פרשת הצוללות: הנוכח־הנעדר הוא נתניהו

איפה הכסף? הנה הכסף. לאחר הסיקור החיובי בתיקי נתניהו והמין תמורת מינוי בתיק אפי נוה, חזרנו לטובת ההנאה המוכרת, המסורתית, הסולידית — כסף. תיק 3000, האחרון במסע הפרידה המפואר של פרקליט המדינה שי ניצן, מחזיר את השחיתות לתבניות המוכרות של מתווכים בין קונים למוכרים, בין בכירים בממסד הביטחוני הישראלי לתאגיד הצוללות הגרמני. שחיתות קלאסית. לא צרחות לשפר כותרת על שרה או לחצים פתייניים להשתחל לכס השיפוט.

הנוכח־הנעדר הבולט בתיק הצוללות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפתיחת החקירה הודיע היועץ המשפטי שנתניהו איננו חשוד "בעת הזו". הוא לא קיבל פטור גורף כפי שהוטח ביועץ, שהיה חייב להודיע אז אם גם נתניהו בחשודים. אבל, הפטור ההוא, ששירת גם אינטרסים ביטחוניים ומדיניים של ישראל, שרד לכל אורך הדרך. מי יודע, אולי אם פרקליטו דוד שמרון היה מוכנס למעצר הפשפשים־המדובבים של ניר חפץ, שמו של “בנימין בן בנציון נתניהו” היה מעטר גם את כתב האישום הזה.

בנימין נתניהו הצוללת אחי רהב בטקס קבלת הפנים בנמל חיפה צילום: אלעד גרשגורן

אבל האישום במקרה זה מתקיים לא מכוח הראיות הנעדרות, אלא במישור הציבורי. כפי שטען משה יעלון: אם נתניהו ידע - הוא מושחת, אם לא ידע - הוא עיוור שאינו כשיר לתפקידו. בלי להכריע בין האפשרויות, ניתן לתמוה שוב על סוג האנשים שהעסיק נתניהו, שנחלקים לשתי קבוצות: מושחתים עם כתב אישום (בכפוף לשימוע) ומושחתים עם הסכם עד מדינה. פרשת הצוללות היא באחריותו המיניסטריאלית של ראש הממשלה, ובן דודו־פרקליטו שמרון מייצג את מחולל השחיתות המרכזי. די בכתם הזה כדי להוסיף את הצוללות לסיגרים, לשמפניות, לסיקור.

סיקור חיובי, שוחד מיני, כספי הצוללות. ישראל, תמונת מצב ערב בחירות. יוסי בנאי סיפר על סוראמללו שנכנס לפאב. "ויסקי, עראק, וודקה?”, שאל הברמן. "הסדר לא חשוב", השיב סוראמללו.