גם ארצות הברית יורדת בו מהמקום ה־16 ב־2017 למקום ה־23 השנה ומ־75 ל־69 נקודות. מדינות נוספות הנמצאות במגמת ירידה: תורכיה, שירדה מהמקום ה־78 ב־2018 למקום ה־91; פולין מהמקום ה־36 ל־41 והונגריה מהמקום ה־64 למקום ה־70. ברזיל, שהשחיתות בה הונצחה בסדרה "המנגנון" של נטפליקס, הגיעה למקום 106.

מימין: הח"כים דוד ביטן וחיים כץ. בדרך לכתב אישום צילום: אלכס קולומויסקי

במדד 2019, בדומה ל־2018, אין מדינה שקיבלה את הציון המירבי המלא של 100 נקודות, או ציון גבוה מ־90. במקום הראשון מדורגות דנמרק וניו־זילנד עם הציון 87. אחריהן פינלנד עם הציון 86, וסינגפור, שוודיה ושוויץ (כולן עם ציון 85). בדומה למדד 2018 במקומות האחרונים נמצאות סוריה, דרום סודן וסומליה.

הציון הממוצע הוא 43 — ציון זהה לזה של המדד הקודם. למעלה משני שליש (כ־70%) מהמדינות הנסקרות הגיעו אל מתחת לקו האדום ‑ ציון נמוך מ־50 המצביע על תפיסה של שחיתות חמורה.

"רוחות רעות של פלגנות"

בשונה משחיתות שחלק גדול ממנה נסתר מן העין, תפיסת השחיתות ניתנת למדידה. מדד השחיתות העולמי בודק מדי שנה את תפיסת השחיתות ב־180 מדינות באמצעות מכוני מחקר וכלי מדידה מקצועיים. כל מדינה נמדדת בשאלות זהות על ידי 6‑7 מכוני מחקר לפחות. ישראל נבחנה על ידי 7 מכוני מחקר שבחנו אותה ב־4 השנים האחרונות.

מקורות המידע של מכוני המחקר כוללים ראיונות, סקרים והערכות של אנשי ונשות עסקים ומומחים בתחומי מחקר שונים באקדמיה בארץ הנבדקת ומחוץ לה. בין השאלות הנבדקות: יכולת הממשלה להתמודדות עם שחיתות, באיזו מידה המדינה נאבקת בשחיתות, האם אנשי ציבור מושחתים מועמדים לדין, האם הנבחרים משתמשים בכספי ציבור שלא כדין, האם מינוי מקורבים הוא תופעה רווחה.

השופטת בדימוס נילי ארד צילום: מיקי אלון

יו"ר עמותת שבי"ל השופטת בדימוס נילי ארד אמרה בתגובה כי "מדינת ישראל איננה מדינה מושחתת". עם זאת, לדבריה, "ימים לא קלים עוברים על אזרחי המדינה ותושביה". היא סבורה שהמדד מבטא את העובדה ש"אנו נחשפים לרוחות רעות של פלגנות והקצנה, ולמגמות שליליות של יצירת חוסר אמון במוסדות שהם ביסוד קיומה של הדמוקרטיה בישראל, ובהן רשויות החקירה והתביעה, מערכת המשפט ואכיפת החוק, והעיתונות החופשית". אם לא נגן על ערכי הדמוקרטיה, היא מזהירה, "אנו עלולים למצוא את עצמנו יורדים במדרון החלקלק לעברן של מדינות הנתפסות כמושחתות".