תג המחיר: המפלגות מגדילות את מימון הבחירות ב-62 מיליון שקל

סיכום בין הליכוד לכחול לבן יוביל לתוספת של 62 מיליון שקל לתקציב מימון הבחירות. זאת במסגרת החוק לפיזור הכנסת שיחוקק ביום רביעי אם לא יהיו התפתחויות דרמטיות של הרגע האחרון, כך נודע ל"כלכליסט".

הנושא סוכם בין שר התיירות יריב לוין לבין יו"ר סיעת כחול לבן אבי ניסנקורן, המשמש גם כיו"ר הוועדה המסדרת הזמנית של הכנסת. לפי גורמים בכנסת, לוין ביקש תוספת של 130 מיליון שקל, אך ניסנקורן סירב. לוין מכחיש את הדברים. בכחול לבן הסבירו כי הכוונה היתה לסייע למפלגות הקטנות.

משמעות ההעלאה תהיה תוספת של 430 אלף שקל לכל מנדט של מפלגה, ותוספת של 700 אלף שקל לכל רשימה. אם הרשימה מורכבת מכמה מפלגות אזי התוספת לרשימה תחולק בין כלל המפלגות המרכיבות אותה. למשל, בין הליכוד לכולנו, או במקרה של כחול לבן, התוספת תחולק בין חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם.

בבחירות לכנסת ה־22 קיבלו המפלגות מימון בחירות של 184 מיליון שקל; יחידת מימון הבחירות עומדת כיום על 1.384 מיליון שקל לח"כ. חישוב מימון הבחירות מתבסס על ממוצע מספר הח"כים של הרשימה בכנסת היוצאת ובכנסת הנכנסת בתוספת סכום קבוע בגובה יחידת המימון. לאחר התוספת יחידת המימון תעמוד על 1.813 מיליון שקל.

מימין: בני גנץ , אביגדור ליברמן ו נימין נתניהו צילומים: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי

המשמעות המיידית היא מקדמת מימון בחירות גבוהה יותר. כיום, כל מפלגה מקבלת מקדמת מימון בחירות של 70% מיחידת המימון - 1 מיליון שקל עבור כל ח"כ, וזו מועברת מיד לאחר הגשת הרשימות בבחירות. אם יחידת המימון תגדל, מקדמת מימון הבחירות תעמוד על 1.26 מיליון שקל - תוספת של 300 אלף שקל.

במקרה כזה מקדמות הבחירות של המפלגות יעמדו על הסכומים הבאים: כחול לבן: 41.6 מיליון שקל; הליכוד: 40.3 מיליון שקל, ש"ס: 11.34 מיליון שקל; ישראל ביתנו: 10 מיליון שקל; העבודה וחד"ש: 6.3 מיליון שקל כל אחת; אגודת ישראל: 5 מיליון שקל; הימין החדש, מרצ, בל"ד ורע"מ: 3.8 מיליון שקל כל אחת; תע"ל: 2.5 מיליון שקל; גשר, הבית היהודי, כולנו, עצמאות, והתנועה הירוקה: 1.33 מיליון שקל כל אחת.

כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט", למפלגות חובות לכנסת בהיקף של 180 מיליון שקל. בלחצן של המפלגות, החוק לפיזור הכנסת יכלול בנוסף להעלאת מימון הבחירות גם סעיף המתיר לדחות את פירעון ההלוואות שנטלו המפלגות עד לבחירות לכנסת ה־24.

ניסנקורן ולוין נפגשו היום עם גזברי המפלגות שטענו בפניו שיש צורך דחוף בהעלאת מימון הבחירות, אחרת לא יוכלו לממן את מערכת הבחירות הקרובה לכנסת, ואת חובותיהן משתי מערכות הבחירות האחרונות וממערכת הבחירות לרשויות המקומיות מאוקטובר 2018.

סיעת ש"ס מתנגדת להעלאה. יו״ר ש"ס, אריה דרעי הודיע: "אנחנו מתנגדים לכך נמרצות. בתקופה של קיצוצים קשים וכואבים בתקציבי הרווחה, הבריאות והחינוך המיוחד, אסור לכנסת להגדיל את תקציב הבחירות".

גם ישראל ביתנו הודיעה על התנגדותה למהלך. ח"כ עודד פורר אמר: "לא יכול להיות שבזמן שאין תקציב מדינה, שהמשק נמצא בקריסה ומערכת הבריאות חולה, המפלגות יגדילו לעצמן את המימון. מן הראוי לנהל מערכת בחירות צנועה".

ד"ר אסף שפירא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיף כי "עד 1994, חברי הכנסת הם שקבעו לעצמם את יחידת המימון וכצפוי הגדילו אותה כל הזמן, גם רטרואקטיבית. בעקבות העיוות הזה תוקן החוק, וקביעת גובה יחידת המימון הועברה לוועדה ציבורית שהובילה לייצוב העליות הבלתי פוסקות בתקציב המפלגות. חתימת ההסכם היום היא עדות למעקף המנגנון שנקבע, מבלי שהמפלגות יתחייבו לעשות דבר לתיקון ההתנהגות הבזבזנית שלהן".