תחזית הלמ"ס: הצמיחה תקועה בהווה

אתמול, כמו בסוף כל שנה אזרחית, הלמ"ס הציגה תחזית צמיחה למשק. בניגוד להערכות הרווחות לצמיחה של כ־3% - ובסתירה למי שניבא רמות קרובות יותר ל־2.5% בלבד - התחזית המוקדמת עמדה על 3.3%. מדובר בנתון אופטימי מאוד, בעיקר בהשוואה לעולם. ועדיין, סימני הדאגה רבים. הנתון הזה הוא חלק מהתמתנות מתמשכת בהתרחבות המשק, זו שנה רביעית ברציפות. מ־4% ב־2016, ל־3.6% ב־2017, ל־3.4% ב־2018. הצמיחה לנפש, הנתון המשמעותי ביותר עבור מדינה עם אחד משיעורי הריבוי הטבעי הגבוהים במערב - עמדה רק על 1.3%.

שר האוצר משה כחלון צילום: אוראל כהן

לא רק היקף הצמיחה חשוב. לעתים, מה שתורם לצמיחה הזאת חשוב עוד יותר. נתוני הלמ"ס מגלים כי רוב הצמיחה מגיעה מעלייה בצריכה הפרטית, ובמידה מסוימת גם בציבורית. מקורה של רוב הצריכה הזאת במוצרי בני־קיימא, לרבות מכוניות. ישראלים לא מחליפים מכוניות כל שנה, כך שבטווח הארוך לא כדאי לבסס צמיחה על רכישת כלי רכב. זו רק חצי מהבעיה, כי חלק ניכר מרכישות כלי רכב בישראל ממומנות בהלוואות, ובלעדיהן הרכישות לא היו מתבצעות. גם בצריכה הציבורית הסיפור דומה. חלק ניכר מהצריכה נעשית גם על ידי אשראי - גיוס חוב במקרה זה - שכן הגירעון הממשלתי של ישראל זינק בשנה האחרונה לכ־4% תמ"ג וחורג בכ־14 מיליארד שקלים מהתקרה מותרת.

"כשמצב המשק טוב מאוד, נוצר חלון הזדמנות להיפרד מ־short termism (מיקוד בטווח קצר) ולהשקיע הרבה יותר בעשורים הבאים", הכריז הכלכלן הראשי של בנק הפועלים פרופ' ליאו ליידרמן בוועידת התחזיות 2020 של "כלכליסט" שנערכה אתמול. אבל בישראל עושים הפוך. הנתונים מדאיגים במיוחד: בשנה החולפת נרשמה עלייה של 0.3% בלבד בהשקעות במשק, לרבות ירידה של יותר מ־4% בהשקעות במכונות בציוד. הקיפאון בהשקעות מציב את ישראל הרחק מעמיתיה ל־OECD, שם העלייה הממוצעת בהשקעות עמדה על 1%. כדאי לממשלה הבאה לתעדף את ההשקעות האלו. אחרת, בעוד כמה שנים, נתגעגע לצמיחה ברמות הקיימות.