לנשום בלב העיר: אסור לוותר על הריאות הירוקות

בימים האחרונים פורסם כי עיריית ת"א עומדת לבנות ביה"ס על גינת לוינסקי – ה"ריאה הירוקה" היחידה באזור דרום ת"א. המהלך הינו תוצר של מחסור בשטחי בנייה והוא מעלה את הצורך להדגיש את חשיבותן של ריאות ירוקות, גם בתוך מציאות עירונית צפופה. בישראל למעלה מ-90% מהאוכלוסייה חיה בערים. סגנון החיים העירוני והעובדה שחלק משמעותי מפעולות היצור התעשייתי והפעילות המסחרית מתרחשות בערים, גורמות לכך שהערים הן מוקדים עיקריים לצריכת משאבים וליצירת מזהמים.

"ריאה ירוקה" היא כינוי לשטח פתוח בתחומי שטחים עירוניים בנויים, כדוגמת פארקים וגינות ציבוריות. בתחומים אלה, העצים והצמחים מתפקדים כ"ריאות ירוקות" של העיר – הצמחייה שלהם קולטת את הפחמן הדו-חמצני הנפלט בסביבת העיר ופולטת לאוויר חמצן וכך השטחים הירוקים מסייעים לטהר את האוויר בעיר, בדומה לריאות המטהרות את גוף האדם. הן חשובות גם בשל הצורך במניעת שחיקת הקרקע, ספיגת מי גשמים ושיפור הניקוז. העצים סופגים מזהמים וגזי חממה, מספקים הצללה וכן תורמים להפחתת החום העירוני (עץ אחד מסייע להפחתת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות), מהווים מחיצה לרעש ומקשרים בין העיר ובין בתי גידול חקלאיים או טבעיים מחוץ לעיר. בהיבט החברתי, שטחים אלה מאפשרים עיסוק בפעילות ספורטיבית חינמית ומקום מפלט ומרגוע מלחצי והמולת העיר: הם מאפשרים לתושבים להימצא בסביבה ירוקה וכך "לנוח" מהנוף האופייני לעיר – אבן, בטון ואספלט. גינות ציבוריות מהוות מוקד מפגש קהילתי המפחית את הניכור העירוני. כל אתר טבע עירוני טומן בחובו עושר נושאים שיכולים לשמש לחוויה ולימוד לרווחת תושבי העיר.

פארק הירקון. ריאה ירוקה בתל אביב צילום: אוראל הכהן

גם העצים הנטועים לאורך המדרכות – כאשר הם מותאמים לסביבה ומקבלים בית גידול מספיק רחב – מהווים חלק משמעותי מחוויית המשתמש (קרי הולך הרגל, רוכב האופניים וכו'). אחד מהמרכיבים המוסכמים שהופכים רחוב לעירוני, נעים והליכתי היא צמחייה ירוקה המותאמת לאזור. העובדה שעצי הרחוב פזורים בכל רחובותיה של העיר מעניקה לעצים משקל וחשיבות, בשל היותם מעין "נציגי היער" הסמוכים לכל תושב.

ואולם, מכיוון שהערים גדלות, הן זקוקות לשטחים נוספים לשימושי קרקע שונים והשטחים הפתוחים הם עתודות הקרקע עליהם ייבנו בעתיד אזורי מגורים, מסחר, מגרשי חניה, כבישים ועוד. גורמים שונים בעיר – יזמים, קבלנים ובעלי קרקעות – מעוניינים לזרז את הבנייה בשטחים אלה, במטרה לגרוף רווחים גדולים וכך קורה שבערים רבות בעולם, השטחים הירוקים הולכים ומצטמצמים. יתרה מזאת, טבע עירוני נמצא תחת לחץ גובר בסביבות עירוניות; זיהום ונזקים מכניים מאיימים על קיומם וחיוניותם. כאשר תוכניות בנייה והגדלת צפיפות לא לוקחות בחשבון תשתיות קיימות ויכולת הקיבולת שלהן כשמוסיפים עליהן תשתיות נוספות, אין ספק שייווצרו הצפות ושיטפונות כפי שנוכחנו בימים האחרונים. בלי מחשבה מעמיקה ומקדימה על חלחול טבעי כפתרון למי נגר וכיסוי כל טיפת קרקע בבטון ואספלט – תופעות אלה יחזרו על עצמן כל פעם מחדש. תוכניות רבות שהממשלה העבירה בשנים האחרונות דורסות ריאות ירוקות ומסדרונות אקולוגיים ויש צורך בשינוי מסלול במחשבה התכנונית לאור המשבר האקלימי שקורה בכל העולם.

בדור האחרון גוברת המודעות לחשיבות השטחים הירוקים. תכנון עירוני מתאים ולחץ ציבורי של התושבים מסייעים בשמירה עליהם. השמירה על השטחים הפתוחים בתוך ומחוץ לעיר חשובה במיוחד במדינה קטנה וצפופה כשלנו: שטחה קטן, מרבית אוכלוסייתה עירונית, ורוב תושביה מרוכזים במרכז הארץ. התפשטות השטח הבנוי באזורי הערים מהיר ביותר, והשטחים הירוקים הולכים ומצטמצמים. הגנה על שטחים פתוחים במסגרת הליכי התכנון כוללת בעיקר תסקירי השפעה על הסביבה, נספח נוף סביבתי, חוות דעת סביבתית וכדומה, כלים תכנוניים משמעותיים (ולא היחידים) בהכוונת שימושי הקרקע העירוניים. על כן למרות החשיבות בהקמת ביה"ס חדש באזור, אל לנו להזניח את הכלים והתכנון הנכון כדי לשמר ריאות ירוקות בערים ההולכות ונהיות צפופות.

רועי ששון, עו"ד, צוער בתכנית הצוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני, מבית שותפויות רוטשילד בשיתוף משרד הפנים ומינהל תכנון