חשיפה
המשטרה תפסה נהג ב-242 קמ"ש, כתב האישום בוטל
סימני שאלה חדשים לגבי אמינות מכמונת הלייזר של משטרת ישראל: לייזר המשולב כיום במערכות הבטיחות של מכוניות רבות עלול להשפיע על דיוק מכמונת המהירות. לאחר שעורך דינו של הנהג ביקש לחקור בנושא את מומחי המשטרה, חזרה בה המשטרה מכתב האישום. המשטרה: האכיפה באמצעות הממל"ז ופעולת המדידה אינם מושפעים מהאמצעים המותקנים ברכב
ב־30 במאי 2017 כיוון רס"ר דוד סלם ממשטרת התנועה את "אקדח הלייזר" שלו לעבר מכוניות מתקרבות, בכביש החוף, ליד נתניה. זאת הייתה כבר שעת לילה מאוחרת, אחרי 4 לפנות בוקר, כאשר על צג המכשיר הבהבו הספרות 242, ומול רס"ר סלם חלפה וולוו S60 T5 לבנה.
- ביקש להישפט בעקבות דוח של מצלמת מהירות - וקיבל פיצוי של 250 שקל
- הקופה של מצלמות המהירות: כ-600 מיליון שקל בארבע שנים
- המשטרה מפתיעה: חוזרים לאכוף מהירות עם מצלמות המהירות א-3
הנהג נעצר לאחר מרדף, ולמחרת כבר בישרה ההודעה לעיתונות של אגף התנועה כי בכביש 2 נלכד נהג שנסע במהירות של פי 2.5 מהמותר בכביש. ההודעה המשטרתית אף הביאה את תגובתו של הנהג, בן 25 מעכו, לשוטרים: "נסעתי 155 קמ"ש מקסימום", לצד תמונת הרכב שהוחרם והממל"ז עם הספרות המרשיעות.
אולם בספטמבר השנה הסתיים התיק בבקשת התובעת המשטרתית מבית המשפט לחזור מכתב האישום, ולבטל את המשפט, עוד לפני שהשופט ידון בחלק מהסוגיות שהעלה במשפט פרקליטו של הנהג, עו"ד ערן בר אור. התובעת אפילו לא נאחזה בדבריו של הנהג לשוטר שעצר אותו בצד הכביש, ורק ביקשה לסיים את הפרשה מהר ככל הניתן. והייתה לה סיבה טובה.
"כשקיבלתי את התיק דאגתי להשיג את ספר הרכב", מספר עו"ד בר אור, שהיה גם אחד מחברי צוות ההגנה שהביאו לזיכויים של 20 נהגים במשפט התקדימי שבחן את אמינות מכמונות מצלמות המהירות הנייחות של המשטרה (מערכת א3), ושבסיומו קבע השופט יעקב בכר כי לא הוכחה אמינות המצלמות וזיכה את הנהגים. בר אור היה חבר אז בצוות שהוביל עו"ד תומר גונן, לצד עו"ד יוסי יעקובי ועו"ד כפיר דור.
בר אור: "לפי נתוני היצרן המהירות המירבית של הוולוו היא 230 קמ"ש, 12 קמ"ש פחות מהמהירות שמדד הממל"ז. יבואן וולוו אף סיפק לנו תצהיר שזו אכן מהירותו המירבית של הרכב, שהינה מוגבלת מחשב ושמעליה חודל מחשב המנוע את אספקת הדלק. הנהג לא היה בעל הרכב, ובעליו הצהיר כי הרכב הוא סטנדרטי ולא עבר שיפורי ביצועים כלשהם. חשדתי שאו שמדובר בטעות בזיהוי של השוטר, שמדד בעצם רכב אחר, או שיש בעיה עם הממל"ז".
הממל"ז, ראשי תיבות של מכמונת מהירות לייזר, מעוצב כמו אקדח גדול שאותו מכוון השוטר לעבר הרכב הנמדד. קרן הלייזר פוגעת ברכב, והממל"ז קולט את ההחזר מה"פגיעה", ומחשב לפי הזמן שעבר, את מהירות הרכב בזמן המדידה. דיונים ארוכים בבית המשפט בארץ, במהלכם התברר שממל"ז הצליח למדוד עץ טס במהירות של 70 קמ"ש, הגיעו עד לבית המשפט העליון, שפסק כי מדובר במכמונת מהירות אמינה, אך הורה לשוטרים להפחית מכל מדידה 5 קמ"ש ולהתייחס למהירות המקבלת אז כמהירות הרכב לצורך הדו"ח.
מה באמת יקלוט השוטר?
אבל בר אור גילה בספר הרכב של הוולוו רכיב שלא היה מוכר כאשר קיבל העליון את החלטתו ב־2003. ל־S60 היה לייזר משלה. הדור הקודם של מכונית המנהלים השבדית היה אחד הראשונים בעולם שצוידו במכ"ם לייזר, ליידאר, המודד את המרחק בין הרכב לרכבים שמלפניו, וכאשר הוא מזהה שהמרחק מתקצר במהירות ומתפתחת סכנת תאונה, מקבל הנהג אזהרה קולית וויזואלית, ואם אינו מגיב, מופעלים אוטומטית בלמי הרכב.
כיום מערכת בלימה אוטונומית מותקנת ברוב המכוניות החדשות שנמכרות בארץ, לעתים על בסיס מכ"ם אלקטרוני או מצלמה, אבל כאשר הושק הדור השני של ה־S60 ב־2011 היה עדיין מדובר במערכת נדירה. במקור אפשרה המערכת בלימה עד למהירות של 30 קמ"ש, ובהמשך שודרגה ל־50 קמ"ש.
המהנדס טוביה סגל, שבחן את שתי המערכות לקראת המשפט, גילה שהפעולה שלהן עשויה לפגוע בדיוק המדידה של המכמונת המשטרתית. "הממל"ז פועל באורך גל סביב 930 ננו. הליידאר של הוולוו פועל באורך גל דומה מאוד, 932. הפרש כזה עלול ליצור מצב שהלייזר המשטרתי יקלוט לא רק את ההחזר מהקרן ששיגר, אלא גם את שידור הלייזר שיצא מהמכונית ולכן תתקבל מדידה שגויה, בלי שהמכשיר יזהה את הטעות ויתריע אודותיה למפעיל. כאשר הממל"ז נכנס לשימוש הוא היה 'בן יחיד' ולא היו עוד לייזרים אחרים על הכביש. נדרשת בדיקת עומק יסודית לבחון את ההשפעות".
במשפט, יש לציין, עלו ספקות נוספים בתיק. מומחה ההגנה, עמיחי נחמן, לשעבר בוחן תאונות באגף התנועה, קבע כי ספק אם השוטר שמר על קשר העין עם הרכב מהרגע שבו לזר עליו, ועד הרגע שבו עצר אותו. בנוסף, היו פערים בין תיאורו בדוח, כי הרכב נסע עם אורות ערפל דולקים, בזמן שהמכונית הספציפית שנתפסה לא צוידה כלל בפנסים כאלה.
אולם ברגע שביקש עו"ד בר אור לזמן לעדות את אנשי מעבדת מכשור האכיפה של אגף התנועה כדי לקבל את התייחסותם לפעות המכשיר ולהפרעות שעשויה לגרום להן מערכת הלייזר במכוניות, הודיעה התובעת כי המשטרה חוזרת בה מכתב האישום. הנהג זוכה.
"בתיק הזה לא הגענו לבירור העניין", מסכם בר אור. "אבל אין לי ספק שהימצאות מכשיר הלייזר במספר גדל והולך של מכוניות בכבישים, תצטרך לחייב את המשטרה לבחון את הנושא. יכול להיות ששוטרים יצטרכו לוודא שאין רכב עם לייזר בסביבה, לא רק הרכב הנמדד אלא גם אלה שנסעו בקרבתו, לפני שינפיקו לו דו"ח".
האזהרה של יצרנית הלייזר
בשנים האחרונות תועדו בעולם מקרים בהם מכוניות בעלות מערכות בטיחות אקטיביות שיבשו את הלייזר המשטרתי. אקדח הלייזר שבשימוש משטרת ישראל מיוצר על ידי LTI האמריקאית. באירלנד הודיע נציג חברת טלה טראפיק, נציגת LTI במדינה, כי יתכנו מצבים שבהם במכוניות המצוידות בבקרת שיוט אקטיבית מבוססת לייזר “עשויות לייצר בעיה”. גם יצרנית גלאי מכמונות המהירות ולנטיין, שמתוכנתים לגלות אקדחי לייזר, מסבירה בהוראות השימוש למכשירים, כי “במכוניות חדשות כדוגמת לקסוס ואינפיניטי קיים מנגנון מדידת מרחק באמצעות לייזר שעלול לשבש את הפעילות מאחר והגלאי קורא אותות לייזר שהמכוניות משדרות. במקרה כזה מומלץ לנטרל את מצב הלייזר לחלוטין”.
כעת מצטרף הממל"ז למערכת הא3, שחזקת האמינות שלה נפגעה קשות בעקבות פסיקת בית המשפט בעכו, מה שלא מונע מהמשטרה, שלא ערערה על הפסיקה, להמשיך להשתמש בה. לגבי מכ"ם הדבורה המותקן בניידות ולאחרונה גם באופנועים, קבע עוד ב־2018 שופט בית המשפט המחוזי בחיפה ערן קטון, כי המשטרה לא הוכיחה את אמינות אופן פעולת המכ"ם שלו. גם במשפט ההוא, שנוהל בידי עו"ד רפי רויטגרונד, התחמקה המשטרה מהתמודדות משפטית עם הפסיקה ולא הגישה ערעור.
האם במכונית שלכם יש לייזר
בכבישי הארץ נוסעות לא מעט מכוניות שיש בהן מערכות לייזר דומות לאלה שבהן משתמשת וולוו, בין השאר גם ב־V40 הקומפקטית ובג'יפון XC60. מערכות לייזר המשמשות את הבלימה האוטונומית שיוצרו בידי החברות ולודיין וקונטיננטל הותקנו גם בדור הקודם של מאזדה 3, במאזדה CX5 ובמאזדה 6. בנוסף הותקנו מערכות כאלה גם בפורד פוקוס המחודשת ששווקה כאן מתחילת 2016, ובמכוניות המיני של קבוצת פולקסווגן, אפ!, סיאט מי וסקודה סיטיגו. גם בחלק מדגמי הדור השלישי של פיאט פנדה הותקנה מערכת כזאת.
מהמשטרה נמסר: "האכיפה באמצעות הממל"ז ופעולת המדידה אינם מושפעים מהאמצעים המותקנים ברכב. במקרה זה, לאחר בחינת התיק הוחלט לחזור מכתב האישום עקב חוסר וודאות מוחלט בנוגע לזיהוי הרכב נשוא העבירה ולא בשל אמצעי האכיפה".