מחקר: מודלי אקלים חזו במדויק במשך 50 שנה את ההתחממות הגלובלית
ממצאים אלו של חוקרים אמריקאים, ממקדים את החשיבות של מודלים עדכניים, שלפיהם אם המדינות השונות יעמדו בהתחייבויות האקלים העדכניות שלהן, עד 2100 צפויה התחממות גלובלית של 3 מעלות צלזיוס – מצב קטסטרופלי, לדברי ארגונים ומומחים
מודלי אקלים הצליחו לחזות במדויק את ההתחממות הגלובלית ואת השלכותיה ב-50 השנים האחרונות – כך עולה ממחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT ומנאס"א.
במסגרת המחקר, שהתפרסם השבוע בכתב העת המדעי Geophysical Research Letters, בחנו החוקרים לעומק מודלי אקלים שונים התפרסמו בין השנים 1970 ל-2007. "בפרט, בחנו באיזו מידה הצליחו המודלים האלו לחזות את ההתחממות הגלובלית בשנים שאחרי פרסומם באמצעות השוואתם לשינויים בטמפרטורה", הסבירו החוקרים. "גילינו שמודלי האקלים שפורסמו בחמשת העשורים האחרונים היו באופן כללי די מדויקים בחיזוי ההתחממות הגלובלית בשנים שאחרי פרסומם".
החוקרים בחנו 17 מודלים בסך הכול, בהם גם שני המודלים המפורסמים מ-1981 ו-1988 שג'יימס הנסן, מומחה אקלים מנאס"א, הציג בעדות בפני הסנאט האמריקאי מ-1988, שעסקה בהשפעה האנושית על ההתחממות הגלובלית.
ב-10 מהמודלים לא היו כמעט שום הבדלים בין התחזיות למצב בפועל – התאמה כמעט מושלמת. "המודלים, כולל אלו שפורסמו בשנות ה-70, טובים להפליא", אמר החוקר הראשי ד"ר זיק האוספדר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "המחקר שלנו לא מצא הערכת יתר או הערכת חסר עקבית לגבי התחממות עתידית".
המודלים של הנסן חזו התחממות מהירה יותר
ארבעה מודלים נוספים חזו התחממות מהירה יותר ושלושה אטית יותר. ואולם, חלק מטעויות אלו נבעו מהערכה לא מדויקת של כמות גזי החממה שתהיה באטמוספירה. המודלים של הנסן, למשל, חזו התחממות מהירה יותר, מכיוון שצפו כמות גדולה יותר של גזי חממה מכפי שהיתה בפועל, במיוחד בכל הנוגע לגזי שאינם פחמן דו-חמצני. לדברי האוספדר, המודל של האנסן לא חזה ירידה חדה בפליטות חומרים שהביאו להגדלת החור באוזון (רבים מהם גזי חממה), או את ההתייצבות בהיקף פליטות המתאן בעשור הקודם.
ואולם, כאשר שיקללו החוקרים את הפליטות בפועל לתוך מודלים המתמטיים ששגו בהערכה זו, התחזיות של 4 מהם הפכו מדויקות. כלומר, 14 מתוך 17 המודלים דייקו בתיאור מערכת היחסים הבסיסית בין פליטות גזי חממה ותרומתם להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים. הפער, אמר האוספדר ל"וושינגטון פוסט", מצוי בכישלון לחזות משתנים חברתיים שמשפיעים על קצב הפליטות, כמו צמיחה כלכלית או הסכמים לצמצום פליטות.
"השקלול אפשר לנו להעריך את הביצועים של המודל על סמך הפיסיקה שלו, ולא על סמך כדור הבדולח של פליטות עתידיות", אמר החוקר. "המסקנה הגדולה היא שמודלי אקלים קיימים הרבה זמן, ובכל הנוגע לחיזוי של הטמפרטורה הבסיסית של כדור הארץ הם עושים את זה נכון במשך זמן רב. קצב ההתחממות כיום תואם במדויק את התחזיות של מודלי אקלים מהעבר".
ממצאים אלו ממקדים את החשיבות של מודלים עדכניים, שלפיהם אם המדינות השונות יעמדו בהתחייבויות האקלים העדכניות שלהן, עד 2100 צפויה התחממות גלובלית של 3 מעלות צלזיוס – מצב קטסטרופלי, לדברי ארגונים ומומחים. מחקר זה צפוי לסייע להגברת הלחץ על מדינות, לקראת ועידת האקלים שתתקיים בשנה הבאה בגלזגו, בה צפויות המשתתפו להגדיל את ההתחייבויות שלהן לעומת הסכם פריז.