משרד האוצר: הגירעון ב-2019 היה 3.7% מהתוצר - גבוה בהרבה מהיעד של 2.9%

מאומדן ראשוני שמפרסם בשעות הערב (ב') משרד האוצר עולה כי הגירעון בשנת 2019 הגיע לגובה של 52.2 מיליארד שקל, שהם 3.7% מהתוצר, זאת בעוד שהתכנון המקורי של האוצר היה גירעון של 2.9% מהתוצר שהם 40.2 מיליארד שקל.

כזכור, התקציב לשנת 2019 אושר בשלב מוקדם בשנה שלפני כן לאחר שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון ביקשו להבטיח את יציבות הקואליציה. למעשה, הגירעון חרג בכ-12 מיליארד שקל מהתכנון המקורי, זאת למרות שבתחילת השנה התלוננו כחלון ואנשיו כי האזהרות בתקשורת הכלכלית מוגזמות וטענו כי אלו יתבדו. כבר בתחילת השנה היה ברור לאוצר כי לא יעמדו ביעד המקורי, אולם העריכו כי הגירעון יהיה נמוך מעט מגובהו הנוכחי.

שר האוצר משה כחלון צילום: אוראל כהן

בצד ההוצאה נרשמה חריגה של כ-3 מיליארד שקל - בעוד שבתקציב המקורי תוכנן להוציא 396.9 מיליארד שקל, בפועל הוציאו משרדי הממשלה 399.8 מיליארד שקל. ניתוח הוצאות משרדי הממשלה מעלה כי נרשמה חריגה הן במשרדים האזרחיים (7.1% במקום 6%) וכן בהוצאות הביטחון (2.9% במקום 1.7%).

בחינת ההוצאות הממשלה על פני השנה מראה כי בחודש ינואר 2019 נרשמה החריגה הגבוהה ביותר בהוצאות (גידול של 25.3% בהשוואה לינואר שלפני כן) זאת על רקע הטענות כי בדצמבר 2018 נדחו הוצאות רבות בכדי שכחלון, שחשש מהביקורת הציבורית יוכל להתהדר בכך ששנת 2018 הסתיימה עם עמידה ביעד הגירעון.

בינתיים, דו"ח מבקר המדינה בנושא קוצץ באופן משמעותי למורת רוחם של גורמי המקצוע. בחודשים האחרונים במהלך 2019 נרשם ריסון משמעותי של הוצאות הממשלה (עם גידול של בין 6.3%-7.5% בהשוואה לשנה שעברה בעוד שהתכנון המקורי היה של 6.1% בלבד).

בצד ההכנסות ממסים נרשם פער של כ-9 מיליארד שקל מהתכנון המקורי. בעוד שבאוצר בנו על הכנסות של 356.7 מיליארד שקל, בפועל הכנסות המדינה עמדו על 347.6 מיליארד שקל. כ-6 מיליארד מהפער נובע מהכנסות ממסים נמוכות מהצפוי, וכ-3 מיליארד שקל מהפער נובע מ"הכנסות אחרות" שעליהן התבססו באוצר, כמו הכנסות ריבית או הכנסות מחברות שונות בבעלות המדינה. נתוני המגמה מצביעים על גידול בגביית המסים בשיעור של 4% מתחילת שנת 2019. בשנים קודמות נרשמה מגמה של כ-7%.