רשות החשמל אישרה את פשרת הגז המצרי
במסגרת הפשרה שנחשפה בכלכליסט באפריל, תשלם מצרים לחברת החשמל כחצי מיליארד דולר בשל אי אספקת גז מתחילת 2011; החוב המקורי שנקבע בבוררות ב-2015 עמד על 1.7 מיליארד דולר
רשות החשמל, הרגולטור שאחראי על משק החשמל המקומי, דיווחה היום (א') לבורסה, על כניסתו לתוקף של הסכם פשרת הגז המצרי מול חברת החשמל.
- חברת החשמל בדרך לפשרה עם חברות הגז המצריות, תקבל 500 מיליון דולר
- דיווח: ישראל ומצרים בדרך לסיכום על פיצוי של כ-865 מיליון דולר לחברת החשמל
- הערעור נדחה: מצרים מחויבת לשלם לחברת החשמל כ-1.76 מיליארד דולר
במסגרת הפשרה שנחשפה באפריל האחרון בכלכליסט, תשלם מצרים כחצי מיליארד דולר לחברת החשמל הישראלית, בשל אי אספקת גז מאז תחילת 2011. התשלום יכלול העברה של כ-100 מיליון דולר בשנה הקרובה, ולאחריה תשלומים קבועים של כ-50 מיליון דולר לשנה למשך כשמונה שנים.
בהודעה כתבה הרשות: "הפשרה, שהושגה לאחר מספר שנים של דיונים, מבטיחה את קבלת הכסף על ידי העמדת בטוחה מבנק מצרי. ככל שהתשלומים לא יגיעו בזמן, לחברת החשמל זכות לתבוע פירעון מידי של מלוא יתרת סכום הפשרה, ובמקרה הצורך אף תעמוד לחברה זכות לבטל את ההסכם ,ולדרוש את אכיפת מלוא פסק הבוררות".
החוב המקורי לחברת החשמל, שנקבע במסגרת בוררות ב-2015, עמד על 1.7 מיליארד דולר, ועליו נוספו עוד כמה מאות מיליונים שהוגדרו כדמי תשלום לעורכי הדין. בחברת החשמל ניהלו מגעים מול המצרים בליווי יועצים חיצונים ובינלאומיים, שבחנו אפשרויות תביעה, מכירת חוב לגוף זר או חילוט נכסים מצריים, אולם המסקנה שהתקבלה היא שהדרך הקצרה ביותר היא להגיע לפשרה, שכוללת כאמור "תספורת" של כ-70% על הבוררות המקורית.
עוד הוסיפה הרשות: "לאחר שבחנה את כלל הממצאים, בכוונת הרשות להכיר בהכנסה הנובעת מהסכם הפשרה, כחלק מהפחתת התעריף לחברת החשמל. היות שהנזק שספגה חברת החשמל גולם במלואו בתעריף החשמל, סכום הפשרה שהחברה תקבל יוחזר במלואו לצרכנים, למעט ההוצאות המשפטיות החריגות שהוציאה החברה בגין ההליך שניהלה", כלומר הפחתת תעריף החשמל כבר בינואר הקרוב.
המתנגדת להסכם היא העמותה הסביבתית שומרי הבית, שסבורה כי הצרכנים היו אמורים לקבל תעריף זול יותר. עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את העמותה, שלח לרשות מכתב בו התריע: "בכוונת מרשתי לתקוף במסגרת עתירה את החלטת רשות החשמל לכשתיתן, היה ותאשר את הסכם הפשרה ותכיר בוויתור הגלום בו. במסגרת זו יתבקש גם צו המונע את כניסתו לתוקף", הוא כותב.
תגובת הרשות לברנע הייתה שלתפיסתם אין מקום להתערבות בהחלטת הרשות, מה שאומר שהנושא עלול להתגלגל לערכאות משפטיות.