נתניהו ייאחז באפליה כלפיו, אך בג"ץ יחכה בפינה

בחצות נסיכים הופכים לצפרדעים, בגלל שבאגדות אין להם את מנגנון החסינות. אתמול בחצות היה נתניהו הופך מנסיך לצפרדע. מראש ממשלה־נאשם ל"סתם" נאשם, אלמלא החסינות.

לפי החוק אין לחבר כנסת חסינות, אלא אם הוא מבקש אותה מוועדת הכנסת בתוך 30 יום מהרגע שכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת. אתמול בחצות פקעו 30 הימים. בקשת החסינות נותנת לנתניהו אורכה עד לדיון בה בוועדת הכנסת.

ואם הוועדה מאשרת, נדרשת מליאת הכנסת לאשרה. ואם נתניהו צולח שתי מהמורות אלה, ימתין לו הבג"ץ ושם סיכוייו אפסיים, מהטעם הפשוט שחסינות לא נועדה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים, אלא להגן על נבחרי ציבור מפני התנכלות ופגיעה בעת מילוי תפקידם.

בנימין נתניהו בנאום החסינות צילום: אי פי איי

נקי, רק אם הם "מלוכלכים"

נתניהו זכה להגנת בג"ץ כשהתבקשה הסרת חסינותו לאחר שחשף במהלך דיון בכנסת ביוני 1995 מסמך סודי – "עקרונות הסדרי הביטחון לסורים". "היתה זו תגובה ספונטנית לטענה שהועלתה, כאילו המסמך לא קיים והוא אינו אלא 'בלוף'", הגן עליו אז הנשיא אהרן ברק, "הקראת המסמך אינה אירוע העומד בפני עצמו. הפעילות המותרת של חבר הכנסת נתניהו היא נאומו בכנסת בענייני המשא והמתן לשלום עם הסורים. הגילוי הבלתי חוקי של המסמך הוא סיכון טבעי שלפניו ניצב הנואם..."

מה לזה ולאישומי השוחד והפרת האמונים. מה לזה ולמתנות בשווי מאות אלפי שקלים שהכשרתן היתה מאפשרת לכל איש ציבור, מראש עיר ועד רגולטור, מפקיד שומה ועד הבוחן במשרד הרישוי, לקבל מתנות במאות אלפי שקלים. ובלשונו של הנשיא מאיר שמגר בעניינו של סגן השר רפאל פנחסי: "מעשים של רישום כוזב, ניסיון לקבלת דבר במירמה והצהרה כוזבת אינם בגדר מעשים שעליהם ניתן לפרוס את סוכת המגן של החסינות".

סחבת הבחירות שגזר עלינו נתניהו מרחיקה את הדיון הצפוי בוועדת הכנסת. בגלל שאין ועדה ולא הוחלט על הקמתה, ובגלל שהיועץ המשפטי של הכנסת מסרב להכשיר תחליפים בגלל הפונקציה ה"מעין שיפוטית" של הוועדה. והפונקציה הזו מכשירה גם את התערבות בג"ץ שלא נוטה להתערב בהחלטות הכנסת, אלא אם מדובר בהחלטות שיפוטיות שנוגעות לזכויות וחובות חברי כנסת.

נשיאת העליון אסתר חיות צילום: אלכס קולומויסקי

הדיון בבקשה החסינות הוא משפטי מפני שעל הבקשה להישען על אחת מהעילות הקבועות בחוק החסינות. יש ארבע כאלה. שלוש אינן רלבנטיות. הראשונה, החסינות המהותית שלא חלה, כי אין קשר בין אישומי נתניהו לבין מילוי תפקידו; השלישית והרביעית מתמקדות באינטרס הציבורי במתן החסינות שגובר על חומרת העבירה. גם לאלה אין תחולה כשמדובר בשוחד, החמורה בעבירות טוהר המידות.

נותרה העילה השנייה, היחידה שראש הממשלה יכול להיאחז בה: חוסר תום לב או אפליה מצד רשויות התביעה. מהרגע שהיועץ המשפטי לממשלה דחה את טענותיו בשימוע והודיע על כתבי האישום, מפמפמים נתניהו, שריו, דובריו ועיתונאיו את עילת ההגנה הזו. מפני שזו הדרך היחידה של נתניהו לנרמל את האבסורד שלפיו נאשם בפלילים מתעקש להישאר ראש הממשלה ולדרוש שוב את המנדט להרכבתה.

האמון שהוא דורש מותנה באי האמון ביועץ ובפרקליטות. הוא נקי רק אם הם "מלוכלכים". הוא זכאי רק אם הם אשמים. ואת הטענה הזו הוא יגרור כעת לא רק למערכת הבחירות אלא גם לוועדת הכנסת. אבל, יש הבדל בין שתי הזירות. כדי להסית את ה"בייס" מספיק לזרוק את הבוץ, בוועדת הכנסת צריך להוכיח שיש בכלל בוץ. להביא ראיות לרדיפה, לאכיפה בררנית, לחוסר תום לב, לשיקולים זרים ברשויות התביעה. אז נכון שזה יכול לעבור את ועדת הכנסת וגם את המליאה אם יימצאו מספיק חברי כנסת שיקנו את הטענה, בג"ץ בטוח שלא יקנה אותה.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא

היום השחור מחכה

וצריך לחזור לרגע לאפשרות שוועדת הכנסת ואולי גם המליאה יאשרו את החסינות. המשמעות היא לא פחות מנוראה. המשמעות היא שהרשות המחוקקת במדינת ישראל מאמצת בהחלטה רשמית את הטענה שהיועץ המשפט והפרקליטות בישראל רודפים ראש ממשלה ותופרים לו תיקים. ומה יגידו אזובי הקיר, עשרות הפוליטיקאים וראשי הערים שהואשמו כאן בפלילים. למה, רק לנתניהו תופרים כאן תיקים. הוא הנרדף היחידי?

כמובן שאין ראיות לתפירה כזו. וקשה שבעתיים לקנות את התזה כשמדובר במנדבליט, הבית"ריסט, הדתי, שסגר לנתניהו שני תיקי שוחד וחילץ אותו מתיק הצוללות. אבל אצל הביביסטים המבחן פשוט יותר: יש אישום – יש רדיפה. מש"ל. וזה עובר בהפגנת התמיכה ברחבת המוזיאון, ברשתות שאוכלות מכפו של יאיר נתניהו, אפילו במרכז הליכוד כולל גדעון סער. אבל אם זה ייצא גם בחתימת כנסת ישראל זה יהיה אחד מימיה השחורים ביותר של הדמוקרטיה כאן. ונקווה שגם הסיפור הזה לא יהיה תלוי בסוף בליברמן.

אם נתניהו לא היה מגיש את בקשת החסינות, כתב האישום היה מוגש בשבוע הבא לבית המשפט המחוזי בירושלים. עכשיו הוא מרוויח דחייה לכמה חודשים כשהמלחמה כעת עוברת לקלפי ועל כל הקופה. אם יקבל 61 מנדטים ומעלה יקשה על נשיא המדינה שלא להטיל עליו את המנדט להרכבת הממשלה, קל יהיה לו לקבל את החסינות המיוחלת וקל יותר יהיה לחוקק את פסקת ההתגברות שתשמיד את הבג"ץ שישמיד את החסינות. ואתא כלבא, ונשך לשונרא, דאכלא לגדיא. והדמוקרטיה הישראלית תמשיך בדרכה אל השוחט.