ארזתם לבד ב־1972?
מערך האבטחה של אל על הוקם ב־1972, אחרי שארגוני טרור הפכו את טיסות החברה למטרה. אלא שמאז 11 בספטמבר 2001 מערכי האבטחה בשדות תעופה בעולם שודרגו דרמטית, בעיקר באירופה ובארה"ב
החלטת הממשלה אתמול (א') להעניק לאל על עוד 43 מיליון דולר לאבטחת טיסות חברות התעופה הישראליות לחו"ל אינה מפתיעה. אל על אחראית כבר שנים על האבטחה בשדות התעופה בחו"ל לא רק לנוסעיה, אלא גם לטיסות ארקיע וישראייר - והמדינה מממנת 97.5% מהוצאות האבטחה האלה.
גם הסכום לא מפתיע: בהתאם להוראות החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, במקרה של הסכמים שפגים עד סוף דצמבר יכולה ממשלת מעבר לאשר רק הארכה זמנית בתנאים הקיימים. כך, בעקבות הארכת ההסכם בשלושה חודשים, תשלם המדינה לאל על בדיוק רבע ממה ששילמה לה ב־2019 עבור שירותי האבטחה שלה.
מה שכן מפתיע, זה שההסכם הזה עדיין קיים. מערך האבטחה הלאומי הזה מקטין את הגמישות התפעולית של חברות התעופה הישראליות ועולה להן מיליוני שקלים גם אחרי הסבסוד הנדיב של המדינה. בעידן של תחרות קשה מצד חברות הלואו־קוסט, זו משקולת כבדה.
מטוס אל על צילום: סיוון פרג'
בנוסף, לא נדיר שבגלל מחסור במאבטחים נאלצות חברות התעופה הישראליות לוותר על קווים או על טיסות מיוחדות. בכך, פעילותן נפגעת לעומת חברות תעופה זרות, שעליהן לא מוטלות אותן חובות - הן כלכליות והן תפעוליות.
מערך האבטחה של אל על הוקם ב־1972, אחרי שארגוני טרור פלסטינים הפכו את טיסות החברה ואת נתב"ג למטרה. אז, הוא היה יחיד במינו בעולם. אבל מאז המתקפה על מגדלי התאומים ב־11 בספטמבר 2001 מערכי האבטחה וסינון הנוסעים בשדות תעופה בכל העולם שודרגו דרמטית, בעיקר באירופה ובארה"ב. בחלק מהמקרים, דרישות האבטחה שם מחמירות מאלה הישראליות.
ברשות התחרות כבר בודקים אם יש צורך במערך האבטחה הזה במתכונתו הנוכחית, או שאפשר להתאימו לשינויים באבטחת התעופה האזרחית בחו"ל, לצמצם אותו בחלק מהמקרים ואולי לוותר על אבטחה ישראלית נפרדת.
