גלעד יעבץ: "גם הכוכבים הסתדרו לנו"

מקום 1

גלעד יעבץ, אנלייט

אנרגיה

ציון סופי: 9.04

אנלייט, מספר המנכ"ל גלעד יעבץ, נוסדה בכלל מחלום על המרפסת. יעבץ הכיר את שותפו להקמת החברה, צפריר יואלי, דרך בנות הזוג של השניים, שהיו חברות טובות. כששני הזוגות נפגשו, בני הזוג היו מגלגלים רעיונות להקמת עסק משל עצמם. "אני הייתי סמנכ"ל פיתוח עסקי, שיווק ומכירות ב־BVR (שעסקה במערכות אימון וסימולציה ונמכרה לאלביט מערכות), וצפריר היה בכיר בהייטק. במשך השנים ישבנו על המרפסת וחלמנו לקפוץ למים ולהקים חברה משלנו", מספר יעבץ בראיון נדיר ל"כלכליסט". "את עמית פז, השותף השלישי שהיה אז סמנכ"ל בברן, גייסנו על רקע יכולותיו בתחום הקמת התשתיות". ב־2008 הם קפצו סוף־סוף למים והקימו את חברת האנרגיות המתחדשות אנלייט, העוסקת בפיתוח והקמת מתקנים ליצירת חשמל ממקורות של שמש ורוח.

מאז עברו רק 11 שנים, אבל אנלייט הפכה לסיפור הצלחה מטאורי והספיקה להקים יותר מ־150 פרויקטים בישראל ובאירופה (בין השאר בשוודיה, סרביה, פולין וספרד), בהשקעה של יותר מ־3 מיליארד שקל - נתון מדהים עוד יותר כשזוכרים שמדובר בחברה שמונה היום 60 עובדים. הצמיחה המשוגעת הזו הפכה אותה לחברה שנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל, ולכזו שמנייתה יותר מהכפילה את שוויה בשנה האחרונה. בכל התקופה הזו שימש יעבץ כמנכ"ל, כששני שותפיו לצידו: יואלי כסמנכ"ל פיתוח עסקי ופז כסמנכ"ל תפעול והנדסה.

יעבץ. "היה לנו ברור שמתקרבת מהפכה מטורפת בשוק האנרגיה, אבל אפילו אנחנו לא הערכנו עד כמה היא תהיה גדולה ומהירה" צילום: יונתן בלום

נחזור ל־2008, איך יצאתם לדרך?

"הזרמנו 50 אלף שקל לחברה, ולקחנו מבנק הפועלים הלוואה של מיליון שקל עם ערבות אישית, שזה היה בערך כל מה שצברנו, ומזה התחלנו. היום, עשר שנים מאוחר יותר, אנחנו עם הון עצמי 900 מיליון שקל".

למה החלטתם ללכת לכיוון של אנרגיות מתחדשות?

"בשיחות שלנו שנתיים קודם היינו ערים למה שקורה באירופה. היה לנו ברור שמתקרבת מהפכה מטורפת בשוק ייצור החשמל והאנרגיה. מה שקרה בשוק הזה הוא משהו של פעם בחיים, והייתה לנו הזדמנות להיכנס לשוק ענק שמשנה את פניו מהקצה לקצה. אבל אפילו אנחנו לא הערכנו עד כמה המהפכה תהיה גדולה ומהירה. לא האמנו עד כמה תנאי השוק יהיו לטובתנו ויאפשרו לנו להגשים את החזון שלנו במהירות. הסתדרו לנו הכוכבים".

מהפכת האנרגיה הירוקה, מתלהב יעבץ, מצויה רק בראשיתה. "עד לאחרונה, שוק האנרגיה היה תלוי בדלקים. אנרגיה מתחדשת היתה פתרון יקר שעושים בהיקפים מוגבלים, רק כדי להפחית פליטות. עכשיו עברנו למצב שבו כל העולם המפותח עובר ליעדים של 100% אנרגיה מתחדשת. בהסתכלות עתידית, אין יותר סיבה לשרוף דלקים מזהמים. כשמסתכלים על התהליך מבינים עד כמה הוא לא טבעי, אפילו מטורף. במקום זה, מייצרים חשמל מהדברים הכי טבעיים שיש — רוח, שמש, מים. היום, כשאפשר לעשות זאת זול יותר מכל אנרגיה מזהמת, המהלך הזה רק מואץ".

משפחת אלוביץ' ובייחוד אור (מימין), שהיה היו"ר שלנו, נתנו לנו גב והיו חלק מצמיחת החברה בשנים המכריעות. יש לנו הערכה גדולה לתמיכתם וסימפטיה לאנשים עצמם. אנחנו מקווים שהדברים יסתדרו להם על הצד הטוב ביותר" צילום: אוראל כהן

"היעדים שמוצבים בישראל הם חשיבה של אתמול"

התנופה בפעילות החברה, הוא מפרט, נשענת על שני גורמים. "מצד אחד ישנו משבר האקלים: בתודעה העולמית נפל האסימון בסוגיה הזו, ויש הבנה שהמצב חמור יותר ממה שחשבנו בעבר. נוסף על כך, בעשור האחרון אנרגיות מתחדשות הפכו זולות משמעותית מאנרגיות קונבנציונליות. עלות החשמל שאנחנו מייצרים היום נמוכה ב־90% מעלותו כשנכנסנו לשוק ב־2008".

איך הן הפכו זולות יותר?

"ראשית, מחירי הציוד ירדו דרסטית. שנית, ממשלות במדינות מפותחות החלו לספק סובסידיות באמצעות תעריף מובטח למי שמייצר חשמל באנרגית מתחדשת, כדי שיוכל להתחרות בשוק. בדרך כלל סובסידיה היא מהלך נגד כלכלה חופשית, אבל כך יצרו שוק ענק של 300 מיליארד דולר בשנה, והיקף עצום של מו"פ שהביא שיפור אדיר של טכנולוגיות ייצור בתחום אנרגיית הרוח, טיפול באשפה וכדומה".

מה השלב הבא בתהליך הזה?

"אנחנו עומדים בפתח של עידן נפלא לשחקנים כמונו. נוכל להתחרות לא רק במחיר השעתי, אלא בזמינות ובאספקה. בעתיד הקרוב נדע לספק חשמל ברשת הארצית בשעות שהמדינה צריכה, ולאו דווקא בשעות שאנו מייצרים — ובמחיר יותר תחרותי מגז טבעי, שהיא כיום הטכנולוגיה הקונבנציונלית הזולה יותר".

אתה מדבר על התפתחויות מצוינות בעולם, אבל בישראל זה לא קורה. המדינה מציבה יעדים צנועים במעבר לאנרגיות מתחדשות.

"אנלייט הופכת להיות חברה גלובלית; כבר היום אנחנו עובדים בעשר מדינות באירופה. היקף הפעילות שלנו כיום לא מאפשר לנו להיבנות על השוק הישראלי: היום ישראל מהווה 50% מהפעילות של אנלייט, וזה ילך ויקטן. היינו שמחים לעבוד בהיקף פעילות גדול יותר בארץ, כאזרח כואב לי לראות שאנחנו מפעילים אלפי פועלים, מהנדסים ואנשי מימון בשווקים בחו"ל, ובארץ פחות. היינו רוצים שזה יהיה בהיקפים גדולים יותר, אבל כדי לפעול אנלייט זקוקה לשוק משוכלל, ולכן הגידול בפעילות שלנו יגיע מהעולם.

"היעדים שמוצבים פה הם חשיבה של אתמול. ישראל מאד איטית בהכנסת אנרגיות מתחדשות, ולא רק שם: אפשר לראות זאת גם בשווקים אחרים, כמו שוק התחבורה ולאן הוא הגיע. אם המדינה לא רוצה שגם שוק תשתית החשמל יפגר, היא צריכה לפעול כבר היום בצורה נכונה ואגרסיבית. רק כך זה יימנע".

מתקן סולרי של אנלייט. "כשמסתכלים על התהליך של שריפת דלקים מזהמים מבינים עד כמה הוא לא טבעי, אפילו מטורף"

"הגז הטבעי יאפשר לנו מעבר הדרגתי לאנרגיה נקייה"

כדי לסבר את האוזן, השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל מפגר שנות אור — או שמש, תלוי איך מסתכלים — מאחורי העולם המפותח. ב־2009 התקבלה החלטת ממשלה שעד 2014 לפחות 5% מייצור החשמל המקומי יהיה מאנרגיות מתחדשות, ועד 2020 ההיקף יוכפל. בפועל, נכון לסוף 2019 סך ייצור החשמל הירוק נע סביב 6.5%: פספסנו את היעד הראשון, ואנחנו בדרך לפספס את היעד השני. לאחרונה הודיע שר האנרגיה יובל שטייניץ שהוא מעלה את הרף השלישי שנקבע ל־2030 מ־17% ל־30%, אבל גם כאן מדובר ביעד נמוך יחסית שנגזר ממגבלות תשתית, הולכה או גיבוי ואגירה.

"שוק החשמל הוא תשתית שהמדינה היא חלק קריטי מהפיתוח שלו, בעיקר בכל הקשור להסרת חסמים", נאנח יעבץ. "ברגע שנותנים ליזמית הזדמנות להקים תשתיות, היא מתנפלת על זה באגרסיביות. החסמים נוצרים מנושאים כמו רגולציה: רשת הולכה שהיא מונופול ועיכוב שלה מעכב את התשתיות, רגולציה שקשורה לניהול הקרקעות בישראל ולהסכמים בין משרדי הממשלה, כמו בין משרד התשתיות למשרד הביטחון.

"השוק הישראלי סובל מתמיכה ממשלתית נמוכה ולא מערכתית. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. דרוש פה יעד לאומי תחת פורום שרים, שנועד להסיר חסמים בשביל היזמים — לא בשביל שהיזמים ירוויחו, אלא כדי לייצר משק חשמל מודרני ומחירים נמוכים יותר. זה יכול לקרות, וזה יקרה ממילא בגלל המגמות בעולם, אבל זה יקרה לאט".

תגליות הגז כאן הן ברכה או קללה לתהליך הזה?

"הגז הטבעי הוא ברכה, הוא יאפשר את המעבר הזה בצורה הדרגתית ונקייה, לעומת מעבר חד מדי מפחם לאנרגיית שמש. אבל בסופו של דבר צריך לדאוג שהגז יהיה טכנולוגיה שמאפשרת לעשות מעבר למחשבה פורצת דרך וחדשנית, ול־100% אנרגיה מתחדשת, ושמנצלים אותו בצורה מיטבית לייצור מקומי וליצוא החוצה".

לפני שש שנים היה לחברות האנרגיה המתחדשת איגוד שכלל 150 חברים. היום יש בו 20 חברים: אלו עם הכיסים העמוקים שרדו, והשאר נעלמו. לא הפכתם לשוק ריכוזי?

"בכל שוק חדש יש תהליך אבולוציה טבעי. שוק ייצור החשמל שנבנה פה מבוזר יותר מבכל מקום אחר: נבנים פה מגזרים של מערכות סולריות קטנות על גגות, שזה שחקן מסוג אחד, מערכות סולריות תעשייתיות, ומערכות גדולות יותר של שחקנים כמונו. במובן הזה, הלוואי שכל משק החשמל היה בנוי ככה. ככל שהמדינה תבין שהיא צריכה לעודד כאן יותר את הפעילות, נראה עוד שחקנים באיגוד חברות האנרגיות".

היו"ר יאיר סרוסי. "זכינו בו" צילום: עמית שעל

"הפעילות ללא גרעין שליטה משרתת אותנו"

לצד ההתפתחות בצמיחה והמומנטום החיובי, יעבץ התמודד בשנתיים האחרונות עם זעזוע במבנה השליטה. ב־2010 נכנס שאול אלוביץ' להשקעה באנלייט באמצעות יורוקום, ביחד עם משפחת וַיְל (ממייסדי אסם וכיום בעלי מפעל מלט הר־טוּב). אלא שכאשר אלוביץ' הסתבך בחקירת רשות ניירות ערך ויורוקום קרסה תחת נטל חובותיה לבנקים הנושים, מניות אנלייט נלקחו ממנו והופצו בשוק ההון. משפחת ויל הצטרפה למכירה, ואנלייט הפכה לחברה ללא גרעין שליטה שבה בעלי המניות המרכזיים הם המוסדיים. המניות ההן, שנמכרו לפני שנה וחצי ב־180 מיליון שקל, שוות היום כבר יותר מ־400 מיליון שקל.

למה הכנסתם את אלוביץ' ומשפחת ויל כבעלי שליטה?

"כשהקמנו את החברה ידענו שנצטרך לחבור למשקיעים כדי להגיע להיקפי פעילות משמעותיים. נפגשנו עם כמה שחקנים אפשריים, בהם החברה לישראל וכלל תעשיות, אבל המודל שהתאים לנו היה של יורוקום, שכלל הזרמת הפעילות לשלד בורסאי שהיה בבעלותם עם מזומן בקופה. נוסף על כך נוצרה כימיה אישית גם עם שי ויל ואור אלוביץ'".

ואז משפחת אלוביץ' מסתבכת בחקירות ובחובות מול הבנקים.

"משפחת אלוביץ', ואור, שהיה היו"ר שלנו, היו חלק מצמיחת החברה בשמונה־תשע השנים הראשונות, ונתנו לנו את הגב והסיוע להפוך לחברה בהיקף גדול, ואת זה תמיד נזכור לטובה. יש לנו הרבה הערכה לתמיכתם והרבה סימפטיה לאנשים עצמם; אנחנו מקווים שהדברים יסתדרו להם על הצד הטוב ביותר. לגבי המניות, במצב העניינים שנוצר, עשינו את הדבר הנכון של הפצת המניות שלהם בשוק ההון, והפיכת החברה למבוזרת בין כמות גדולה של שחקנים פיננסיים עם ראייה ארוכת טווח. המהלך הזה סייע לחברה לטוס קדימה מבלי להיכנס למערבולת".

איך השפיע המעבר לחברה ללא גרעין שליטה?

"בהיבטי חופש פעולה וממשל תאגידי לא השתנה הרבה. מעבר לזה, כעת כש־96% מהמניות מוחזקות בידי הציבור ורק 4% בידינו היזמים, יש יתרון בנגישות שלנו להון ועלות הגיוס שלו, גם כשאני משווה אותנו לשחקנים מקבילים באירופה. כך שהמבנה הזה משרת את המודל העסקי שלנו".

הצמיחה בפעילות שלכם מאוד חדה. זה לא מסוכן?

"אנחנו חותרים לבנות מודל שלא יישען על הצלחה חד־פעמית, ואחד הדברים שמדריכים אותנו הוא לשמר שני צירים: ציר יזמות, ובצידו ציר של מקצוענות בניהול". מי שעוזר לניהול הסיכונים ולהתנהלות הזהירה, מגלה יעבץ, הוא יו"ר אנלייט יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים. "זכינו בו. כשנפגשנו ושאלתי אם יסכים להצטרף כיו"ר, הוא שאל 'מה אתם רוצים להיות'. עניתי שאנחנו רוצים להיות חברה גדולה, ולכן אנו זקוקים ליו"ר שיידע להוביל חברה עם מאזן גדול ובניית הגנות".

אתם חשופים מאוד לתנודות במט"ח. ברבעון האחרון זה הסב לכם הפסדים.

"זה עניין חשבונאי יותר מאשר כלכלי. לפעילות במט"ח יש גידור פנימי: מצד אחד הגיוס נעשה בארץ בשקלים, אז כשאנחנו משקיעים בחו"ל אנחנו נהנים מהיורו החלש; מצד שני ההכנסות שלנו נרשמות בשקלים, ולכן היחלשות היורו פוגעת בנו. התוצאה היא שבעוד שהרווח מפעולות רגילות היה 40 מיליון שקל, ההפסד לפני מס היה 9 מיליון שקל, בעיקר בגלל פערי המטבע. מכיוון שיש לנו את הגידור הפנימי אני פחות מוטרד משורת הרווח החשבונאי, כל עוד ברמת התזרים מצבנו טוב".

המניה שלכם יותר מהכפילה את עצמה בשנה האחרונה, יש למשקיעים עוד אפסייד?

"התפקיד שלנו הוא לדאוג לשיפור הפרמטרים בחברה, וזה יבוא לידי ביטוי גם ביחס של השוק למחיר המניה. מה שקורה עם אנלייט זו רק תחילת הדרך. כשאנחנו רואים את הפוטנציאל האדיר של העסקאות שנמצאות בפיתוח, אנחנו מאמינים שקיים כאן פוטנציאל לצמיחה לשנים ארוכות".

איפה תהיה אנלייט בעוד חמש שנים?

"אנחנו רוצים להיות חברת האנרגיה של העתיד. לשם כך עלינו להגיע ליותר גמישות בייצור החשמל, להיות פעילים בשווקים ובסגמנטים נוספים, לשלב יכולת אגירה בפעילות שלנו, ולפתח יכולת לשלב סחר, וכך להפוך לחברת אנרגיה גדולה – ללא חולשות של חברות גדולות כמו צורך להעסיק אלפי עובדים או להיות חלק משוק מונופוליסטי".

וגם בשוק הישראלי הקשה יש לו תוכניות: השבת אנרגיה מאשפה. "אחוז הטמנה של אשפה כאן גבוה מאוד, ונוצר זיהום אוויר מטורף מכך שהאשפה הולכת לשני מתקני הטמנה בלבד. המשאיות שלוקחות את האשפה למתקנים מייצרות זיהום, שלא לדבר על ההטמנה עצמה. מעניין אותנו לפתח מתקנים שמבצעים שריפה נקייה, מעוטת חמצן, לאשפה. הפליטות במתקנים כאלה הן נמוכות, ומהחום הזה אפשר לייצר חשמל".