הדרישה: לפחות מיליארד שקל על הפרטת נמל חיפה

מדינת ישראל דורשת לפחות מיליארד שקל על הפרטת נמל חיפה, ותאפשר למדינות זרות להשתתף במכרז.

כך עולה מנוסח ההחלטה הרשמי של הפרטת הנמל שאותו קיבלו אמש משרדי הממשלה. הנוסח הופץ להערות אחרונות ולפני שהממשלה תאשר את המהלך סופית.

עיון בנוסח, שהגיע לידי "כלכליסט", מעלה שהמדינה מחליטה "להפריט את כל אחזקות המדינה בחברת נמל חיפה בדרך של מכירה פרטית, כמקשה אחת, של כל מניות החברה (100%) לרוכש אסטרטגי, בשילוב עם גיוס הון לחברה".

מימין: שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', יו"ר הנמל אשל ארמוני ומנכ"ל הנמל מנדי זלצן צילומים: אלעד גרשגורן, ענר גרין, בשמת איבי

עוד כותבת המדינה שככל שסכום המכירה "לא יעלה על מיליארד שקל הוא יושקע בחברה", ואילו "יתרת תמורת המכירה מעל מיליארד שקל, תועבר למדינת ישראל". 400 מיליון שקל ראשונים מיועדים לפיתוח הנמל, כאשר חברת נמלי ישראל תשדרג את הרציפים שם מכספה ובסכום דומה עד שנת 2030.

בנוגע לזהות הרוכש המדינה מצהירה ש"מבין כל ההצעות שיוגשו על ידי משתתפים בהליך המכירה הממלאים אחר דרישות ההגדרה של 'הרוכש האסטרטגי', ובכפוף לעמידתם בקריטריונים שיבטיחו חוסן כלכלי ואיתנות פיננסית מתאימה", הרי ש"תאגידים ממשלתיים ישראלים, לרבות חברות ממשלתיות, חברות בנות ממשלתיות וחברות מעורבות, לא יורשו להשתתף בהליך המכירה".

אז מי כן יוכל להשתתף במכירה? כאן מסבירים ש"מדינה זרה או תאגיד בשליטת מדינה זרה, יהיה רשאי לפנות להשתתף בהליך המכירה", וזאת לאחר קבלת אישורים רגולטוריים מתאימים כולל מגורמים ביטחוניים, וזאת תוך חודש מהנחת הצעת הרכש בפועל".

שומרים על מרחב ביטחון

חברת נמלי ישראל מקימה בימים אלו שני נמלים פרטיים – אחד בחיפה ואחד באשדוד – שאמורים להיפתח עוד כשנתיים. הנמל הצפוני החדש יופעל על ידי SIPG הממשלתית הסינית, וזאת לאורך 25 שנה. לכאורה, חברות ממשלתיות סיניות יוכלו להשתתף במכרז, מה שמעמיד את כלל התעבורה הצפונית המשמעותית של ישראל בידי חברה זרה.

עם זאת המדינה שומרת על מרחב ביטחון ומוסיפה הבהרה ש"יהיו השרים רשאים להורות, לאחר קבלת התייחסות גורמי הביטחון, על מנת להגן על האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה, על הפסקת השתתפות של משתתף ו/או מרכיב ממרכיביו בהליך המכירה, או להתנות בתנאים, מטעמים האמורים, את המשך ההשתתפות בהליך המכירה", מבלי לציין זהות של מדינה כזו או אחרת.

אושר מסמך המדיניות למרחב הימי "הים הוא חלק בלתי נפרד משטח ישראל" מי שגיבש את המסמך הוא מינהל התכנון בראשות דלית זילבר, והאישור בוצע במסגרת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית; בין היתר, נקבע במסמך שוועדה בין־משרדית בראשות מינהל התכנון תנהל את המרחב הימי במדינה ‪ליאור גוטמן לכתבה המלאה 

הניסיון הנדרש מהמפעיל החדש הוא בהפעלת טרמינלים ימיים עם אחזקות בנמל זר של לפחות 30% וטיפול שנתי של כשני מיליון מכולות; ניסיון בשינוע ימי של צי אוניות בהיקף של כ־250 אלף מכולות או בעלות על צי של 30 אוניות; הרוכש (אחד או קבוצה) יחזיקו לפחות 50.1% מהגוף שמתמודד על המכרז, כאשר התמורה שהוא מציע על הנמל תהיה מורכבת משילוב הצעת המחיר, הניסיון והוותק, שאליהם יוסיפו עוד 50 מיליון שקל אם הרוכש מתמחה בשינוע ומסחר במכולות.

בנוגע לעובדים נקבע ש"במסגרת הליך ההפרטה יטופלו מכלול הסוגיות הנוגעות לעובדי החברה וזכויותיהם", כאשר "לעובדי החברה שיעבדו בחברה במועד השלמת המכירה, לרבות העובדים המועסקים בחוזים אישיים, ישולם תגמול הפרטה באופן יחסי בין סכום ההשקעה ובין חלק התמורה שיועבר למדינה. התגמול יינתן בסמוך לאחר המכירה, בכפוף לביצועה ולשיתוף הפעולה". במלים אחרות, משוגרת אזהרה כי התנגדות של הוועדים תפגע בעובדים.

הפרטת פעילות נמל חיפה נחתמה עקרונית מול שרי האוצר והתחבורה בדצמבר 2018. אז סוכם על מכירת פעילות הנמל למשקיע, עם תנאי פרישה מפליגים לעובדים: הרפורמה תצמצם את מצבת כוח האדם בנמל מכאלף איש כיום לכ־700 לאחר יישומה, גם באמצעות תוכנית פרישה של כ־200 עובדי דור א' ובעלות של כ־2.8 מיליון שקל לעובד. בשבועות האחרונים עברה מחלקת הים של הנמל (כולל הנתבים) לידי חברת נמלי ישראל, עם תוספות שכר של כ־4% ומענק העברה של 50 אלף שקל. בתמורה לרפורמה, המדינה הבטיחה לעובדים שיישארו בנמל חסינות מפיטורי התייעלות לתקופה של 10 שנים, לצד רשת ביטחון של עד 70% מפרמיות השכר לאותה תקופת זמן.

נמל חיפה. משוגרת אזהרה כי התנגדות של הוועדים תפגע בעובדים צילום: אריאל ורהפטיג

אלטרנטיבה כואבת

המשקיע החדש יצטרך להתמודד עם פעילות של נמל חדש שיופעל על ידי חברה ממשלתית סינית. ומה יעלה בגורלו של הנמל אם לא ימצא משקיע שירצה להתמודד מול הסינים? כאן כבר יש כמה תרחישים, כל אחד לוקח את הנמל לכיוון אחר. מכתב נלווה של מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב (ינקי) קווינט מסביר את תועלות ההפרטה, אולם מזהיר ש"ככל שיחול עיכוב נוסף בקידום קבלת ההחלטה, או בהשלמת גיבוש ההסכמות עם העובדים בקשר להפרטה, יגבר סיכון באשר לשמירה על האיתנות הפיננסית של החברה".

המסקנה של קווינט היא ש"בנסיבות אלה בכוונת הרשות לפנות לחברה כדי שתכין, בשיתוף גורמי הממשלה, תוכנית הבראה משמעותית שתביא לקיטון ניכר בעלויות החברה בדרך של יישום תוכנית התייעלות האפקטיבית בפעילות החברה, פרישה וסיום העסקה של חלק משמעותי מעובדי החברה וקיטון בעלויות השכר של העובדים הנותרים". בכך מסבירה רשות החברות את האלטרנטיבה הכואבת של אי הפרטת הנמל.

מכיוון שחלק מהפעילות של הנמל שהיא משמעותית להכנסותיה מבוססת על חברת צים, כלל לא ברור אם זו תשאר אחרי השקת הנמל הסיני המתחרה, ולכן דו"חות פנימיים של הנמל שפורסמו בעבר בכלכליסט מצביעים על אפשרות של חיתוך מצבת העובדים שם בכ־50%, זאת לצד צניחה בהכנסות. נמל חיפה סיים את 2018 (הדו"ח האחרון שפורסם) עם עלייה ברווח הנקי מכ־96 מיליון שקל ב־2017 לכ־177 מיליון שקל, זינוק של כ־85%. ההכנסות של הנמל מפעילות המכולות והרכב הסתכמה בכ־907 מיליון שקל, עלייה של כ־11% לעומת שנת 2017.

מי שישאר מאחור הוא נמל אשדוד, שם אין הסכם הפרטה, אין הסכם התייעלות רשמי מול העובדים ואין התקדמות מלבד מחלוקות על התפעול השוטף.