הטעות של השופט הנדל בדרך לתפקיד הרגיש
שופט ביהמ"ש העליון הביע ניחומים למשפחת מחבל שמת מסרטן; הנדל צפוי להחליף בקרוב את השופט חנן מלצר כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, והטעות שלו מעוררת מחשבה האם נכון להפקיד בידיו את התפקיד
שני הסברים אפשריים למעשה: הראשון, שלרגע השתכח ממנו במי מדובר. השני, שידע, ובכל זאת פעם בו הצורך לאקט ההומני של השתתפות בצער.
השופט ניל הנדל צילום: אלכס קולומויסקי
בכל אחת משתי האפשרויות הנדל שגה. או שהטעות מקורה ברשלנות, או בתבונת שיקול הדעת. בגלל שהנדל אינו חתום על מכתב אישי, אלא על פסק דין של בית המשפט העליון שסמלה של מדינת ישראל מתנוסס עליו, המשמעות היא שבית המשפט משתתף בצערה של המשפחה.
הסיפור נסגר פעמיים. ראשית, בגריסת ההחלטה המקורית ופרסום החלטה חדשה תחתיה. ובשישי, בהתנצלות של הנדל בפני המשפחות השכולות קורבנות הטרור.
לא הייתי נדרש עתה לסיפור הזה, אלמלא הנדל אמור להחליף בקרוב את המשנה לנשיאת העליון חנן מלצר כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־23.
השגיאה של הנדל, בין אם מקורה ברשלנות או בשיקול הדעת, היא איתות מדאיג לגבי יכולתו לנווט מערכת טעונה, סוערת, שאינספור מוקשים טמונים בה.
הנדל הוא שופט טוב שמונה לעליון בידי השר דניאל פרידמן שהעריך את עמידתו הסנגוריאלית האמיצה כשזיכה בדעת מיעוט במחוזי בבאר שבע את סולימן אל עביד מרצח חנית קיקוס. אבל, הנדל - חובש כיפה ו"אמריקאי" במוצאו ובהווייתו - אינו האופציה המיטבית לנהל מערכת בחירות. למלצר היו הכישורים שנגזרו מעברו כיועץ משפטי למפלגת העבודה ועורך דין פרטי שהתנסה בקלחת הציבורית. להנדל אין את הניסיון והמיומנות במגעים שוטפים עם ה”דוד ביתנים” של העולם. ואולי, התקלה שיצאה מתחת ידו תגרום למחשבה שנייה האם נכון להפקיד בידיו מערכת בחירות שצפויה להיות פרועה במיוחד.
