דעה
לגדל את הילדים לעולם המחר, לא לאתמול
במציאות החדשה בשוק העבודה, בו אוטומציה, רובוטיקה ותהליכים אחרים מחליפים עבודות אנושיות - נמצא שבעלי כישורים כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית ותקשורת בין אישית, מתוגמלים מאוד לעומת מי שלא למדו לעשות כן - אך בבתי הספר לא תמצאו עדיין חשיבה שמעודדת לכך
כל מי שקורא את הטקסט הזה כבר קרא על השינויים בעולם העבודה, על מקצועות שנעלמים או על מקצועות המחר החדשים.
- הרובוט של יוניקלו אורז חולצות ומייתר עובדים
- מהפכת האוטומציה מציבה דילמה: מי ילמד את הרובוט?
- משנים את חוויית הקנייה: גוד פארם בונה על אוטומציה
אבל אין צורך להביט לעתיד, כל מי שקורא את הטקסט הזה כבר רואה את השינויים בפועל סביבו. כבר עכשיו מתקיימת אוטומציה, רובוטיקה ותהליכים אחרים שמחליפים עבודות אנושיות - מהקופאית בסופר ועד סוכן הנסיעות. אנו רואים לנגד עינינו את השינוי המתרחש בעולם העבודה.
מציאות זו נחקרה ואוששה במחקרים רבים בנושא ובדו"חות של מאות גופים שונים. ב-2019 לבדה הוציאו דו"חות מחקריים בנושא משרד העבודה והרווחה, האיחוד האירופי, הממשל האמריקאי, הבנק העולמי ועוד. לא צריך להרחיק, התהליכים מתרחשים כבר בהווה. לדוגמה, באחד המחקרים בתחום (של חברת Burning Glass), נבדקו הדרישות של מעסיקים בהווה, בין היתר, באמצעות בחינה של 150 מיליון הודעות דרושים.
הממצאים של המחקרים השונים ברורים למדי - הם מצביעים על מספר יכולות ליבה שהופכות לחשובות יותר ויותר ככל שעובר הזמן.
בין היתר ניתן למנות ביניהן: יצירתיות, חשיבה ביקורתית, תקשורת בין אישית, יכולת גבוהה של עבודה בצוות, ניהול פרויקטים, ראיה רחבה של תמונה העולה משורה ארוכה של נתונים, ניהול מידע ואוריינות טכנולוגית.
הצד האפל של מקצועות המחר
אבל המחקרים האלה גם מלמדים מה קורה כשלא מפתחים את היכולות האלה – את הצד האפל של מקצועות המחר. בתחומים בהם לא נדרשים כישורים גבוהים, קיימות יותר ויותר משרות חלקיות ויותר ויותר משרות בשכר נמוך וללא יציבות תעסוקתית. בשנים האחרונות שוק העבודה הופך לקוטבי יותר – הוא מתגמל מאוד את בעלי הכישורים הגבוהים ומשאיר הרחק מאחור את חסרי הכישורים.
הנתונים שעולים מהדו"חות והמחקרים האלה מלמדים כמה חיוני להכין את ילדינו למחר ולא לאתמול. ומה קורה בפועל? היכנסו לבית ספר יסודי או לחטיבת ביניים בישראל ומיד תבינו. המקצועות והתכנים יהיו לכם מוכרים – הם כמעט זהים למה שלמדתם בעצמכם לפני כמה עשורים. משרד החינוך כן זז קדימה – הכיתות יפות יותר ונעימות יותר וקיימת יותר מודעות לזכויות הילד, ללקויות למידה ואפילו לאושר ולפסיכולוגיה חיובית. אבל ברמת התכנים כמעט ואין שינוי. למה? שמרנות.
אני מסייע לבן שלי ללמוד לבגרות ונדהם לגלות כמה קל לי – זה בדיוק אותו החומר שאני למדתי. עברו כמה עשורים ועולם על מקומו עומד – הוא לומד לשנן מתוך ספרי הלימוד את החומר שהגדירו לו מראש. מדהים איך הצלחנו לקלוע בול למה שמקצועות המחקר אינם דורשים. במקום פרויקטים של למידה עצמאית, תהליכים שדורשים עבודה בקבוצות, גילוי יצירתיות וניהול מידע - הוא משנן מספרי לימוד את אותו החומר שאני למדתי.
בדקו עם ילדיכם, האם הם לומדים ניהול פרויקטים, יזמות ויצירתיות, חשיבה ביקורתית וניתוח נתונים, ותתפלאו לגלות שכל מה שמוגדר כמקצועות המחר כמעט ולא מופיע במערכת השעות של רוב בתי הספר.
למרות זאת, אפשר להתאים את המערכת ולבנות מבחנים שדורשים סוג שונה של עבודה, אפשר לכוון את הלמידה למיומנויות המחר ואפשר גם להמשיך ללמד את לימודי האתמול. אפשר, אבל ברור לגמרי מה המערכות שלנו בחרו לעשות.
הכותב הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. וכן מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר