בית חולים חדש בבאר שבע: 1,900 מיטות ובי"ס לרפואה

התוכנית להקמת בית החולים הגדול בארץ בבאר שבע מגיעה לשלבי אישור סופיים: מחר תתבקש המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר תיקון טכני - הרחבה לכיוון דרום־מזרח של האזור שאליו באר שבע יכולה להתפתח (ראו מפה). בשטח הזה מבקשת המדינה לבנות את קומפלקס בית החולים החדש, וכן מתחם תעסוקה לחברות מתחומי הפארמה והביוטק.

אם המועצה הארצית תאשר את התיקון, כבר החודש התוכנית תופקד להתנגדויות בוועדה המחוזית דרום. לאחר ההפקדה יינתנו 60 יום להגשת התנגדויות. לאחר דיון בהן התוכנית תאושר ותיסלל הדרך להוצאת היתרי בנייה.

בבית החולים יהיו כ־1,900 מיטות. לשם השוואה, בבית החולים שיבא, הגדול בארץ כיום, יש כ־1,500 מיטות. בית החולים החדש יכלול 1,000 מיטות אשפוז בתחומי הרפואה הכללית. יתר המיטות יהיו בבית חולים גריאטרי ובמרכז לבריאות הנפש.

רוביק דנילוביץ' ראש עיריית באר שבע צילום: ישראל יוסף

התוכנית מתפרסת על שטח של כ־1,000 דונם בין תל שבע לבאר שבע, מזרחית למחלף שרה שבו נפגשים כביש 40 וכביש 25. שטחו הבנוי של בית החולים החדש הוא 400 אלף מ"ר, כולל בניין מרכזי בגובה של כ־10 קומות ועוד מספר מבנים בני 8-5 קומות.

בית החולים ייבנה בכמה פעימות: לאחר אישור התוכנית משרד הבריאות יפרסם מכרז לבניית בית חולים ציבורי לכ־500 מיטות בעלות משוערת של 1.5 מיליארד שקל ‑ חלק מתקציב המדינה וחלק במימון הגוף שיזכה במכרז.

זיקה אקדמית

בתגובה לקול הקורא שפרסם השנה משרד הבריאות כדי לבחון היענות לפרויקט, הביעו עניין גופים רבים ובהם אסותא, כללית, בית החולים הדסה ותאגיד שיבא. לפי הערכות, בתוך כ־20-15 שנה התוכנית תמומש במלואה.

את התוכנית מקדמת רשות מקרקעי ישראל עם עיריית באר שבע באמצעות משרד סיטי לינק של המתכנן קלמן דינס. לדברי דינס, "במקביל לצוות התכנון פועל צוות היגוי בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון. בתיאום עם משרד הבריאות הוקצה שטח לבית ספר לרפואה".

בצמוד לבית החולים יוקמו מבנים לשירותים תומכים כגון מלונאות, מסחר ולוגיסטיקה. כמו כן, יהיה שטח של 350 אלף מ"ר שמיועד למשרדים, וישווק לחברות טכנולוגיות מתחום הפארמה והביוטק. דינס מסביר כי "בקמפוס יהיו רפואה, אקדמיה וביוטכנולוגיה שנמצאת בזיקה ישירה למחקרים ורפואה מעשית".

כמו כן התוכנית כוללת אפשרות לבניית 400-250 יחידות דיור שמיועדות לסגל הרפואי, לסטודנטים ולדיור מוגן.

השאיפה של המתכננים היא כי המתחם יהיה נגיש לתחבורה ציבורית: רכבת קלה תגיע מבאר שבע ותשרת את 20 אלף האנשים שצפויים לבקר בו מדי יום, וכן מחלפים יוקמו על כביש 25 וכביש 40.

האם משרד האוצר יתמוך?

הדיון במועצה הארצית חשוב משום שזהו מבחן ראשון שיבהיר אם משרד האוצר ובמיוחד אגף תקציבים מתכוונים לקדם את התוכנית.

ההחלטה להקים בית חולים בבירת הנגב נולדה בעקבות המלצות שהוגשו באוגוסט 2014 למשרד הבריאות על ידי ועדה בראשות פרופ' ארנון אפק שבחנה את הצורך בהרחבת שירותי הרפואה בנגב. הוועדה הניחה כי עד 2025 יחיו בנגב כמיליון איש, בעוד שבעת פרסום מסקנותיה היו בו כ־650 אלף תושבים. כדי לשמור על שיעור המיטות ביחס לכמות התושבים קבעה הוועדה כי יש להוסיף כ־900 מיטות עד 2025, באמצעות תוספת של 300 מיטות לסורוקה שבו יש כבר כ־1,000 מיטות, ואת יתר המיטות לבית חולים חדש.

אלא שלדו"ח צורפה דעת מיעוט של אנשי אגף תקציבים שלא הסכימו עם ההמלצות. החשש המרכזי שלהם הוא מעלייה חדה בהוצאות השכר ללא קשר לתפוקה. על פי טענתם, המחסור ברופאים בדרום יוביל לתחרות בין סורוקה לבית החולים החדש שתדחוף את בתי החולים להציע משכורות עתק כדי לפתות רופאים בכירים. החשש שלהם מתעצם משום שמשרד הבריאות לא מוכן שבית החולים יכלול שירות רפואה פרטית, שלתפיסת האוצר מאפשר להציע משכורות גבוהות שלא מתקציב המדינה.

באפריל השנה ראשי רשויות בנגב עתרו נגד המדינה בדרישה לפרסם את המכרז לבניית בית החולים בהקדם, בטענה לגרירת רגליים בעקבות התנגדות האוצר. הדיון בעתירה יתקיים ביוני 2020.

רובי דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, אמר ל"כלכליסט" כי "סורוקה תמיד יהיה בית החולים המרכזי בנגב אבל הוא לא יכול להכיל לבד את כל האתגרים הבריאותיים שצפויים בעתיד. בנוסף, אני סבור שחייבת להיות תחרות במערכת הבריאות".