בלי רכב חברה, מבוקשים ועם שכר יותר גבוה - העשור של העובדים בהייטק

בתחילת העשור, בשנת 2011 השכר הממוצע בתעשיית ההייטק היה 20,787 שקלים בחודש. השכר טיפס בהתמדה והגיע בשנת 2015 ל-23,607 שקל בחודש בממוצע והעלייה המשיכה עד סוף העשור עד שב-2019 השכר הממוצע בתחום עמד על לא פחות מ-28,050 שקל בחודש. השכר הגבוה בהייטק קשור קשר ישיר לביקוש לעובדים ולכניסתן של ענקיות מחו"ל שמעלות את הרף.

	מקור: אתוסיה

בסוף העשור התייצב הגידול במשרות הפנויות על כ-20% בשנה, נתון שמראה שהשוק צומח וצריך עובדים חדשים. מבחינת מספרים, מדובר על לא פחות מ-16,095 תקנים פתוחים ב-2019, לעומת 10,055 באמצע העשור (2015) ו-4,584 בתחילתו (2011).

השנה דיווחה רשות החדשנות כי שיעור עובדי ההייטק מסך השכירים הגיע לשיא של עשור וחצי, כאשר 8.7% מהשכירים בישראל עובדים בתחום. לפי נתוני הרשות, באמצע 2019 מספר השכירים בענף ההייטק הגיע ל-307 אלף.

״כשמסתכלים על התעשייה שלנו שיש בה 300 אלף עובדים, זה לא הרבה במבט גלובלי, זה בערך מספר המהנדסים האיכותיים שמסיימים את לימודיהם בהודו בכל שנה. אם כסף צריך לפגוש טכנולוגיה ישראל לא תמיד תישאר סטארט-אפ ניישן. אנחנו כבר כמה עשורים מוכרים טכנולוגיה החוצה. אם רק נייצא טכנולוגיה ושום דבר לא יבשיל ויישאר בישראל אז בסופו של דבר ישראל מתייבשת. מדובר בתהליכים שכבר התחילו. צריך לפתור את המחסור בעובדים ונותנים לזה מענה באמצעות כניסה של מגזרים מוחלשים לשוק ההייטק, חרדים, ערבים ועוד אבל בסוף היום זה רק אתגר אחד של התעשייה", אומר אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה.  

2. הביקוש לעובדים גדל

מספר המשרות הפנויות כאמור גדל בהתמדה. נתון נוסף שמראה את הביקוש הרב ואת האטרקטיביות של הענף לעובדים חדשים הוא שיעור העובדים המגוייסים מכלל העובדים בתחום. אם בתחילת העשור, 2011, היו 10.5% עובדים חדשים מכלל הענף הרי שב-2015 היה שיא של 18.5% וב-2018 ו-2019 שיעור העובדים המגוייסים עמד על 7% ו-9% בהתאמה. נתון שמשלים את התמונה מצב הביקוש לעובדים בהייטק הוא שיעור העוזבים מרצון.

מקור: אתוסיה

אחוז העובדים המתפטרים ממקום העבודה הוא אינדיקציה למצב השוק שכן כאשר עובדים מרגישים בטוחים שהם יוכלו למצוא עבודה חדשה או לשפר תנאים הם נוטים יותר לעזוב מקומות עבודה מאשר כשיש מחסור או מצב של חוסר ודאות. לאורך העשור ניתן לראות עלייה בשיעור העוזבים מרצון בחברות ההייטק. בתחילת העשור עמד שיעור העוזבים על 7%, באמצע העשור על 13.5% וב-2017 על 16%, הנתון הגבוה ביותר בעשר השנים האחרונות. בשנתיים האחרונות ירד שיעור העוזבים מרצון ל-13% ב-2018 ו-11% ב-2019.

כשנשאלו העובדים בהייטק מדוע עזבו את מקום העבודה 18% ענו שבגלל האתגר הטכנולוגי, 15% אמרו שהרגישו תחושת מיצוי ו-13% עזבו בגלל אי שביעות רצון מהשכר והתנאים הסוציאליים בענף.

3. ההייטקיסטים ויתרו על הרכב וקיבלו יותר זמן פנוי

בתחילת העשור רכב חברה הייתה הטבה סטנדרטית, אפילו סמל סטטוס, בקרב עובדי ההייטק, אך שינוי ההטבה במסגרתה עלות הרכב נגרעת מהמשכורת הובילה לכך שהיא הפכה לפחות כדאית. בתחילת העשור 80% מהעובדים בהייטק ביקשו רכב חברה. בסופו - פחות מ-20% מעובדי ההייטק ביקשו רכב מהחברה בה הם מועסקים. זה עדיין מספר גבוה שכן לפי הלמ"ס שיעור העובדים בישראל להם כלי רכב ממקום העבודה הוא פחות מ-9%.

גם ארוחות הצהריים של ההייטקיסטים השתדרגו בעשור האחרון. אם ב-2010 תן ביס וסיבוס היו יחסית בתחילת הדרך ועובדים קיבלו פחות מ-300 שקל בחודש בממוצע להזמנות, הרי שהיום, עובד ממוצע בהייטק מקבל 900 שקל בחודש ויותר להזמנות אוכל.

עובדי הייטק, ברוטשילד, התן ביס והסיבוס גדלו ל-900 שקל בממוצע להזמנות צילום: עמית שעל

המודעות והדרישה לאיזון רב יותר בין הבית לעבודה הוביל לכך שבמהלך העשור מספר ימי החופשה השנתיים של ההייטקיסטים עלה. יש גם חברות שביטלו לחלוטין את ההגבלה על ימי החופש. בשנת 2010 מספר ימי החופשה הממוצע להייטקיסט היה 15 אך במהלך העשור נוספו עוד שלושה ימים בממוצע והעובדים יתחילו את 2020 עם 18 ימי חופשה. אותם הייטקיסטים גם יעבדו פחות שעות במהלך היום. אם ב-2010 יום העבודה הממוצע של עובד הייטק היה 12 שעות, בתחילת העשור הנוכחי הוא עומד על 10.5 שעות.

עוד הטבה שהתרחבה משמעותית בעשור האחרון קשורה בעולם הגיוסים. אם ב-2010 עובדי הייטק תוגמלו בסכום של מקסימום אלף שקלים על מבצעי "חבר מביא חבר", היום חברות הייטק מעניקות לעובדים שמסייעים בגיוס של חברים סכומים גבוהים משמעותית: אלפי שקלים בונוס לחבר שנקלט, חבילות טיסה מפנקות ועוד.

4. הכל טוב אבל לא עבור הנשים

תחום שנותר בעייתי בעשור האחרון הוא תעסוקת הנשים בטק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק כשליש מעובדי התעשייה ב-2018 היו נשים, 109,400 לעומת 212 אלף גברים. ב-2017 הנתונים היו כמעט זהים, עם כ-104 אלף נשים לעומת 198 אלף גברים עובדים בתחום, הנשים היו כ-34% מכלל העובדים בענף. גם באמצע העשור, ב-2014, הנשים היו 35.5% מכלל העובדים בתעשייה הטק. הנתונים מלמדים שלא חלה עלייה משמעותית בשיעור הנשים בתעשייה לאורך העשור.

מקור: אתוסיה

גם כאשר בוחנים את המקצועות בתוך ההייטק, רואים שיש מעט נשים בכל הקשור בפיתוח תוכנה ובמקצועות החומרה, והן נמצאות יותר בעולמות השיווק וה-HR. מנתונים שאספה אתוסיה ניתן לראות שנשים מהוות 75% מהעובדות בתחום ה-HR, כמחצית מהעובדים בתחום ה-UI ועיצוב המוצר הן נשים וכ-68% מהעובדים בתחום המארקום הן עובדות. לעומת זאת, רק 9% ארכיטקטיות התוכנה הן נשים ורק 12% ממהנדסות המערכת.

בנוסף, הנשים המעטות שנמצאות בהייטק מרוויחות פחות המגברים. לפי נתוני משרד האוצר מ-2019, ברמת השכר הנמוכה בתחום, שעומדת על אלפי שקלים בחודש, נשים מהוות 60% ממקבלי השכר ואילו ברמת השכר הגבוהה ביותר, שעומדת על 40 אלף שקלים ויותר, נשים מהוות 13% בלבד ממקבלי השכר. הנתונים הללו אינם ייחודיים רק לתחום הטק, והם דומים לאלה שבשאר ענפי המשק, אם כי קיצוניים יותר. לפי משרד האוצר, קיימת בתעשיית הטק תופעה המכונה ״קנס אמהות״ המביאה לכך ששכרן של נשים עם ילד אחד נמוך ב-9%, וב-15% לאישה עם שני ילדים. ילדים אינם משפיעים כך על שכרם של גברים בתחום.

בעשור האחרון נושא שילוב הנשים בהייטק עלה לדיון הרבה יותר מבעבר והמודעות לבעיות של נשים בתחום עלתה. עם זאת, "עדיין לא רואים את זה במספר הנשים העובדות בתחום", אומרת ענבל אורפז, אסטרטגית בתחומי הסטארט-אפים והחדשנות והמייסדת של #אישהבהייטק, יוזמה לקידום תעסוקת נשים בהייטק. "לשינוי השיח יש משמעות והגברת המודעות מחלחלת לשטח. למשל, מי שמארגן כנסים היום יודע שהוא צריך לדאוג שיהיו גם נשים בפאנל אחרת תופנה כלפיו אצבע מאשימה שהוא לא נותן ייצוג לנשים. יש שני כיוונים שצריך להסתכל עליהם - איך מגדילים את מספר המועמדות מצד אחד, ואיך משמרים נשים שכבר נכנסו לתעשיית ההייטק מצד שני. נקודה שבה רואים עזיבה של נשים זה ילד ראשון. יש נתונים מאוד ברורים בנושא והרבה חברות עוד לא מודעות לזה. כבר יודעים לדבר על זה שאין נשים בהייטק אבל על הגורמים והסיבות יש עוד דרך ארוכה להעלאת המודעות ולפיתוח כלים לטיפול בזה. אם למשל הבעיה היא של אימהות, אז צריך ליצור יותר איזון עבודה-בית. יש מחיר להורות, בטח בהייטק שבו שעות העבודה ארוכות ויש הרבה נסיעות לחו״ל. נשים אומרות שהן מרגישות שהן צריכות להיות אחת מהחבר׳ה כדי להתקדם, והסביבה עדיין מאוד גברית במהות שלה״.

5. מפיתוח מובייל, דרך סייבר ל-Full Stack - המקצועות המבוקשים

את הטרנדים השונים בתחומי העניין של תעשיית ההייטק ניתן לראות דרך הביקוש למקצועות השונים בתעשייה והשינוי שלו במהלך העשור. ב-2018 הקפיצה הגדולה ביותר בביקוש הייתה למפתחי Full Stack, עלייה של 18%. באותה השנה, נרשמה צמיחה של 13.5% בביקוש למפתחי חומרה, 13% בביקוש למפתחי צד שרת ו-11% לאנשי טכנולוגיות מידע.

שנה לפני כן, ב-2017, הגיע תחום הסייבר לנקודת רתיחה, עם עלייה של יותר מ-47% בביקוש למהנדסים. הביקושים הגואים בלטו גם בתחומים כמו פינטק, בלוקצ'יין ובינה מלאכותית. גם בתחומי Digital Health חל גידול של 23% בביקוש למהנדסים. זינוק גדול במיוחד נרשם באותה השנה בביקוש למפתחים בתחום הביג דאטה (עלייה של 70%) ובאבטחת מידע עם גידול של 45% במספר המשרות שנפתחו.

ב-2016 מרבית הגיוסים הופנו לתחום הפיתוח – פיתוח תוכנה (19%), פיתוח לאינטרנט (18%) ופיתוח למובייל (16%). עלייה משמעותית בביקוש (11%) נצפתה גם בתחום טכנולוגיות המידע (IT). הגידול בביקוש לאנשי פיתוח הביא עמו באופן טבעי גם לעלייה בביקוש בתחום בדיקות תוכנה (10%). תחום החומרה חווה היפוך מגמה - בשנת 2015 חלה עלייה בביקוש ב-3%, לעומת שנת 2014 בה נמדדה ירידה של 7% בביקוש למפתחים בתחום החומרה. היפוך המגמה נובע בין היתר בעלייה בכמות הסטארט-אפים המפתחים חומרה בתחום ה-IOT ובתחום המכשור הרפואי.

בשנת 2014 תחומי הפיתוח לאינטרנט ולמובייל רשמו זינוק אדיר בביקושים לעובדים, בשיעורים של 20% ו-22% בהתאמה. בתחום פיתוח התוכנה נרשם גידול מרשים של 13% בביקוש לעובדים, וגם בתחום הקליניקה והרגולציה נרשם גידול יפה בביקוש (9%).

בתחילת העשור, בשנת 2012, העובדים המבוקשים ביותר היו מפתחי התוכנה למובייל, לסביבות פיתוח של אנדרואיד ואייפון. עובדים אלה הובילו את הביקושים לעובדים, עם עליית שיא של למעלה מ-25% בהשוואה לשנת 2011. גם בתחומי פיתוח התוכנה ופיתוח ווב חלה עלייה בביקוש של 12% ו-14% בהתאמה. לעומת זאת, באותה השנה הביקוש למפתחי חומרה ירד ב-10% ובתחום משאבי האנוש חלה צניחה של 25% בביקוש לעובדים.