תחזית: מחסור של 1,750 מרצים ללימודים ריאליים

מערכת ההשכלה הגבוהה צפויה בתוך חמש שנים לעודף ביקוש של 7,500 מועמדים מתאימים לשנה במקצועות הריאליים. זאת בשל הזינוק במספר הזכאים לבגרות הכוללת לימודי מתמטיקה ברמת 5 יחידות. הדבר יצריך תוספת של 1,750 מרצים לסגל הבכיר, אבל המוסדות להשכלה גבוהה מתקשים מאוד לגייס סגל בהיקף כזה, בשל התחרות עם חברות ההייטק.

כך עולה ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף קרן טראמפ לעידוד מצוינות במתמטיקה, על מוכנות מערכת ההשכלה הגבוהה לקליטת המספר ההולך וגדל של בעלי בגרות במתמטיקה 5 יחידות. את המחקר ערכו החוקרים ד"ר איתן רגב וכן גבריאל גורדון ונאור פורת. ממצאיו יוצגו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר פורום קיסריה) שיערך ב־17‑18 בדצמבר בירושלים. רגב מזהיר ש"אם מערכת ההשכלה לא תיערך מראש היא צפויה למשבר".

מבחן בגרות במתמטיקה (ארכיון) צילום: יובל חן

בשנת 2012 נשבר שיא שלילי של פחות מ־9,000 בוגרי תיכון שסיימו עם בגרות במתמטיקה 5 יחידות. מאז נקטה מערכת החינוך, בייחוד בימיו של נפתלי בנט כשר חינוך, במאמץ מרוכז להעלות את מספר הנבחנים במתמטיקה 5 יחידות כדי ליצור עתודות כוח אדם למקצועות ההייטק. הרפורמה נחלה הצלחה גדולה כשמספר הזכאים הגיע ב־2019 ל־19 אלף, עלייה של 115%.

ד"ר איתן רגב, המכון הישראלי לדמוקרטיה צילום: Eyal Granit

תנאי הקבלה הוחמרו

החוקרים מציינים שהעלייה המהירה במספר הבוגרים יצרה מצב שלמערכת ההשכלה הגבוהה אין זמן רב להיערך לקליטתם. מדובר בעצם בשש שנים של השרות הצבאי והטיול שאחריו. לפי המחקר, גיל הכניסה הממוצע ללימודים אקדמיים הוא כ־24 בקרב גברים ו־23 אצל נשים.

מספר הסטודנטים המתחילים תואר ראשון במקצועות ריאליים עמד ב־2018 על 16,800 (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה). אומדן שהכינו החוקרים קובע שבעוד 5 שנים צפויה עלייה של 6,160 במספר הנרשמים ללימודים אקדמיים במקצועות ריאליים מקרב בוגרי מתמטיקה 5 יחידות.

אלא שהם לא המועמדים הראויים היחידים שיתקשו להתקבל. בשל הביקוש הגדל, בשנים האחרונות הוחמרו תנאי הקבלה למקצועות אלה ו־1,400 מועמדים שבעבר היו מתקבלים נשארים בחוץ. כך שביחד מדובר בביקוש עודף של כ־7,500 מועמדים ראויים, שהם 43% מכמות התלמידים הנוכחית.

החוקרים כותבים כי "החסמים העיקריים להגדלת הקיבולת במסלולים אלו הם סגל אקדמי בכיר, מתרגלים ותשתיות פיזיות". גיוס סגל מהווה את הקושי העיקרי בגלל ההגבלות על משכורות באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות והמשכורות הגבוהות המוצעות בענף ההייטק. המחסור במרצים, קובעים החוקרים, צפוי להחריף מאוד בשנים הקרובות.

כבר היום במרבית האוניברסיטאות יחס הסטודנטים לסגל בכיר במקצועות הריאליים גבוה משמעותית מן היחס שנחשב רצוי במקצועות אלו, העומד על כ־18 סטודנטים לאיש סגל בכיר. כדי לעמוד בתוספת הסטודנטים ולשמור על יחס המרצים‑סטודנטים הקיים היום יצטרכו האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות (לא כולל מכללות פרטיות) להוסיף 1,750 אנשי סגל בכיר. זאת בהנחה של תוספת של 43% לסגל הבכיר הקיים במקצועות אלה, המונה היום 4,000 מרצים.

לחוקרים שורת המלצות. אחת מהן היא לבחון העסקת מרצים זרים. שנייה היא להעסיק מרצים אורחים במקביל לעבודתם בהייטק. הם ממליצים גם על מלגות נדיבות לסטודנטים במקצועות אלה שיתחייבו למסלול אקדמי. המלצה אחרת, מפתיעה למדי, היא להשקיע בהרחבת התשתיות הפיזיות של המכללות הפרטיות משום שבהן אין מגבלות שכר ולכן הן יכולות לקלוט מרצים בהתאם לביקוש.

8% משכבות חלשות

משרד החינוך הרבה להתגאות בכך שהרפורמה של מתמטיקה 5 יחידות משלבת תלמידים מהפריפריה, אך ממצא נוסף שעלה מהמחקר חושף כי 54% מתוספת התלמידים הזכאים לבגרות ב־5 יחידות מתמטיקה הגיעו מהחמישון הסוציו־אקונומי העליון ו־75% מחמשת העשירונים הגבוהים. רק 25% מהתוספת הגיעו מחמשת העשירונים הנמוכים ו־8% בלבד מהחמישון התחתון. רגב אומר עם זאת, ש"עצם זה שיש ייצוג לשכבות החלשות זה דבר טוב כי יש הרבה מקומות שבהם זה בכלל לא היה קודם".

מהמועצה להשכלה גדולה נמסר בתגובה כי "הצורך בסגל אקדמי בתחומי הייטק הוא תוצאה של הצלחה התוכנית להגדלת מספר הסטודנטים בתחומים אלה, שכללה בין היתר תקציבים לתשתיות וקליטת סגל. אנו גם מקדמים תוכנית רחבה להגדלת מספר הסטודנטים לתואר שני עם תזה ולתלמידי דוקטורט שבתקופת לימודיהם הם ישמשו כעוזרי הוראה".