פרויקט הלייזר הצה"לי יוצא לאור: 3 מערכות ליירוט רקטות, פצצות מרגמה ורחפנים

מנהלת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון (מפא"ת) השיגה פריצת דרך בפיתוח לייזר רב עוצמה, שיוכל ליירט איומים אוויריים. כך הודיע היום (ד') משרד הבטיחון.

במערכת הביטחון מנסים כבר שנים לפתח לייזר רב עוצמה, שיוכל ליירט רקטות ואיומים אחרים, בהשקעה מצטברת של מאות מיליוני שקלים. בשנות ה-90 מימנה ישראל חלק מפיתוח מערכת הנאוטילוס האמריקאית, במטרה להשתמש בה ליירוט הקטיושות ששיגר חיזבאללה לעבר יישובי הצפון. אך הפרויקט ננטש, לאחר שהתברר שקצב ועוצמת הלייזר שלו אינם גבוהים מספיק, ושהלייזר הכימי שעליו הוא מתבסס, רעיל מדי לסביבה.

הפיתוח החדש מבוסס על לייזר חשמלי, שאמור להניב עוצמה של כ-100 קילוואט, הרף הנדרש להשמדה ממרחק של קילומטרים של רקטות, פצצות מרגמה, רחפנים וטילי נ"ט. עם זאת הלייזר בעוצמה זו נבחן עד כה רק במעבדה, ורק השנה הוא יוצב לראשונה בשדה ניסוי בדרום, לבחינת יכולותיו בתנאי שטח.

הדמייה של פרויקט הלייזר רב העוצמה הצה"לי הדמיה: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

את מערכות הלייזר מפתחות עבור משרד הביטחון רפאל ואלביט, והן מבוססות על לייזר שפיתחה אלביט, והתאמות לשימושים השונים. לפני כשנה וחצי הצליחו החברות להדגמים לראשונה לייזר בעוצמה של כמה עשרות קילוואט, על בסיס חיבור של מספר אלומות לייזר בעוצמה פחותה, והכוונתן יחד אל המטרה.

כעת מפותחות שלוש מערכות לייזר:

• לייזר קרקעי: ישמש כמשלים למערכת כיפת ברזל, ויהיה הראשון שיתחיל בניסויים. המערכת, שעליה אחראית רפאל, תיבחן במחצית השנייה של השנה, ואם תוכיח את עצמה בניסויים, ייתכן שתוצב כבר בסוף 2020 בדרום, לבחינת יכולותיה מול ירי אמיתי של החמאס.
  

הדמיית הפרויקט הדמיה: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

• לייזר נייד: יוצב בנגמ"ש או במשאית עם יכולות שטח, וילווה כוחות מתמרנים. המטרה שהמערכת תוכל להגן על כוחות בשטח של 4-3 ק"מ. גם על המערכת הזאת אחראית רפאל, והיא צפויה להיבחן ב-2022.
  

•  לייזר מוטס: יותקן במטוס הרקולס, ואמור לשמש ליירוט אווירי של רקטות וטילים. יירוט מהאוויר אמור לעקוף את אחת המגבלות העיקריות של הלייזר, חוסר יכולתו לפעול דרך עננים. על הפרויקט הזה אחראית אלביט, והוא צפוי להגיע לניסויים ב-2024.
  

"הלייזר עדיין לא יוכל להחליף את מערכת כיפת ברזל", אמר היום בתדרוך עיתונאים ראש מו"פ במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם. "גם אם המערכת שאנחנו מפתחים תעמוד בציפיות שלנו, עדיין לא תהיה לה עוצמה ליירט כל רקטה. המטרה היא מערכת שתעבוד לצד כיפת ברזל, תחסוך שימוש במיירטי הטמיר, ותהיה זולה בהרבה. כל ירי של לייזר זה דולרים בודדים, וביחס עם עלויות ההפעלה אלפי דולרים בודדים. מדובר בכלכלת מלחמה חדשה, שבה היירוט זול מהרקטה שמשוגרת לעבר ישראל. הצבת מערכות לייזר קרקעיות גם בצפון וגם בדרום תעלה כמה מאות מיליוני שקלים, כאשר ההשקה בהצבת המערכות תתאזן בהוזלת עלויות היירוטים".

לפי ההערכות מחירו של כל מיירט טמיר, לשם השוואה, עומד על 60-50 אלף דולר. עם זאת, עלות הצבת המערכות עדיין לא תוקצבה בידי משרד הביטחון, וצה"ל טרם פרסם דרישה מבצעית למערכת יירוט בלייזר.

הלייזר לא יוכל להחליף את מערכות היירוט הקיימות, כולל שרביט קסמים טילי החץ, משום שכדי ליירט טילים כבדים ומהירים יותר, יש צורך בעוצמה של 1,000 קילוואט, שבמערכת הביטחון מעריכים שגם בתסריט החיובי ביותר לא תהיה זמינה לפני סוף העשור. בנוסף מתקשה לייזר לתפקד בחורף ובתנאי אובך, שגורמים לו להתפזר ולאבד מיעילותו. גם ימים חמים פוגעים ביעילותו. בנוסף דורשות המערכות יכולת ייצור ואגירת חשמל גדולה, פי 5 מעוצמת הלייזר שנועד לפגוע במטרה.

"פריצת הדרך היא שהצלחנו להפיק קרן לייזר בקוטר של מטבע של שני שקל, למרחק כמו מתל אביב להרצליה",  אמר דובי אוסטר, ראש מחלקת אופטרוניקה במפא"ת. "האתגר הוא להיות מסוגל לעקוב אחרי המטרה, ולשגר את הלייזר ברציפות לכמה שניות, שבהן הוא ישמיד את המטרה, באמצעות פגיעה בראש הביות, בראש הנפץ, או בכנפוני ההיגוי, תלוי בסוג המטרה".

יצוין כי פרויקטים מקבילים מפותחים כיום בארה"ב, בסין, ברוסיה, בגרמניה ובבריטניה. האמריקאים היו הראשונים שהכניסו לשירות מבצעי מערכת לייזר רב עוצמה, המותקנת כבר בכמה מספינות הצי האמריקאי, מסוגלת להפיק 60 קילוואט, ולפתוח בספינות קטנות וברחפנים.