הטבות רק תמורת עבודה: לשחרר את השיבר החרדי

מחקר של הכלכלן הראשי באוצר שפורסם ביום חמישי שעבר, גילה שאברך שיוצא לעבודה מפסיד הטבות בשווי 5,400 שקל בממוצע, כלומר שני שליש מהשכר הצפוי לו. חלק גדול מההטבות מגיעות מהמדינה ובולטות בהן קצבת האברך וההנחות במעונות היום. בנוסף, האברך מאבד גם מעמד חברתי, כך שההחלטה לצאת לעבוד נראית ספק רווחית ואולי בלתי רווחית כלל.

העלייה שנרשמה בתעסוקת הגברים החרדים נבלמה ברמה של 52% ב־2016. מאז אף נרשמה ירידה קלה ל־50%. חוקרי האוצר מצאו קשר ישיר בין גובה ההטבות למשפחות האברכים לבין שיעור התעסוקה בציבור החרדי. בלימת העלייה ביציאה לעבודה קרתה בעקבות ביטול הקיצוצים שביצעה ממשלת נתניהו לפיד בקצבאות ב־2014.

באופן רשמי יש לישראל יעד לאומי להוציא אברכים לעבודה. בפועל, האינטרס הלאומי הזה נמכר כמו רבים אחרים, במסגרת מלחמות ההישרדות של בנימין נתניהו. זאת, למרות שמדובר בשאלה קיומית. אם לא תהיה עלייה משמעותית בתעסוקת הגברים והחרדים ובפריון העבודה, צפויה ירידה דרמטית בשיעור המועסקים, בתמ"ג ובתוצר לנפש. הדבר צפוי לדרדר לתהום את כלכלת ישראל וממילא גם את יכולתה לממן צבא איכותי.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי

כל ממשלה אחראית שתקום אחרי הבחירות תהיה חייבת להפסיק את ההפקרות. זה אומר כמובן לקצץ שוב בקצבאות לאברכים. אבל מה שהרבה יותר חשוב הוא הכנסת קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות - חובת עבודה של שני בני הזוג. וזאת כתנאי להטבות הרווחה השונות כדי שלא ינוצלו לרעה. מדובר כמובן בהגבלת הגישה להנחות הענק למעונות יום, בהנחות בדמי הביטוח הלאומי ובארנונה וגם בסבסוד הגדול לפנימיות. המשמעות: דווקא כשהאברכים יצאו לעבוד, הם יקבלו את ההטבות.

כדי שכל זה יוכל לקרות, דרושה לפחות הפעם ממשלה בלי המפלגות החרדיות. חשוב במיוחד לשים קץ למסורת, הכאילו מקודשת, של מסירת ראשות ועדת הכספים למפלגות אלו. יש לשחרר את השיבר של תקציב המדינה ולהחזיר אותו לידי מפלגות השלטון.