פרשת השופט X: עוד פגיעה קשה במערכת המשפט

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מיהרה להגיב ופרסמה הודעה שבה נכתב: ״התוכנית מציבה גם בפנינו, השופטים, מראה על האופן שבו התנהלו אחדים מאיתנו באותו כנס, והתמונה הנגלית אינה מחמיאה בלשון המעטה. אני בטוחה שמה שראינו אינו מעיד על הכלל״, סיכמה חיות, ״אך גם כך יש להפיק ממה שראינו את הלקח הנדרש״.

נוה לא חס אז על פרטיותם של השופטים, ורמס אותה ברגל גסה בלי לחשוב פעמיים, בפריים טיים טלוויזיוני. שנתיים אחר כך, הפך רגיש יותר לפרטיותם - ובעיקר לפרטיותו. וזו הסיבה שאת הסערה הנוכחית יש לספר תחת מגבלותיו של צו איסור הפרסום, שהוצא לבקשת נוה.

אפי נוה צילום: עמית שעל

הסיפור החל ביבול העסיסי שנקצר משלושה טלפונים ניידים של נוה שהגיעו לכתבת גלי צה״ל הדס שטייף ונפרצו בעזרת מומחה, שהוא גם מתמחה במשפטים. הוא משתייך לקבוצת מתמחים שלה חשבון פתוח עם ראש הלשכה לשעבר נוה - שהוביל, לטענתם, לכישלון המוני בבחינות הלשכה. אגב, מעניין אם הפריצה הזו תבלום את כניסתו ביום מן הימים לשורות המקצוע.

תוצרי הנייד הפרוץ הניבו כתב אישום חמור, בכפוף לשימוע, נגד נוה בפרשת שוחד מיני, שבה על פי כתב החשדות התגייס לטובת מועמדותה של השופטת אתי כרייף. אבל גם שטייף הסתבכה קשות. היא אמנם קיבלה חסינות מהעמדה לדין פלילי, אבל נוה הגיש נגדה תביעה אזרחית ותלונה למשטרה. המדינה הודיעה בתגובה שלא תגן על שטייף בתביעה האזרחית, מה שחושף אותה להפסד כספי כבד אם תחויב. היום ילך נוה צעד נוסף קדימה ויגיש באמצעות סנגורו בועז בן צור בקשה להסרת החסינות שהעניקה המשטרה לשטייף מפני העמדה לדין פלילי.

לקלחת הזו השתרבב בימים האחרונים גם שופט בכיר — ששמו אסור לפרסום מתוקף אותו צו, אם כי הגולשים ברשתות החברתיות יוכלו למצוא אותו שם, במישרין או ברמזים עבים וברורים. שמו עלה מתוצרי אותם טלפונים ניידים שעליהם הוטל צו איסור פרסום גורף, ובצדק.

רק בשבוע שעבר קבע שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, ובצדק רב גם כן, בעניינם של יועצי ראש הממשלה, שחומרת הפריצה לנייד גדולה לאין ערוך מסתם פריצה לחצרים, משום שבנייד טמונים כל סודותיו האינטימיים והמקצועיים של בעליו. זהו אותו אלרון שהיה ראש ועדת הבחינות של הלשכה שהכשילה את המתמחה שפרץ לנייד של נוה, שתמך במינוי אלרון. איך שהמעגלים משתלבים ומסתחררים זה בזה.

החומרים מהמכשירים הניידים, הלוהטים בחלקם, סודרו בתיקיות ודלפו בהמוניהם. הם הגיעו, לפי חדשות 13, גם לגורמים בעולם התחתון. לא סביר שנוה הוא שהדליף אותם. סנגוריו ביקשו לקבלם מהמשטרה, אך "למזלם" הגדול, בכל הנוגע לזהות המדליף, טרם קיבלו אותם. בנוסף, הסידור בתיקיות מעיד שהחומר נערך ומוין לאחר שהחומרים נקצרו מהנייד ומדוע שנוה יעשה זאת. בכל מקרה, שטייף, בתגובתה, הכחישה ואיימה שתתבע דיבה את מי שיעז לייחס לה את ההדלפה. מהפורץ המתמחה טרם התקבלה תגובה.

הדיל של נוה לגיטימי או פסול?

הסערה האחרונה, כמו המערכת החורפית הראשונה, שיבואו עוד בעקבותיה, נוגעת כאמור לשופט בכיר שהתכתבות עם נוה בעניינו דלפה והופצה והדליקה אש גדולה שהחלה ללחך את שולי גלימתו של השופט. המערבולת הגועשת החלה לחפש דרך לפרוץ מהמחילות התת־קרקעיות של שיח הרשתות לפני השטח של התקשורת הממוסדת. התנועה הזו החלה עם העיתונאית שרון שפורר שפנתה לנשיאת העליון חיות, זה נמשך בכותרת ראשית בהארץ — "אפי נוה קידם לכאורה מועמדות של שופט בכיר בתמורה לסיוע בענייניו", ובערב שישי עסקו בכך בהרחבה מהדורות החדשות בטלוויזיה. פרטים אי אפשר לתת, אבל מסקנות הונחו על השולחן: חלק חמורות יותר (חדשות 13 קובעים — הסיפור הזה מאוד־מאוד בעייתי), חלק פחות (חדשות 12 - כנראה שלא היה שוחד).

מסקנת הח"מ שערך בירורים משלו קרובה יותר לזו של גיא פלג מחדשות 12. אך בכל מקרה נחוצה בדיקה. של נשיאת העליון או של המשטרה. כרגיל, אצל נוה (כמו בפרשת כרייף, למשל) מדובר בדיל, אבל דיל יכול שיהיה פוליטי לגיטימי ולא בהכרח פסול או מושחת. נוה הוא לא רק עורך דין אלא גם ראש איגוד מקצועי ולעיתים כשהוא נאבק על עניין צודק, הוא גם עשוי להרוויח בעצמו. כפילות התפקידים הזו יכולה לשחק לטובתו. מה שפועל לרעתו זה הסגנון הפרוע. הישיר, הבוטה. כשמאזינים או קוראים בהחלט מתעוררת תחושת חוסר נחת במקרה הטוב וחשד לגרוע יותר, במקרה הרע.

ההדלפה משרתת קמפיין נגד השופטים

הרחש בחש האנונימי הוליד שיחה בין השופט המדובר לבין נשיאת העליון, ובה תואמו התגובות. קודם היה זה השופט הבכיר שבאמצעות דוברת בתי המשפט מסר, בעילום שם: "הפרטים האמורים אינם נכונים והחלטת המשטרה שלא לפתוח בחקירה בנושא זה מדברת בעד עצמה".

בהמשך נמסרה התגובה הרשמית על דעת נשיאת העליון: "הרשות השופטת מצידה אינה מבקשת לחסות דבר ואין לה התנגדות שהחומרים ייחשפו ככל שהדבר תלוי בה, על מנת לשים קץ למסע ההכפשות חסר האחריות נגד שופטי ישראל בכללותם העושים את מלאכתם במסירות, במקצועיות ובאמונה".

השופט יוסף אלרון צילום: אוהד צויגנברג

בתגובה הרשמית יש כמה רבדים. הראשון - השופט והרשות השופטת משוכנעים שפעלו כשורה ולכן אין להם התנגדות לפרסום החומרים ככל שהדבר תלוי בהם. השני - הדבר לא תלוי בהם. את הצו ביקשו נוה ויאח"ה ולנוה אין כל כוונה לוותר. בגלל העניין העקרוני, בגלל המדרון החלקלק, בגלל פרטיותו שקדושה מזו של האחרים.

השלישי - הקריאה לשים קץ למסע ההכפשות. במערכת המשפט יש המשוכנעים שההדלפה הנוכחית אינה מקרית ואינה תמימה, שהיא משרתת במכוון את הקמפיין שמנוהל נגד השופטים שאמורים להכריע בדינו של ראש הממשלה.

את הפרק הנוכחי בפרשה אפשר לסיים בבדיחה הנודעת, לפיה במזרח התיכון מסתיים כל סכסוך בסולחה שבה שוחטים כורדי. באחרונה הכורדי שלנו הוא מערכת המשפט. ואצלנו המצב גרוע יותר: הסכסוך המר בין נוה לשטייף רחוק מסולחה - הכורדי שלנו כבר נשחט.