מה עומד מאחורי 12 מיליון הדולר שישלם מיכאל צ'רנוי לזאב רום

זאב רום, איש אמונו ושותפו לשעבר של מיכאל צ'רנוי, הגיש בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור פסק בוררות שנערכה בין השניים. מדובר בבוררות בתביעות הדדיות בין השותפים לשעבר, שהסתכסכו בשנת 2002, ושנערכה במשך חמש שנים אצל עו"ד רובי בכר. האחרון פסק באוקטובר 2015 כי על צ'רנוי לשלם לרום 12 מיליון דולר.

בארבע השנים שמאז, השניים ניסו להתדיין ולהגיע לפשרה מוסכמת לתשלום הכספים, ועתה מבקש רום מבית המשפט באמצעות עוה"ד זוהר לנדה, נועה הבדלה ומורן ביקל ממשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות' לאשר את פסק הבוררות ולאכפו. ל"כלכליסט" נודע כי צ'רנוי הגיש תביעה חדשה כנגד רום, והיא מתבררת כעת בפני אותו בורר.

מימין: זאב רום. טוען כי תיווך בעסקאות רבות של צ'רנוי ונושל; מיכאל צ'רנוי. טוען כי רום קידם אינטרסים אישיים צילומים: צביקה טישלר, עמית שעל

פסק הבוררות חושף לראשונה פרטים מאחורי הקלעים של הסכסוך ואת החלטות הבורר בכל אחת מהתביעות בין השניים.

צ'רנוי, שעשה את הונו בעסקי מתכות ברוסיה ובמדינות חבר העמים, ורום, איש עסקים ישראלי דובר רוסית, הכירו ב־1996. רום טוען כי הפך ליד ימינו של צ'רנוי בישראל, מנהל עסקיו ואיש אמונו, ופתח בפניו את הדלת לעולם העסקי הישראלי. לטענתו, צ'רנוי עמד על כך שהתגמול ישולם לא בשכר אלא בקבלת אחוזים מהפעילות העסקית.

צ'רנוי טען כי רום שימש בעיקר כמתורגמן. בנוסף טען צ'רנוי כי דווקא רום הוא שחייב לו רווחים מעסקאות שונות.

עסקת מובילטל בבולגריה: 8 מיליון דולר לרום

המחלוקת הראשונה נסבה על עסקה מראשית המילניום, במסגרתה צ'רנוי מכר את חברת הסלולר הבולגרית מובילטל, שהיתה בבעלותו. רום טען כי מגיעה לו עמלה של 2% ממכירת החברה, שהסתכמה בכ־1.6 מיליארד דולר, ובנוסף טען כי מגיע לו בונוס של 5% משווי החברה, שלטענתו צ'רנוי הבטיח לו עבור כהונתו כיו"ר החברה ובמידה שתימכר.

רום תיאר כיצד הביא רוכשים פוטנציאליים שונים דוגמת גד זאבי, משפחת דנקנר ולב לבייב, ואת הצעדים שנעשו מאחורי הקלעים כדי שצ'רנוי לא יאבד את החברה. החברה נמכרה בסופו של דבר לאיש העסקים האוסטרי מרטין שלאף  - ללא תיווכו של רום - ובכר פסק כי לרום לא מגיעה עמלה מהמכירה.

רום טען שעליו לקבל בונוס של עשרות מיליוני דולרים עבור ניהול עסקיו של צ'רנוי בבולגריה, לאחר שזה הוכרז שם אישיות בלתי רצויה, אך בכר קבע כי לא הובאו בפניו ראיות להתחייבות כזו, ודחה אותה. עם זאת, הוא פסק לרום 8 מיליון דולר "עבור מאמציו המיוחדים בענין מובילטל והתועלת שהשיא בנסיבות בהן הרגולטור הבולגרי דרש מצ'רנוי למכור את אחזקותיו בחברה".

עסקת בזק־גד זאבי: 4 מיליון דולר לרום

אחת התביעות המרכזיות של רום נגד צ'רנוי קשורה לעסקת בזק. לטענת רום, סוכם כי צ'רנוי יסייע לזאבי במימון רכישת 19.6% מבזק ויעמיד לו 143 מיליון דולר כבטוחה מול האשראים הבנקאיים שזאבי לקח. רום טוען כי בהיותו גורם דומיננטי, כל אחד מהצדדים הבטיח לשלם לו את שווין של 0.3% ממניות בזק. צ'רנוי טען מנגד כי רום הסב לו נזקים בטיפולו ועל כן הם סיכמו כי לרום תשולם עמלה רק מרווחיו של צ'רנוי. הבורר בכר קבע כי רום זכאי לעמלה בגין עסקת בזק, אולם כתב כי אין בידו להכריע בין הגרסאות לגבי היקף העמלה. הוא פסק כי צ'רנוי ישלם לרום עמלה בגובה 4 מיליון דולר.

רום דרש מצ'רנוי כספים נוספים, שלטענתו החזיר מזאבי. צ'רנוי טען מנגד, כי אין הגיון שישלם לרום עמלה עבור הקטנת נזק שרום עצמו גרם. בכר קיבל את עמדת צ'רנוי ודחה את טענתו של רום.

נגד זאבי, צ'רנוי ורום הוגש בשנת 2004 כתב אישום על מרמה והלבנת הון כיוון שהסתירו שצ'רנוי היה זה שמימן את זאבי, וכי הסכם ההלוואה איפשר לו להיכנס לשותפות בבזק. הם זוכו מהאישומים ב־2015.

מיזם היהלומים בקונגו: תביעות רום נדחו

מחלוקת אחרת נגעה למיזם בקונגו, במשותף עם היהלומן דן גרטלר, ורום דרש עבורה 50 מיליון דולר. בין רום לגרטלר היתה היכרות מוקדמת, ובשנת 2000 גרטלר ביקש מרום לעניין את צ'רנוי במיזם משותף לייצוא מחצבים מקונגו ולמכירת מוצרים למדינה, בשיתוף עם נשיא קונגו.

רום טען כי הצדדים סיכמו בלחיצת יד על הקמת המיזם כשהחלוקה היא 40% גרטלר, 35% צ'רנוי ו־25% רום. לטענת רום, השותפים החלו לפעול במספר עסקאות, אולם בטרם נחתם הסכם בכתב, גרטלר נסוג מהעיסקה וביקש לפצות את השניים ב־2 מיליון דולר כל אחד. לדבריו, נודע לו בדיעבד כי מדובר היה במצג שקרי שנעשה לבקשת צ'רנוי, במטרה להוציא את רום מהמיזם, וכי בפועל גרטלר וצ'רנוי המשיכו במיזם בלעדיו. רום מתאר כיצד התעמת עם גרטלר שלטענתו, התנצל בפניו ואמר לו שצ'רנוי התנה את מימון המיזם בכך שרום ינושל.

צ'רנוי הכחיש בנחרצות את טענותיו של רום, וטען כי מדובר היה בהלוואה של 20 מיליון דולר לגרטלר, עבורה לא קיבל רווחים, לעומת רום שהמיזם הניב לו 9 מיליון דולר - הפיצוי שגרטלר שילם לו.

גרטלר לא זומן להעיד, ולפיכך רום התקשה להוכיח את טענתו. הבורר דחה את תביעתו של רום. זאת בהתחשב בפיצוי שרום קיבל מגרטלר, בחוסר יכולתו להוכיח שהעסקאות בין צ'רנוי לגרטלר מפירות הסכם בין השלושה, ובכך שנעשו בין השניים עסקאות - לא רק ביהלומים אלא גם מתכות יקרות - גם אחרי שתוקפו של ההסכם ביניהם פג.

צ'רנוי תבע מרום להשיב לו כספים ־ ונדחה

פסק הבוררות עסק גם בתביעות שהגיש צ'רנוי נגד רום להשבת כספים — ודחה את כולן. צ'רנוי דרש מרום להשיב הלוואה של 9 מיליון דולר שניתנה לחברת אלומיניום שהיתה בבעלות משותפת של שניהם, ובהמשך הועברה במלואה לרום; להשיב לצ'רנוי את הנזק שנגרם לו בגלל מצג שווא רשלני לכאורה לגבי יכולותיו הפיננסיות של גד זאבי; להשיב לו 7 מיליון דולר שקיבל רום מזאבי עבור תיווך בעסקת בזק; ולהחזיר לו כספים, הטבות ונכסים שרום קיבל במסגרת סיום יחסיו עם צ'רנוי ב־2002. אלו כוללים מימון בגובה 650 אלף דולר שהעמיד צ'רנוי להגנתו המשפטית של רום במשפט הפלילי שנוהל בפרשת בזק־זאבי.

לגבי הטענות כי רום הציג את זאבי בפני צ'רנוי כבעל יכולות לרכוש את בזק, קבע הבורר כי טענה כזו "לא יכולה להישמע מפיו של מי שטוען כי תפקידו של רום התמצה בהיותו מתורגמן בלבד". בכך הוא קיבל את הגרסה של רום, לפיה היה גורם מרכזי בעסקיו של צ'רנוי.