נשיאת העליון אסתר חיות בבג"ץ נתניהו: "למה לדון לפני שנקבל את תוצאות הבחירות?"

בבית המשפט העליון בירושלים הסתיים הדיון בעתירת בכירי ההייטק שמבקשת לקבוע האם ניתן להטיל על בנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. ההחלטה בשאלה האם לקיים את הדיון או לדחות את העתירה - נדחתה לימים הקרובים.

בדיון השתתפו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן. מחוץ לבית המשפט הפגינו כמה עשרות מתומכי נתניהו.

הנשיאה אסתר חיות פתחה את הדיון במסגור השאלה שעל הפרק כעת: "השאלה המקדמית האם ביהמ"ש אמור להכריע בשאלות המהותיות שעלו בעתירה?" 

השופטים עוזי פוגלמן, אסתר חיות וחנן מלצר בדיון הבוקר צילום: משה גורלי

פרופ' רות ארנון (מימין) וכרמי גילון, ממגישי העתירה צילום: משה גורלי

ב"כ העותרים עו"ד דפנה הולץ-לכנר הציגה את משקלם הסגולי החברתי הבטחוני והאקדמי של העותרים בהם כלת פרס ישראל, ראש השב"כ, המדענית הראשית של התמ"ת ועוד. "נתניהו נאשם בחמורה שבעבירות השחיתות ומעמדו כח"כ שמועמד להרכבת הממשלה מחייב אמירה נורמטיבית ברורה", אמרה, "אמון הציבור בשלטון וטוהר המידות בשלטון שוקל שבעתיים כשמדובר בראש ממשלה, בראש וראשון ברשות המבצעת. הרכבת כבר יצאה, אנו במערכת הבחירות כל הציבור נושא עיניו לדרמה שמתרחשת כאן. זו לא סוגיה פוליטית אלא נורמטיבית, עקרונית. נתניהו עוזב את משרדי הממשלה בגלל הלכת דרעי פנחסי שיצרה ודאות וניקיון.

"הזכות לבחור היא זכות מרכזית, בוודאי שהעם יבחר, אבל הדמוקרטיה תפקידה גם לפעול לטובת העם ונגד מי שפועלים נגד טובתו. הנאשם נאבק על חפותו ובדרך הוא פוגע ברשויות האכיפה, היועץ, הפרקליטות ומי יודע מי הבא בתור. הראיות המנהליות שבכתב האישום שנחתם לאחר ארבעה ימי שימוע אינן מחייבות אמירה נורמטיבית? בנסיבות האלה אנחנו משוכנעים שחובה לדון כעת. ראשית, בגלל הוודאות המשפטית. כל אדם שיבוא לקלפי זכותו לדעת...."

מלצר: "זו לא בחירה ישירה. אזרחים בוחרים במפלגות...".

בולץ-לכנר: "הסבירות היא שאחד משתי המפלגות הגדולות מתמודד על המנדט להרכבת הממשלה. היועץ המשפטי חזר בו מטענת התאורטיות, והוא טוען שיש פנים לכאן ולכאן. לטעמנו הטעמים לכאן, לפסיקה דחופה חזקים מהטעמים לשם לדחייה. היועץ סבור שיש להבהיר את הדין הנוהג עבור האזרחים שיילכו לבחור. פסיקה מאוחרת תגביר חוסר ודאות ותקשה על הקמת ממשלה".

מלצר: "את קוראת מפרק הטעמים בעד הכרעה מהירה, יש גם פרק שלם לנימוקים נגד ההכרעה המהירה".

הולץ-לכנר: "נכון, להערכתנו בעמדת היועץ גוברים הנימוקים להכרעה מהירה".

פוגלמן: "האם יש לך דוגמה לכך שבית המשפט העליון עשה פרה רולינג לפני הפעלת סמכות הנשיא? את רוצה שנקדים ונאמר לו?"

הולץ-לכנר: "הנשיא פועל בהתאם לדין ואנו רוצים הצהרה על הדין הנורמטיבי במדינת ישראל".

מלצר: "לנשיא יש סמכות ושיקול דעת, אבל מכוח איזו הוראת חוק שעל בסיסה גברתי מבקשת מאתנו להגביל את שיקול דעתו".

הולץ לכנר: "קיים חסר בטכסט החוקתי. טכסט נורמטיבי שמצוי בחסר והוא זועק להשלמה באמירה שיפוטית".

פוגלמן: "השאלה באיזה שלב. גם ב'דרעי פנחסי' לא הייתה נורמה. לפי התקדים הזה קודם הנשיא צריך להפעיל את הסמכות ואחר כך אם בכלל מתערבים".

הנשיאה חיות: "עדיין איננו יודעים מה תוצאות הבחירות. אחריהן אמור הנשיא, לפי הסיכויים, להטיל את הרכבת הממשלה. למה עכשיו, ולא בצומת הזו? לא שמעתי תשובה מגברתי עד הרגע הזה".

נציג היועץ עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת בג"צים: "לא כל בור ששמים בפני היועץ הוא אמור ליפול בו".

חיות: "האם לדעתו העתירה תאורטית?"

בסוף זו שאלה של פרשנות

הלמן: "חוות דעת היועץ ניתנת כשיש לה משמעות. אם נשיא המדינה לא פונה ליועץ הוא לא מתייחס. מבקשים מהיועץ חוות דעת כאשר ייתכן שבית משפט יהפוך אותה, ואז יגידו שהיועץ הטעה את ציבור הבוחרים ויגידו שניסה לעשות הפיכה שלטונית. בסוף זו שאלה של פרשנות. היועץ פועל בזהירות. זו עתירה בלב מערכת בחירות והיא מנסה להכניס את היועץ לשדה מוקשים שהוא לא רוצב להיכנס אליו. לכן עכשיו כשהנשיא לא פנה - הכל תיאורטי. נשיא המדינה הוא בעל הסמכות. הוא צריך להחליט על בעל סיכוי להרכיב ממשלה. אם הנשיא יבקש את עצת היועץ הוא ייתן חוות דעת. היועץ בהגינותו אמר שיש שיקולים לכאן ולכאן. בתקופת בחירות בסוגיות האלה מכריעים רק כשיש צורך בהכרעה. יש כל כך הרבה אי ודאות וכרגע הנושא הוא תאורטי".

מלצר: "שלא ניקלע למצב שעכשיו זה מוקדם מדי ואח"כ יהיה מאוחר מדי".

הלמן: "מה שהיועץ אומר - יש בחירות בעוד 62 ימים ומי יודע מה יהיו התוצאות".

עו"ד ד"ר מרדכי ראבילו, ב"כ הליכוד שמייצג עמדת ראש הממשלה יחד עם היועץ המשפטי של הליכוד עו"ד אבי הלוי: "יש חוק יסוד מפורש הממשלה שנקבע בו במפורש שראש ממשלה תחת הליכים ואפילו הורשע במחוזי יכול להמשיך לכהן עד פסק דין חלוט וסופי. על איזה חסר מדברת חברתי הולץ-לכנר? מה שצריך לעשות זה לדחות העתירה על הסף ולטעון שאין סמכות להתערב. לשון החוק ברורה. והנושא איננו שפיט. יש להוציא את בית המשפט מהעניין הזה. אפילו הנשיא ברק, גדול הליברלים, כתב שבמקרים שייפגע אמון הציבור בשופטים יש לדבר על אי שפיטות. אם בית המשפט רוצה לצאת מהמשחק הפוליטי עליו להגיד זאת כבר עכשיו ולא לחכות אחרי הבחירות. גם נשיא המדינה אמור לשקול רק את הסיכוי להרכיב ממשלה. את העתירה יש לדחות על הסף. אם רבותיי חושבים שצריך לקבל עמדת היועץ, בבקשה. רצוי וראוי שהעתירה תידחה וייפסק שבזה מסתיים העניין".

עו"ד אבי הלוי, היועמ"ש של הליכוד: "יש לסלק את העתירה על הסף ולא להתייחס אליה גם אחרי שהנשיא יחליט על מי להטיל את משימת הרכבת הממשלה. כל העתירה בנוייה על טיעונים פוליטיים ועל הלכת דרעי פנחסי שאבדה מן העולם. כאן מדובר בסמכות חוקתית של נשיא המדינה ושם מדובר בסמכות מנהלית של ראש ממשלה לפטר שר. אלה עולמות אחרים. אל לו ליועמ"ש להתערב בסמכות נשיא המדינה שהוא מעל לכל רשויות המדינה. מי שבוחר את הממשלה זה העם. הוא בוחר את נציגיו והנשיא בהתייעצות עמם מטיל את התפקיד. זהו מעשה חוקתי. הנשיא שהוא נציג הריבון חב חובת אמון לעם, לכן הוא חייב להגשים את רצון העם".

מלצר: "הנשיא לא מתייעץ עם העם. הבחירות אצלנו אינן ישירות ולנשיא שיקול דעת רחב שאי אפשר להתערב בה שיפוטית".

הלוי: "ראש הממשלה נבחר ובחירתו מבטאת את רצון העם".

פוגלמן:"נראה שאתה מתלהב שנדון בעניין...."

חיות: "שאלת ההתערבות בשיקול דעת הנשיא אינה על הפרק כרגע, אלא האם בית המשפט אמור בכלל לדון ואתה אומר לא עכשיו ולא אף פעם".

הלוי: "אין אף צומת שבה ניתן לדון בשאלה".

חיות: "שאלת סמכות הנשיא כרגע איננה על הפרק".

הלוי: "הנשיא לא צריך חוות דעת מהמדינה ומהיועץ המשפטי. אם היועץ נותן חוות דעת הנשיא אמור לפעול לפיה וזו כבר התערבות. על ביהמש לא להביע שום דעה לגופו של עניין שהיא התערבות בשיקול דעתם של הבוחרים. אנו סבורים שהעתירה מבקשת לשלול מהעם את זכותו לבחור. איננו מייצגים 67 עותרים אנו מייצגים את העם".

פוגלמן: "הליכוד איננו העם..."

חיות: "העותרים אינם חלק מהעם?..."