כשחובות לא מחייבים: שיטת הספינה שוקעת

ולא רק זה, הפוליטיקאים גם קובעים לעצמם את תנאי ההחזר. בחודש שעבר הגדילו נבחרי הציבור את מימון הבחירות בעלות כוללת של 62 מיליון שקל, לסך הכל של 250 מיליון שקל. בנוסף, כפי שנחשף ב"כלכליסט", המפלגות חוקקו ערב פיזור הכנסת ה־22 חוק שדוחה את פירעון החובות שלהן לכנסת לסוף הקדנציה הבאה.

אבל גם הפירעון הזה לא מחייב. במקרה של מפלגות שנטלו הלוואות מהכנסת ה־22 ולא יתמודדו בבחירות הקרובות, מדובר בחוב אבוד. מפלגת עצמאות בראשות אהוד ברק חייבת לכנסת 4.3 מיליון שקל. ח"כ יאיר גולן עזב את עצמאות ויתמודד ברשימת מרצ.

מפלגת עצמאות בראשות אהוד ברק חייבת לכנסת 4.3 מיליון שקל צילום: יובל חן

גם עתיד החוב לכנסת של התנועה הירוקה בראשות ח"כ סתיו שפיר - בהיקף של 4.2 מיליון שקל - לוט בערפל. אם התנועה הירוקה לא תתמודד לכנסת או תתמודד ולא תעבור את אחוז החסימה כפי שחוזים הסקרים, הכנסת לא תוכל לגבות את החוב.

בלי שינוי, התרחישים האלה בהכרח יחזרו על עצמם בעתיד. כדי למנוע זאת, צריך להציב למפלגות גבולות ברורים: מי שלא תפרע את חובותיה לכנסת, לא תוכל לקבל מקדמת מימון בחירות. רק כך הן יבזבזו פחות בקמפייני הבחירות, דבר שימנע מהן להיכנס לחובות שלא יוכלו להחזיר.

לצד זאת, צריך לסתום את הפרצה שמאפשרת לפוליטיקאים לנטוש מפלגות ששקעו בחובות, כפי שעשה גולן. רוצים לעבור? בסדר גמור, אך רק במחיר של קיזוז החוב מקופת הרשימה החדשה.